אירופה מתרחבת מזרחה: שאלות ותשובות
עשר מדינות חדשות מצטרפות ל-15 החברות באיחוד האירופי. המהלך ההיסטורי עשוי להפוך את אירופה למתחרה שקולה מול ארצות-הברית, ויהיו לו השלכות כלכליות ופוליטיות אדירות. למה בעצם זה קורה, האם צפויה התרחבות נוספת ואיך זה ישפיע עלינו? כתב ynet מנסה לענות
היום (ה-1 במאי) חוגגת יבשת אירופה את אחד המהלכים המשמעותיים בתולדותיה: הצטרפות 10 מדינות חדשות ל-15 החברות הוותיקות באיחוד האירופי. פעמוני כנסיות, זיקוקי דינור ומאות אלפי חוגגים ברחבי אירופה קידמו בחצות את הצטרפותן של עשר המדינות החדשות לאיחוד.
במסגרת המהלך יצורפו 75 מיליון איש לאיחוד, שבסופו של דבר ימנה 450 מיליון נפש, ויעלה לרשימת שלושת האיזורים המאוכלסים ביותר על פני כדור הארץ (אחרי סין והודו).
למה בעצם? מה בוער ל-15 המדינות המשגשגות של אירופה לצרף אליהן חברות חדשות שזה מקרוב התבססו כדמוקרטיות, שכלכלת השוק החופשי של רובן צעירה ומדשדשת, שהתוצר הלאומי הגולמי של כולן יחד נמוך מזה של הולנד לבדה, מדינות שמוטרדות מבעיות אתניות ופוליטיות למכביר? מדוע ששה אירופה להיכנס למיטה החולה של גלי ההגירה הבלתי חוקית מהמזרח, של גבולות ארוכים וקשים להגנה, במיוחד בעידן הזה של טרור גלובאלי?
על רגל אחת, התשובה פשוטה למדי: כסף. בראש ובראשונה, מדובר בשיקול כלכלי. 450 מיליון בני אדם הפועלים, על הנייר לפחות, למען מטרות משותפות ובמרחב הנתון לפיקוח, הם כוח כלכלי עצום - הן עבור היצרנים והצרכנים האירופים, והן במישור העולמי, נוכח צמיחתה של סין והתאוששות הכלכלה האמריקנית.
מהלך ההתרחבות, שיצויין ברוב פאר, הדר וחגיגיות, הוא מהלך מורכב ובעל השלכות מרחיקות לכת. להלן ניסיון לענות על כמה מהשאלות הנפוצות ביותר בנושא.
מהו האיחוד האירופי?
האיחוד הוא התאגדות של מדינות שחברו יחד מתוך אינטרסים כלכליים, פוליטיים, אזוריים וחברתיים. הוא קם אחרי מלחמת העולם השנייה, כאשר שש מדינות התאגדו לקהילה משותפת בענפי הפחם והמתכת. בהמשך הוקם שוק אירופי משותף, שהתרחב ארבע פעמים נוספות ומונה כיום את 15 המדינות המובילות באירופה, שחלקן אף חולקות מטבע משותף, חזק ומשפיע - האירו.
מיהן המדינות החברות באיחוד האירופי?
המדינות החברות באיחוד הן אירלנד, בריטניה, פורטוגל, ספרד, צרפת, בלגיה, הולנד, לוקסמבורג, איטליה, אוסטריה, גרמניה, שבדיה, פינלנד, דנמרק ויוון. שוויץ ונורבגיה אינן חברות באיחוד, לאחר שאזרחיהן החליטו במשאלי-עם שלא להצטרף.
מי המצטרפות החדשות?
המדינות המצטרפות לאיחוד הן פולין, הונגריה, צ'כיה, סלובקיה, סלובניה, ליטא, לטביה, אסטוניה, מלטה וקפריסין. המדינות הללו הגישו בקשות שנדונו באריכות, ולאחר שהוחלט שהמדינות עומדות בקריטריונים לקבלה לאיחוד, הוכרז בפברואר 2003 על הצטרפותן. יש לציין כי שמונה המדינות הראשונות היו עד לפני כשני עשורים חלק מהגוש הסובייטי או אפילו רפובליקות בברית המועצות. הצטרפותן לאיחוד כעת, חודש לאחר שחלקן אף הצטרפו לברית נאט"ו, היא צעד בעל משמעות היסטורית.
