ברצלונה: תנו לשוורים לחיות

מי שמעוניין להיות נוכח בזירת הקרבות של מלחמת שוורים אמיתית, כדאי שיבחר היטב את היעד שאליו הוא נוסע. לחימת השוורים, ה'ספורט' הספרדי המיתולוגי, מככב לאחרונה בכותרות העיתונים הספרדיים - לא בזכות הפופולריות הרבה שלו, אלא בעקבות הצהרת עיריית ברצלונה לפיה היא מתנגדת לקיומם של מלחמות השוורים ומבקשת להוציאם אל מחוץ לחוק.

זו הפעם הראשונה שבה עיר בספרד יוצאת בהכרזה ברורה נגד אחד מהמאפיינים העתיקים של התרבות הספרדית.

לפני כמה שבועות התכנסו בכיכר סנט-ג'אומה שבעיר, מול בית עיריית קטלוניה ועיריית ברצלונה, יותר מ-100 אלף מפגינים - כולם תומכים בזכויות בעלי-החיים. הם הציגו כ-250 אלף חתימות של תושבים המתנגדים לקיום הקרבות. המפגינים זוכים לתמיכתם של רוב נציגי עיריית ברצלונה. "יש קשר הדוק בין זכויותיהם של בעלי החיים והערכים המוסריים של החברה בה אנו חיים. מחובתנו לכבד את זכויותיהם של בעלי החיים", טען סגן ראש עיריית ברצלונה, ג'ורדי פורטבלה.

מבחינה משפטית, ביטול הקרבות בספרד עדיין רחוק. אך הצהרת עיריית ברצלונה הלהיטה את הרוחות והוויכוח שהתעורר גרם לסערת-רגשות. חלק מהספרדים טוען שמדובר ב'ספורט' אמנותי ואצילי, שהוא חלק בלתי-נפרד מהתרבות הספרדית. אחרים טוענים שמדובר בהתעללות בבעלי-חיים.  

"מסורת לא הורגים"

"כל המתנגדים טועים, אם הם חושבים שזה ישפיע לרעה על עולם קרבות השוורים. בדיוק להפך, כך אנו מקבלים יותר פרסום", טען לואיס אלקנטרה, נשיא בית הספר ללוחמי השוורים של מחוז קטלוניה. אלקטנרה גאה בעובדה שבחמש השנים האחרונות יצאו מבית-ספרו כ-70 לוחמי שוורים.

כמוהו גם חואן סגורה פלומרס, נשיא האיגוד של המוסדות ללוחמי השוורים. הוא אומר: "מסורת לא הורגים. הרוב לא יכול להחליט בעניינים הקשורים לטעם ולרגישות של התושבים, זה כמו להצביע אם להיות בעד נבחרת ברצלונה או מדריד".

"צריך למצוא את הקו הדק שבין שמירה על זכויות בעלי החיים ושמירה על המסורת. מצד אחד, קיים הסיכון שאם לא נוכל לקיים יותר חגיגות שיש בהן נוכחות של בעלי-חיים, נאבד חלק חשוב מהמסורת שלנו. מצד שני, אי-אפשר להרשות התעללות בבעלי החיים", טוענת מונסראט טורה, הנציגה לענייני-פנים בעיריית ברצלונה.

המילה 'מסורת' עולה בפיו של כל מי שמתנגד להחלטת עיריית ברצלונה. מלחמות השוורים אכן החלו בתקופות עתיקות מאד והתפתחו כחלק מהתרבות הספרדית. השבטים האיבריים שהתגוררו בספרד בתקופות הפרה-הסטוריות נהגו להעלות את השור, שהיה סמל לחוזק ולחסינות, כקורבן לאלים. בתקופה הרומית איבדה הלחימה את משמעותה הדתית והפכה למקור של בידור והנאה לצופים.

בימי הביניים נהגו האדונים האריסטוקרטים להילחם בין השוורים תוך כדי רכיבה על סוסים. הלחימה בשוורים הפכה להיות נחלתו של מעמד האצולה, שביקש להפגין לעיני כל את מיומנותו ברכיבה על סוסים ואומץ-לבו מול השור המאיים.

הקרב, כפי שהוא מוכר לנו כיום, נולד במאה ה-18. האצולה זנחה את הרכיבה על סוסים ועברה לעימות רגלי. אז גם נפתחו הקרבות בפני אנשי המעמדות הנמוכים. בתחילת אותה מאה המציא הטוררו (לוחם שוורים) המיתולוגי פרנססקו רומרו, את החוקים שהפכו את הספורט לפופולרי.  

פסטיבל הקרניים הבוערות

משימתם של התומכים בזכויות בעלי החיים בספרד לא תסתיים בניסיון להוציא את לחימת השוורים אל מחוץ לחוק. בספרד קיימים אירועים נוספים בהם משתתפים שוורים. באזורים שונים בספרד, כמו בעיר ולנסיה או בערים שבאיזור קסטיליה ולאון, מתקיים למשל אירוע המכונה 'שוורים של אש': לכל אחת מקרניו של השור מוברג שלד מברזל שלתוכו מוחדר כדור ספוג בחומר דליק. עם רדת החשיכה מציתים את הכדורים והשוורים מתרוצצים ברחבי העיר כשקרניהם בוערות, כשהמוני אנשים רצים וצוהלים סביבו.

בעיר פמפלונה מתקיים, כחלק מספטיבל 'סאן פרמין', אירוע הנחשב לאחד האירועים המפורסמים והמתוקשרים ביותר של העיר. בשבוע מסויים במהלך חודש יולי משוחררים כשבעה שוורים למסלול העובר בסמטאות העיר הצרות. המוני אנשים מחכים לשוורים ורצים לפניהם. הריצה המטורפת נמשכת רק דקות ספורות, אבל החגיגה סביב נמשכת כמה ימים. אלפי מקומיים ותיירים מכל העולם מגיעים לעיר. חלקם מסיימים את הלילה בבית החולים המקומי.

ועוד אירוע 'ספורטיבי': בכפר באיזור קסטיליה מתקיים בחודש ינואר החג של הכפר. גולת הכותרת היא השלכתה של עז ממגדל הכנסייה הגבוה. לרגלי המגדל מותחים המשתתפים סדין ענק, האמור למנוע את חבטתה של העז האומללה באדמה. לשמחת המגנים על זכויות בעלי החיים (ולרווחתן של העזים המקומיות) בארבע השנים האחרונות חל איסור על קיום אירוע זה.