מאבק על חדר האוכל של גבעת השלושה
במקומו ההיסטורי של קיבוץ גבעת השלושה, בשולי פתח תקווה, נותר בניין חדר האוכל שעוצב ע"י אריה שרון בסגנון הבאוהאוס. שוחרי השימור וילדי הקיבוץ נאבקים עתה כדי לשמרו. עיריית פ"ת: אנחנו תומכים
מעטים יודעים שקיבוץ גבעת השלושה, השוכן כיום בין פתח תקוה לראש העין, הוקם בגלגולו הראשון בתחומי העיר פתח תקוה. חלק מהמבנים של הקיבוץ המקורי נותרו על כנם ונמצאים מול מוזיאון יד לבנים ברחוב ארלוזורוב. על שימור בניין חדר האוכל המפואר נאבקים עתה כמה מילדי הקיבוץ לשעבר.
סיפורו של קיבוץ גבעת השלושה מתחיל בשנת 1925. שלוש קבוצות של צעירים, ביניהן פלוגת עין חרוד ופלוגת 'אחוה' בה היו חברים פועלים מפתח תקווה יסדו אותו על גבעה בתחום המושבה פ"ת. המקום נקרא על שם שלושה פועלים מפ"ת שהוצאו להורג בדמשק ע"י הטורקים כשמונה שנים קודם לכן.
גבעת השלושה היה קיבוץ ענק במושגי התקופה, אחד הגדולים בארץ. חוץ מהשטחים החקלאיים שהיו בסביבתו (ובאזור ראש העין), הקימו חברי הקיבוץ שני בתי חרושת - אחד לייצור נעלים שנקרא 'מנעל' ומאוחר יותר, בשנות הארבעים, בית חרושת למרצפות. בשנת 1950, בחצי היובל לקיבוץ, הוא מנה כ-900 נפש.
"אוהל מועד לימי חול וחג"
הרעיון לבניית חדר אוכל נולד בתקופת העלייה החמישית, 'עליית הייקים'. חלק מהם הגיעו לגבעת השלושה והסוכנות נרתמה לסייע בקליטתם והזרימה תקציבים. בקיבוץ הוחלט על הקמת מבנה גדול שיהווה מרכז לקיבוץ. התקציב עמד על כ-2,000 לירות ישראליות.
האדריכל אריה שרון, שהיה ראש מינהל התכנון במשרד העבודה והבינוי עם קום המדינה וחניך בית הספר של הבאוהאוס בגרמניה, זכה בתחרות שערך הקיבוץ לבחירת האדריכל. שרון תיכנן בנייני ציבור רבים בארץ, ביניהם בתי החולים בלינסון, איכילוב, סורוקה ואסף הרופא.
טקס הנחת אבן הפינה נערך בדצמבר 1936. במגילת אבן הפינה נאמר בין השאר: "יהא הבית הזה אוהל מועד לימי חול וחג, שמחה ותוגה, למקראי הקיבוץ, לחבריו ולחברותיו העמלים בשדה, בכרם ובבית, בנמל העברי הראשון וברכבת, בבנין ובמחצבה ובכל מקום עבודה שנכבש לפועל והעולה העברי…"
הבניין נבנה על ידי חברי הקיבוץ ונחנך בדצמבר 1939. בת הקיבוץ ומי שנמנית כיום על ועד הפעולה לשימורו, יעל שוהם, מספרת כי הבניין היה מרשים בגודלו: היו בו מקומות ישיבה ל-400 איש והאולם המרכזי היה ללא עמודים.
קיר בין הפלגים
בצד האולם המרכזי היו עוד שני חדרי אוכלי קטנים יותר וכן חדר עיון בו היתה ספרית ספרים, עיתונים ורדיו. "במלחמת העולם השנייה תלו מפה על הקיר וכל יום היו מעדכנים את מהלך הקרבות", נזכרת שוהם (לבית ליפשיץ).
שני אירועים משמעותיים, מספרת שוהם, קשורים לחדר האוכל. בעת מלחמת השחרור הפציצו אותו מטוסים מצריים. הטייסים חשבו שמדובר בבית החולים בילינסון הסמוך. למרבה המזל, למרות שנפער חור בתקרה, רק כמה חברים נפצעו קל.
אירוע נוסף קשור במשבר שפקד את התנועה הקיבוצית, 'הפילוג'. הקרע בין החברים היה כה גדול עד שבחדר האוכל הוקם קיר בלוקים שחצץ בין שתי הקבוצות (הקיבוץ המאוחד ומפ"ם).
עם הפילוג, ועוד קודם לכן, מספרת שוהם, הרגישו החברים שהעיר פתח תקווה סוגרת על הקיבוץ והחליטו לעבור לאזור ראש העין, מקום בו היו לקיבוץ אדמות חקלאיות. בשנת 1952, בתקופת המעבר, התפלג הקיבוץ ולא הרחק מגבעת השלושה הקימו מקצת החברים את קיבוץ עינת בו נקלטו גם חברים מקיבוץ רמת-הכובש. כך היה קיבוץ גבעת השלושה שבמערב פ"ת לשני קיבוצים ממזרח לה.
ממפ"ם למפד"ל?
מאז המעבר, עבר השטח לבעלות עיריית ת"א שהקימה במקום בית אבות. חלק אחר של הקיבוץ לשעבר משמש כיום כאכסניית נוער. עד לפני חמש שנים שימש מבנה חדר האוכל את בית האבות. מאז הוא עומד נטוש. במשך השנים נערך הסכם עם עיריית פ"ת וחלק ממתחם בית האבות עבר בחכירה לרשותה.
לאחרונה הבטיחה עיריית פ"ת את השטח, כולל מבנה חדר האוכל, לעמותת 'נועם' של המפד"ל, שמתכוונת להקים במקום בית ספר פרטי.
כשנודע הדבר לאדריכל רפי רייש שעומד בראש הוועד לשימור פ"ת הוא נרתם למשימה לשימורו של המבנה וסביבתו. כמו כן הוקם ועד פעולה של ילידי גבעת השלושה שהתגייס למאמצי השימור.
רייש אומר כי הוועד לשימור פ"ת מציע כי מתחם חדר האוכל ישומר ויהפוך לחלק מקריית המוזיאונים הנמצאת מעבר לכביש. המבנה יהפוך למרכז תרבות וגשר יחבר בינו לבין הקריה. כמו כן מציע רייש למצוא אתר חלופי לבית הספר של עמותת 'נועם'. לפי שעה הוועדה המקומית עדיין לא אישרה את הקמת בית הספר ו"כל האופציות פתוחות", אומר רייש.
מעיריית פתח תקוה נמסר בתגובה: ראש העירייה, איציק אוחיון, תומך בשימור המבנה והעירייה פועלת במישור זה. עיריית פתח תקוה גם קיימה לפני כמה שבועות כנס בקריית המוזיאונים בנושא.
לפנייה לכתב/ת 
