תינוקות שצופים בטלוויזיה חשופים יותר להפרעות ריכוז
נא להרחיק את הילדים מהמסך. חוקרים אמריקנים טוענים, כי עד גיל שלוש, כל שעת צפייה יומית בטלוויזיה מגבירה בעשרה אחוזים את הסיכון להפרעה מוחית: בעיות בריכוז והיפראקטיביות. "רוב התוכניות עשויות לעכב את ההתפתחות הנורמלית של המוח", טוענים החוקרים. ההמלצה: למנוע צפייה בטלוויזיה בשנתיים הראשונות לחיים
פעוטות שצופים בטלוויזיה חשופים יותר להפרעות ריכוז והיפראקטיביות בגיל בית-הספר – כך מגלה מחקר חדש, המתפרסם בגליון האחרון של כתב העת של איגוד רופאי הילדים האמריקנים. עורכי המחקר האמריקנים טוענים, כי הצפייה בטלוויזיה גורמת לגירוי יתר ולהפרעה בהתפתחותו הסדירה של המוח.
החוקרים קובעים, כי עד גיל שלוש כל שעת צפייה יומית מגבירה בעשרה אחוזים את הסיכון של הפעוטות לסבול מבעיות ריכוז בגיל שבע. הממצאים מחזקים מחקרים קודמים שהצביעו על כך שצפייה בטלוויזיה יכולה לקצר את משך הקשב, ותומכים בהמלצות של איגוד רופאי הילדים האמריקנים, כי אין לאפשר לפעוטות מתחת לגיל שנתיים לצפות בטלוויזיה.
המחקר הקיף 1,345 ילדים, שסיפקו נתונים בכמה תחנות בחייהם. המחקר אסף את נתוני הצפייה של הילדים בגיל שנה עד שלוש; דירג את התנהגותם בגיל שבע ובדק את הקשר הסטטיסטי בין שני הנתונים. הניסוי מצא כי הפעוטות שזמן הצפייה שלהם בטלוויזיה היה הארוך ביותר נטו יותר לפתח בעיות של ריכוז, התנהגות אימפולסיבית וחוסר מנוחה.
"זה השלב שבו המוח 'מתוכנת'"
רבים מההורים סבורים כי הפרעות קשב וריכוז הן הפרעות מולדות, אולם אחד מראשי המחקר, ד"ר דימיטרי קריסטאקיס, מבית-החולים לילדים בסיאטל, קובע כי הסביבה הביתית ממלאה תפקיד מכריע בהתפתחות ההפרעה.
"למרות שקיימות נטיות גנטיות להפרעות האלה, לסביבה השפעה רבה", אומר קריסטאקיס. "האמת היא, שקיימות סיבות רבות מדוע לא מומלץ שפעוטות יצפו בטלוויזיה. למשל, מחקרים אחרים הראו גם קשר בין צפייה כזו לבין תופעות של השמנת יתר ותוקפנות".
עורכי המחקר לא בדקו באילו תוכניות צפו הפעוטות, אולם לדברי ד"ר קריסטאקיס, "בכל מקרה התמונות האופייניות לרוב התוכניות עשויות לעכב את ההתפתחות הנורמלית של המוח.
"מוחו של תינוק מתפתח מהר מאוד בשלוש השנים הראשונות בחייו. זה השלב שבו המוח 'מתוכנת'. מניסויים בעכברים בני יומם אנו יודעים, כי חשיפה לרמות שונות של גירויים חזותיים משנה באופן משמעותי את מבנה המוח".
כשנשאל לגבי מה בדיוק בטלוויזיה גורם להפרעות אצל הילדים, השיב ד"ר קריסטאקיס כי ההשערה המדעית הינה שהמהירות בה מתרחשים אירועים על מסך הטלוויזיה היא שפוגעת בפעילות המוח. "הילדים נחשפים לגירויים חזותיים במהירות שאינה משקפת את קצב התרחשות האירועים במציאות", הסביר.
5-8% מהילדים סובלים מההפרעה
כותבי המחקר ממליצים לא לאפשר צפייה בטלוויזיה בשנתיים הראשונות לחיים, ולהגביל את שעות הצפייה לילדים בוגרים ללא יותר משעתיים ביום.
יצוין, כי החוקרים התחשבו בגורמים נוספים להפרעות הקשב, כמו, למשל, סביבת הבית בה גדלים הפעוטות ומצבם הנפשי של ההורים. בנוסף, ממצאי המחקר מצביעים על כך שהשינויים שנגרמו למוח בעקבות הצפייה קבועים – אך הילדים יוכלו לפצות עליהם התנהגותית במשך השנים.
הפרעת "איי-די-אייץ'-די", אליה מתייחס המחקר, מתבטאת בהפרעות קשב וריכוז ובהיפראקטיביות, ולעיתים בשילוב של שלושת המצבים. הסיבה להפרעה יכולה להיות גנטית, אך יש תנאים סביבתיים שיכולים לגרום להפרעה להתפתח.
