קשקשים: איך להיפטר מהם בצורה היעילה ביותר
אם מופיעות בשערכם נקודות לבנות, ובעקבות כל ניעור ראש מתפזרות נקודות דומות על בגדיכם, נראה שאתם סובלים מקשקשת. נסו לחפוף בשמפו מתאים, עסו את הקרקפת ברוזמרין, ואם אין שיפור, גשו לרופא
קשקשים הם תערובת של תאי עור מתים (קרטין) הנושרים מעור הקרקפת. הנשירה היא אמנם תהליך טבעי המתרחש בכל עת כחלק מתחלופת תאי העור, אבל כאשר חלה עלייה בהפרשת החלב, הנשירה גוברת והקשקשת נעשית גלויה לעין, בעיקר אצל בעלי שיער כהה.
כשליש מהאוכלוסייה סובלים מקשקשת, וכ-5% סובלים מסבוראיק דרמטיטיס, גרסה קשה יותר של התופעה (ראו מסגרת נפרדת). הקשקשת מופיעה אצל תינוקות עד גיל 3 חודשים ואצל מבוגרים, אולם ניכרת ירידה בשכיחותה אצל נשים בנות 50 ומעלה. מעבר לכך, גברים סובלים יותר מקשקשת, הן מבחינת השכיחות והן מבחינת חומרת התופעה.
מהם הגורמים?
קשקשת היא תופעה בעלת רקע גנטי-משפחתי. היא שכיחה יותר במצבי מתח נפשי ואופיינית יותר לעונת החורף, כנראה בגלל התמעטות הלחות באוויר. בניגוד לאמונה הרווחת, שמנוניות יתר ולא עור יבש קשורים בהופעת הקשקשים. עם זאת, מאז שנות ה70- נעשו מחקרים רבים שניסו למצוא - ללא הצלחה - את ההרכב המדויק של השומנים התורמים להופעתם. ההסבר, כאמור, נותר ללא מענה.
אז מה כן תורם לקשקשת? רמות גבוהות של טסטוסטרון, למשל. זאת משום שבלוטות החלב מושפעות מהפעילות ההורמונלית בגוף, והקשקשים מופיעים באזורים שבהם מרוכזות בלוטות החלב, בעיקר בתקופות שבהן גוברת הפרשת הטסטוסטרון.
מרכיב נוסף שיש לו כנראה קשר לתופעה הוא מלסזיה, פטריית שמר המצויה על עורו של כל אדם, באזורים העשירים בבלוטות חלב. מחקרים הראו שאצל הסובלים מקשקשת יש עלייה בשכיחות הפטרייה ובריכוזה, וטיפול במלסזיה מסייע להיפטר מהקשקשת. במקרים מסוימים הגורם לקשקשת הוא חסר באבץ, בעיה שאפשר לאבחן בבדיקת מעבדה, ובמידת הצורך לקבל תוספת של המינרל במינון מתאים.
איך מאבחנים? עצם קיומה של הקשקשת קל מאוד לאבחון: הצצה קלה על עור הקרקפת, השיער והבגדים, בעיקר אם הם כהים, יכולה לתת מענה ברור לשאלה, ואין צורך בבדיקת מעבדה לשם כך.
מהם הסיכונים? לקשקשת אין סיכונים, שכן מדובר בבעיה אסתטית. עם זאת, לעתים נלווה אליה גרד מציק, ובמקרים קיצוניים ונדירים, כשהנפגע הוא תינוק שזה עתה נולד, התופעה עלולה להחמיר ולהתפשט והדבר מחייב אשפוז, שכן מדובר בסכנה ממשית לחייו. חשוב לדעת שאלה מקרים נדירים של סבוראיק דרמטיטיס בילודים.
איך מטפלים? הטיפול בקשקשת תלוי בחומרתה. במקרים קלים מספיק להשתמש בשמפו נגד קשקשים, המכיל בדרך כלל חומר אנטי-פטרייתי. כאמור, הקשר המדויק בין הפטרייה לקשקשת אינו ברור, אולם נמצא שתכשירים המיועדים לטיפול בפטרייה יעילים בהשגת הפוגה.
