בעקבות הירי בבית-רימון: הנאשמים ברצח שייחט שוחררו

מבוכה גדולה במשטרה, בשב"כ ובפרקליטות המדינה: שלושה ערבים ישראלים, שמוחזקים במעצר זה עשרה חודשים באשמת רצח החייל אולג שייחט ז"ל , שוחררו היום (ג') לבתיהם - לאחר שמסתמן כי אין להם כל קשר לפרשה.

• לחצו כאן לתגובות משפחת שייחט ומשפחות הנאשמים
  

לאורך כל החקירה, העלו גורמים החוקרים את הפרשה ספקות באשר למידת אשמתם של טארק נוג'ידאת, יוסף סביח ושריף עיד. היום הבהירה פרקליטות מחוז הצפון כי לא תתנגד לשחרור השלושה, בהמשך לבקשת עורכי דינם לכך. בית-המשפט המחוזי בנצרת אישר את השחרור. 

שלושת הנאשמים: עיד, נוג'ידאת וסביח. צילום: חגי אהרון

תחילה הודו השלושה במעשה. טארק נוג'ידאת אף שיחזר אותו, אולם בעדותו נמצאו "חורים" רבים: הוא טען כי שייחט נפגע בבטנו, בעוד שהוא נפגע בראשו. בנוסף, הוא לא ידע להוביל את החוקרים למקום בו נקבר החייל. לאחר זמן מה, השלושה חזרו בהם מהודאתם.

גם סביח כפר באישומים שיוחסו לו: "שילכו לחפש את הרוצח האמיתי, תפרו לנו תיק". שריף עיד, אשר לו ייחס נוג'ידאת את אקט הרצח במהלך השחזור, טען: "לא עשיתי כלום". אולם נציגי הפרקליטות הצהירו בבית-המשפט כי "ישנן ראיות תומכות המפלילות את השלושה בביצוע המעשה". הם הזכירו כי נוג'ידאת שיחזר את הרצח והודה בכל הפרטים בעל-פה ובכתב.

עו"ד סמדר בן-נתן, המייצגת את נוג'ידאת במשפט הרצח, לא הופתעה מן הממצא החדש: "בהודאתו נמצאו סתירות רבות ועובדות שאינן מדויקות כלל, הוא אפילו לא ידע כמה יריות נורו. לצערנו, מיהרו להגיש כתב אישום כי לא היה מישהו אחר להאשים. זהו כתם ענק על מערכת המשפט בישראל".

לדברי עו"ד בן-נתן, "זו דרכן של מערכות החוק, כאשר מדובר בפרשיות רצח סבוכות. הם הלוא חייבים להראות שהתיק פוענח. זה קרה כבר בעבר בתיקי רצח נוספים, דוגמת רצח הנער דני כץ ורציחתה של חנית קיקוס, שם הושגו ההרשעות רק על-סמך הודאה. היום, כאשר ישנם נאשמים חדשים, אין בעיה להודות, 'אופס, סליחה, טעינו'. אנשים יכולים לשקר, ראיות לא. במקרה הזה, לא הייתה אף ראייה".

לעמדה זו של הסניגורית שותפים, מסתבר, גם כמה מחוקרי השב"כ, שסברו עוד לפני הגשת כתב האישום כי השלושה חפים מפשע. ואולם עמיתיהם, ובהם ראש השב"כ אבי דיכטר, צידדו במעצרים ובהגשת כתבי האישום. גם פרקליטת המדינה עדנה ארבל אישרה את הגשת כתבי האישום.   

הפרשה התמוהה מעלה סימני שאלה רבים: האמנם מיהרו בשירות הביטחון ובמשטרה להאשים צעירים חפים מפשע, רק כדי להראות שהרצח, שבוצע על-רקע לאומני בידי ערבים ישראלים, פוענח בפרק זמן קצר יחסית? האם הודאתו של נוג'ידאת ושחזור הרצח שביצע זמן קצר לאחר מעצרו לא הדליקו נורה אדומה אצל החוקרים ואנשי הפרקליטות? בינתיים, השאלות הללו נותרות ללא מענה.