מה היתרונות בהתרחבות האיחוד?
האיחוד האירופי הוא בראש ובראשונה שוק משותף, שבתחומו הוסרו רוב המגבלות על סחר חופשי, תחבורה, שירותים ותנועת בני אדם וממון. בתחומי השוק הזה אוחדו רוב התקנים של המדינות החברות לתקן משותף ואחיד שיקל על המסחר, והונהגו הקלות בתחומים שונים לטובת היצרנים והצרכנים.
תחומי מדיניות שונים, שבעבר נוהלו על ידי המדינות, ולעיתים ניכרו בהם ניגודי אינטרסים כלכליים, מנוהלים כעת בידי המוסדות השונים של האיחוד באופן משותף ואחיד. תחומים אלה כוללים נושאי חקלאות, הסכמי סחר עם שאר העולם, תחבורה ותשתיות, ניצול משאבי טבע ויוזמות בתחום האנרגיה. כמו כן ישנו שיתוף פעולה גדול בתחומי רווחה, בריאות, טכנולוגיה ומחקר.
להתרחבות האיחוד יש גם פן פוליטי: הדבר יעניק למדינות עוצמה פוליטית גלובאלית, הגדולה יותר מעוצמתן הנפרדת טרם האיחוד. הן יהיו כעת חברות במועדון מכובד ובעל עוצמה, כלכלית ופוליטית, שיעמוד כנגד כוחה הפוליטי של ארה"ב בזירה הבינלאומית.
במישור הפנימי תבטיח ההצטרפות יציבות פוליטית של מדינות הגוש, ושמירה על הדמוקרטיה ועל זכויות האדם והאזרח בתחומן, כאשר כל העת שמורה להן היכולת לנהל מדיניות פנים עצמאית.
מהם היתרונות מהם ייהנו המדינות המצטרפות?
המדינות מצטרפות לגוש מדינות יציב, שבו מובטחות החירויות הדמוקרטיות הבסיסיות, ולשוק משותף חזק. הן גם יהיו זכאיות למימון של האיחוד בפרוייקטים שונים, כך למשל בין 2004 ל-2006 יזכו המצטרפות החדשות למענק של שישה מיליארד אירו לפיתוח האזורים הכפריים.
בגלל שכוח העבודה בקרב המצטרפות החדשות זול יותר, הן ייהנו מתנופה של השקעות וצמיחה, שתייצב אותן כלכלית ותעלה את רמת החיים של אזרחיהן. הן יזכו גם לעוצמה פוליטית גדולה יותר, בדמות מינויים במוסדות האיחוד, כך יוכלו לשמור על האינטרסים שלהן בתוך האיחוד עצמו.
והחסרונות?
המשמעות של ההצטרפות לאיחוד היא אובדן אלמנטים מסויימים של ריבונות. למעשה, האיחוד מעוניין לטשטש את ההבדלים בין המדינות השונות על מנת ליצור ישות אירופית אחת. כך למשל הגבולות בין המדינות, שעד לפני מספר שנים היו עילה למלחמות עקובות מדם, יהיו פתוחים למעבר אנשים וסחורות. גם מדיניות החוץ של המדינות השונות תאלץ להתיישר לפי הקו שמכתיבים מוסדות האיחוד בבריסל ושטרסבורג. בעתיד, למרות שהנושא נתון כעת במחלוקת, צפויה להיחתם גם חוקה אירופית משותפת ובעתיד ייתכן שיהיה לאירופה נשיא ושר חוץ.
אם המשמעות כלכלית, מדוע לא כל המדינות עברו לשימוש באירו?
האירו הוא המטבע הרשמי של 12 מתוך 15 המדינות החברות כיום באיחוד (בריטניה, דנמרק ושבדיה חברות באיחוד אך לא אימצו את האירו). מדינות אלה החליטו, משיקוליהן הכלכליים הפנימיים, להישאר עם המטבע המקומי. הן יוכלו לשנות את עמדתן בעתיד ואם יעמדו בקריטריונים הכלכליים – יוכלו להצטרף לאזור האירו. המדינות המצטרפות ימשיכו לפי שעה להשתמש במטבע המקומי, זאת עד שיגישו בקשה להצטרף לגוש האירו, ויידרשו לעמוד בתנאים לכך.