תכשירים אחרים המפחיתים את היווצרות הקשקשים הם חומרים אנטי-דלקתיים המבוססים על חומרים כמו זפת, סולפור וסליציל. במקרים דלקתיים חריפים ייתכן שהרופא ימליץ על תכשירים המכילים סטרואידים בריכוז נמוך. עם זאת, בגלל תופעות הלוואי המאפיינות תכשירים סטרואידיים, לא מומלץ להשתמש בהם לאורך זמן.
לרוב ימליץ הרופא על שמפו רגיל נגד קשקשים, המכיל גם מרכיבים הפועלים נגד הפטרייה המתלווה לקשקשת. במקרים עקשניים או חמורים הוא ימליץ על שמפו רפואי המכיל חומרים פעילים בריכוז גבוה יותר, בעלי פעילות אנטי-פטרייתית חזקה. בכל מקרה, מומלץ שלא להתקבע על שמפו אחד אלא להחליפו מדי פעם, שכן לאחר תקופה מסוימת השפעתו המיטיבה על הקשקשים עלולה לפוג או להיחלש. הדבר חשוב בעיקר בשל העובדה שמדובר בבעיה כרונית, שלפחות אחד הגורמים לה (הפטרייה) מצוי על עורנו דרך קבע, מה שיחייב טיפול ממושך.
טיפול נוסף שלעתים כדאי לשקול הוא דווקא במישור הנפשי, בעקבות הקשר שנמצא בין מצבי מתח לקשקשים.
מה האלטרנטיבה? הרפואה המשלימה מציעה שימוש בכמה צמחי מרפא, שהשפעתם עשויה לטפל בקשקשת קיימת ולעתים אף למנוע את הופעתה. הנה כמה דוגמאות:
- עיסוי תמצית סרפד: לסרפד השפעה מיטיבה על בלוטות השומן בעור, שכן הוא מפחית את הפרשת החלב השומני והופך את הקשקשים לדקים יותר. אפשר להרתיח תמצית מרוכזת של סרפד, אבקה או תמיסה מוכנה, ולעסות בעדינות את האזור הנגוע.
- שתיית חליטות צמחים: תה סרפד או רוזמרין מסייע לזרימה טובה של כלי הדם הקטנים בקרקפת. זרימה זאת עשויה להפחית את הצטברות השומניות על הקרקפת ואת היווצרות הקשקשים.
- עיסוי שמן רוזמרין: מורחים את השמן ומעסים במרץ את הקרקפת. העיסוי ושמן הרוזמרין עצמו ממריצים את זרימת הדם לקרקפת ומסייעים בהזנת העור הרגיש. אפשר באותו אופן למרוח במקלחת זרעי פשתן טחונים, המסייעים בסילוק הקשקשים.
קשקשים: הגרסה הדלקתית
צורת ביטוי קשה יותר של הקשקשת היא סבוראיק דרמטיטיס, מחלה דלקתית כרונית המאופיינת בקשקשת רבה על רקע רבדים דלקתיים שטחיים של עור הקרקפת, ולעתים קרובות גם הפנים. באזורים עשירים בבלוטות חלב - הקרקפת, בין הגבות, צדי האף והסנטר - תיתכן אדמומית מכוסה בקשקשים שומניים או יבשים. גם הגרד במקרים של סבוראיק דרמטיטיס עלול להיות חמור יותר.
הרופאים סבורים שמדובר באותה תופעה שביטויה הקל הוא קשקשת, והקשה הוא דלקת עור סבוראית. גם במקרה זה, בדומה לקשקשת, הטיפול כולל שימוש בשמפו רפואי נגד הפטרייה המתלווה לקשקשת, ובמצבים חמורים גם שימוש בתרופות סטרואידיות המפחיתות דלקת.
לפנייה לכתב/ת 
יכולים להופיע גם מסיבות נפשיות. קשקשים
צילום: גיא מנדלין
מומלצים
