ניטשה ואחותו - תרגום המריבה עכשיו ברשת

על חקירת התקיפה של הלית ישורון בביתה שביפו עדיין מוטל צו איסור פרסום, אבל על הסכסוך שלה עם המתרגם איל לוין, שנעצר אחרי התקיפה ושוחרר אחרי כמה ימי חקירות, מותר לכתוב, תודה לאל.

המחלוקת בין המשוררת למתרגם נסובה סביב התרגום לספר "אחותי ואני", שיש הטוענים כי נכתב על ידי פרידריך ניטשה. ישורון ובעלה, שעיה יריב, הזמינו את התרגום מלוין בשנת 1999, אבל כשקיבלו את הנוסח העברי שלו, כעבור שלוש שנים (בחוזה הוסכם על שנה בלבד), החליטו לעשות בו שינויי עריכה שהוגדרו על ידי לוין כ"מפליגים".

הזוג הציע ללוין לקבל קרדיט משותף על התרגום יחד עם ישורון, אבל הוא סירב. בחודש דצמבר 2003 קבע בית המשפט כי הנוסח של ישורון אינו העתקה של התרגום של לוין, וכי היא לא הפרה את ההסכם איתו.

לפני כשבועיים העלה לוין לרשת את הנוסח העברי שלו לספר - כל הפרקים, כולל מבוא המתאר את הפולמוס סביב גלגוליו של הספר המקורי. שלשום הוא קיבל מכתב מעו"ד אבים יריב, בנו של שעיה, הדורש ממנו להסיר את התרגום מהאתר תוך 48 שעות, שיסתיימו היום.

עו"ד יריב טען כי העלאת התרגום לרשת פוגעת בזכויות היוצרים של ישורון על התרגום ובהכנסותיהם העתידיות מהספר. עורכת הדין של לוין, גילי לאור, דחתה את הדרישה מכל וכל. בתגובתה למכתב של עו"ד יריב היא כותבת כי מאחר שהתובעים זנחו את תרגומו של לוין וטענו כי הספר תורגם מחדש ע"י ישורון, אין הם יכולים למנוע מלוין לפרסם את התרגום שלו. לדבריה, יש בידיה חוות דעת של מומחה הקובע כי לישורון-יריב אין עילה לתבוע את הסרת האתר.

לאור מצטטת במכתבה את השופט עמירם בנימיני, שדחה בדצמבר האחרון את תביעתו של לוין לאסור את פרסום הנוסח של ישורון: "לכאורה, אין זה סביר להניח שכוונת הצדדים להסכם היתה שהמשיבים (ישורון ויריב) יוכלו לגנוז את תרגומו של המבקש ולהוציא לאור תרגום אחר, ובאותה עת להחזיק בזכויות היוצרים בתרגומו של המבקש, באופן המונע ממנו לפרסם את תרגומו בדרך אחרת".