הבעיה העיקרית של הילדים הסובלים מההפרעה היא בהתמודדות עם שלל גירויים. מי שלא סובל מההפרעה יודע לא להתייחס לגירויים לא רלוונטיים ולהתמקד בדבר אחד. ילדים הסובלים מ"איי-די-אייץ'-די", יתמקדו תמיד בגירוי הבולט ולא בגירוי החשוב.
כשני אחוזים מהילדים בישראל מאובחנים מדי שנה כסובלים מתסמונת הפרעת קשב וריכוז, אך על-פי נתונים בינלאומיים, התסמונת מופיעה בחמישה עד שמונה אחוזים מהילדים. הרפואה מאבחנת את התסמונת בדרך-כלל מעל גיל שלוש ועד גיל ההתבגרות.
התופעה מתבטאת בקושי בריכוז לטווח ארוך או בהפרעות התנהגות קיצונית בגן, בבית-הספר, בסביבה ובבית. ילדים הסובלים מהיפראקטיביות עלולים להיות בעלי נטייה להתנהגות אלימה במשך שנות הלימודים, בנוסף לקשיי הסתגלות והשתלבות בחברה.
המומחים בישראל: "מחקר רציני, אבל צריך להמשיך לחקור"
"המחקר מרשים ויש להתייחס לתוצאותיו בתשומת לב, כיוון שנבדקו במהלכו אלפי ילדים. אך צריך לזכור שהוכח קשר בלבד, ולא נמצאה סיבה לקשר בין צפייה בטלוויזיה להפרעות ריכוז והיפראקטיביות", אומר פרופ' אבינועם שופר, נוירולוג בכיר במרכז "שניידר" לרפואת ילדים.
פרופ' שופר מציע הסברים פוטנציאליים שונים למחקר: "ידוע כי מחצית מהמקרים בילדים הסובלים מהפרעות קשב, ריכוז והיפראקטיביות נולדו להורה הסובל מהפרעה. ייתכן שאמהות שנוטות לסבול מההפרעה, מסוגלות פחות להתמודד עם הילדים ומעדיפות לשים אותם מול הטלוויזיה.
"סיבה נוספת יכולה להתקשר להפרעה עצמה, שמתבטאת בכך שקשה להתרכז בגירוי אחד ו'להנמיך' את שאר הגירויים. ייתכן שילדים שסובלים מההפרעה מעדיפים לצפות בטלוויזיה, כיוון שהיא מהווה גירוי חזק. כיוון שהילד שקט יותר מול הטלוויזיה, להורים נוח יותר להשאיר אותו מולה".
למרות ההסתייגויות, מציין פרופ' שופר כי הטלוויזיה כמכשיר גירוי לתינוקות בגילאים האלו פחות טובה מאשר בן משפחה שמשחק עם הילד. "הטלוויזיה היא מכשיר מנוכר. כשאמא או אבא מספרים לתינוק סיפור, מתפתח קשר והגירוי יותר יעיל.
"החוקרים מעלים טענה לפיה, כשחושפים את המוח לסוג מסוים של גירויים, תיתכן השפעה על צורת ההתפתחותו. התיאוריה הזאת עדיין לא מוכחת בבני-אדם. המחקר יכול להוות בסיס למחקרים נוספים. בינתיים יש לראות בו עוד סיבה לא לחשוף ילדים לשעות של טלוויזיה".
הערוצים בישראל: "התוכן מותאם למוח הרך של התינוקות"
"בעבר פורסמו מחקרים שונים שהצביעו דווקא על תרומה חינוכית משמעותית של ערוצי הפעוטות ללמידה ולתהליך התפתחות", אמר אמש בכיר בטלוויזיה הרב-ערוצית, בהתייחס לממצאי המחקר החדש.
לדבריו, "ערוצים כמו 'הופ' ו'בייבי' מתבססים על תכנים מיוחדים, המותאמים למוח הרך של התינוקות, והמידע החזותי בערוצים האלה אינו מאופיין בתזזיתיות".
לבד משידורי החינוכית בערוץ 1, שידורי הבוקר של ערוץ 2 ושידורי ערוץ הילדים – כולם אופציות שנמצאות בשטח כבר עשר שנים לפחות – נוסף מאז שנת 2000 מגוון מסחרר של ערוצים לילדים.
ערוץ "הופ" לפעוטות, שנחשב בהתחלה למונופול בתחום, נאלץ לחלק כיום את הנתח עם "בייבי" בלוויין. בנוסף, לקצת יותר גדולים יש ערוצים נוספים כמו "פוקס קידס", "ניקולודיון" ו"יסבבה".
ערוץ "הופ", שפונה לגילאי 3-8, זמין לכל בתי האב בישראל, החשופים לטלוויזיה הרב-ערוצית1.4 מיליון משקי בית. אחיו הצעיר "בייבי", שמיועד לצופים עד גיל 3, נרכש לצפייה בעשרות אלפי משקי בית. על-פי הערכות, הצפייה בערוצים הללו נעה בין שעה לארבע שעות ביום. (ערן הדס)
פורסם לראשונה 07/04/2004 13:05
לפנייה לכתב/ת 
צפייה בטלוויזיה. בעיית הריכוז תופיע בגיל 7 (למצולם אין קשר לכתבה)
צילום: מאיר פרטוש
מומלצים