מה המשמעות של חופש תנועה ומסחר בתחומי האיחוד?
כל אזרח אירופי יוכל לנוע בחופשיות בין מדינות האיחוד. רוב ההגבלות על מסחר וממון הוסרו גם הן. לגבי האפשרות של אזרחי האיחוד להתגורר, לעבוד וללמוד היכן שירצו – זכות זו מובטחת כעת רק לאזרחי החברות הישנות באיחוד. על אזרחי המצטרפות החדשות עדיין יוטלו מגבלות בתחומים אלה, שיוסרו בהדרגה בתוך שנתיים עד שבע שנים (למעט בריטניה ואירלנד, שהסירו את כל המגבלות כבר עתה).
המגבלות הוטלו בעקבות חששן של המדינות הוותיקות מהצפה של עובדים זולים מהמדינות החדשות, שעלולה לערער את הכלכלה שלהן. בנוסף ישנו חשש מהגירה של אזרחי המדינות המצטרפות לשטחי המדינות החדשות.
האם צפוייה התרחבות נוספת?
כן, בשנת 2007 יצטרפו לאיחוד רומניה ובולגריה. טורקיה מקווה לקבל עד סוף השנה תאריך לפתיחת השיחות על הצטרפותה ובעתיד ייתכן שיצטרפו מדינות נוספות כמו מדינות הבלקן ואחרות.
וישראל?
למרות שהנושא עולה מדי פעם, האפשרות שישראל תצטרף לאיחוד קלושה וזאת ממגוון של טעמים – פוליטיים וגיאוגרפיים בעיקר. בינתיים שייכת ישראל לפורום של מדינות שנקרא "אירופה המורחבת", שייכות המקנה לה הטבות מסוימות כידידה ושכנה של האיחוד האירופי. ככל שיתהדקו יחסים אלה לא מן הנמנע שבין ישראל והאיחוד לא ישררו יחסים כמו אלה שבין האיחוד ונורווגיה למשל. שר החוץ, סילבן שלום, אמר בעבר כי התרחבות האיחוד עשוייה לשפר את יחסי ישראל-אירופה.
ולישראלים שמוצאם מאירופה יש יתרון?
כמחצית מאזרחי ישראל היהודים הם צאצאים של יוצאי אירופה, בעיקר מהמדינות המצטרפות לאיחוד כגון פולין, הונגריה, צ'כיה וליטא. בתקופה האחרונה פנו ישראלים רבים לקבלת אזרחות של מדינות המוצא כדי לזכות אחרי ההצטרפות בדרכון אירופי ובהטבות השונות. על פי סקר של נציבות האיחוד ישנם בישראל כ-330 בעלי דרכון אירופי. בעלי הדרכון יכולים להנות מתנועה חופשית וקלה בתחומי האיחוד. לחלק ממחזיקי הדרכונים מוענקת גם אפשרות מגורים, לימודים ועבודה במדינות האיחוד ואפשרות לבקר במדינות שאין מתירות כניסת ישראלים לתחומן.
איך מתנהל האיחוד?
האיחוד האירופי מתנהל על ידי שלל גופים ומוסדות ובראשם הפרלמנט האירופי, ובו נציגי כל המדינות החברות, ונציבות האיחוד. נשיאות האיחוד עוברת בתורנות ממדינה למדינה. כרגע אירלנד היא הנשיאה התורנית וראש ממשלתה הוא נשיא האיחוד. מדובר בגוף מסורבל וביורוקרטי, עמוס לעייפה בתקנות, נהלים והסכמים. רק לצורך הדוגמא, תיק ההצטרפות לאיחוד, ובו כל הנהלים, התקנים והאמנות, שמוגש לכל מדינה מצטרפת, מכיל 100 אלף עמודים.
לאיחוד יש שפה רשמית?
השפה היא בעיה כאובה. עד כה נאלצו מחוקקי האיחוד לתרגם כל מסמך ודיון ל-11 השפות הרשמיות של האיחוד. כעת, מצטרפות לפחות תשע שפות נוספות, והמצרך הנדרש ביותר בשוק האירופי הוא מתורגמנים מיומנים.