מזוז על הסרבנים: "יש לי הבנה לצעירים הנאבקים על אמונות"

הבנה לסרבנים: היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, הפתיע היום (ב') בהתייחסות מתונה לתופעת הסרבנות. בנאום שנשא בכנס לשכת עורכי הדין באילת, אמר מזוז: "יש לי הבנה לתופעה של צעירים הנאבקים על אמונות ודעות. לכשעצמה זו יכולה להיות לכאורה תופעה חיובית המייצגת מעורבות ואכפתיות חברתית, אולם עלינו לשקול את התופעה בהיבט רחב".  

• 14 ימי מחבוש לצעיר שסירב להתגייס "בגלל הכיבוש"
• טייס סרבן על התקיפה בעזה: "זו נקמנות לשמה"
• הסרבנים בצרפת: מבקשים את עזרת חברי הפרלמנט האירופי  
  

היועץ נאם בכינוס בנושא גבולות הציות לחוק ואמר כי "נראה כי את שאלת גבולות הסובלנות לסירוב לציית לחוק מטעמי מצפון יש לבחון, מבחינה נורמטיבית, בדרך בה נבחנות דילמות ערכיות - מוסריות אחרות...". לדבריו, "בחינה זו אינה עיונית תיאורטית אלא היא צריכה להיעשות בזיקה לנסיבות הזמן והמקום". מזוז ציין, "לא הרי סרבנות גיוס בחברה הנורווגית כי הרי סרבנות גיוס בחברה הישראלית בעיצומה של מציאות ביטחונית מדינית נתונה".

לדבריו, "תופעות הסרבנות ואי הציות לחוק מטעמים פוליטים הן חלק אינטגרלי של המציאות הישראלית ושל השיח הציבורי הישראלי בעשורים האחרונים. תופעות אלה של אי ציות לחוק על רקע אידיאולוגי, זוכות לא פעם להכשר ואף לעידוד מצד רועים רוחניים ומצד גופים ציבוריים".

מדוע המדינה צריכה להתייחס?

לדבריו, "לכל אחד יש סיבה להיות סרבן בתחום מסויים והסכנה היא בתחום הלכידות החברתית. לא ניתן למצוא פתרונות פלא בתחום המשפט כי השאלה בסוף תישאר אותו דבר: עד כמה מדינה יכולה לקבל סרבנות? אם כל העולם היה מלא פצפיסטים - לא היו מלחמות. אך כשהפציפיזם הוא סלקטיבי המדינה חייבת להתייחס לכך", אמר מזוז.

בעניין ענישת הסרבנים, קבע היועץ, "המשפט אינו יכול לתת תשובות מוסריות - ממוקדות לדילמות הללו. יש תחושת אי נוחות של כל מי שעוסק בענישה של סרבנים לכל סוגיהם. קהל היעד של מערכת האכיפה הם עבריינים 'רגילים' שם נוח לה. עיקר ההתמודדות עם הסרבנים היא בראייה מעשית תועלתנית".

על פי היועץ, "מידה מסויימת של הכרה בלגיטימיות של הסרבנות הסלקטיבית (על רקע אידאולוגי-פוליטי) מצויה בגובה המחיר שהסרבן משלם, כלומר, בסנקציה הננקטת כלפיו. ישראל לא רואה בסרבנות הסלקטיבית עילה לגיטימית להשתמט משירות ולסרב להתגייס. הפרט צריך לשאת במחיר אמונתו, ואותו אזרח יישא במחיר סרבנותו". 

במושב השתתפו גם ד"ר דוד אנוך ואורי אליצור וכן הפרקליט הצבאי הראשי האלוף מנחם פינקלשטיין.

הפרקליט הצבאי הראשי, האלוף פינקלשטיין, תקף את תופעת הסרבנות בחריפות וקבע בדיון: "אי קיום חוק הוא כשלעצמו דבר לא מוסרי. אבל בעניין הסרבנות לא מתעוררת שאלת חוק מול מוסר אלא מוסר מול מוסר כי סרבנות המונית פירושה הפקרת חיים. יש הבדל בין סרבנות מצפון אישית לבין רצון למרי אזרחי, ומה שחווינו בשנתיים האחרונות היה ניסיון למרי אזרחי שמחייב התייחסות אחרת".

היחס להסתה

היועץ מזוז ציין עוד כי הגישה כיום במשרד המשפטים הינה צמצום השימוש בכלי הפלילי בעבירות חופש ביטוי לסוגיהן, שהחריג לכך הוא הסתה לגזענות.

"נושא עבירות ביטוי עולה בהקשרים רבים, הדברים נבדקים, כל דבר לגופו. אך ממאות תלונות בשנה יש מקרים בודדים מאוד בהם ננקטים הליכים", אמר מזוז.

בארגוני הסרבנים מברכים

יו"ר תנועת "יש גבול" ישי מנוחין אמר ל-ynet יו"ר תנועת "יש גבול" ישי מנוחין אמר כי "דבריו של מזוז הינם תופעה חיובית בקרב ציבור המשפטנים בארץ ומזה שנים רבות אנו מצפים ליועץ משפטי מבין ובעל יכולות משפטיות שידון בנושאי גבולות הציות לחוק".

היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, אמר היום בכנס לשכת עורכי הדין באילת: "יש לי הבנה לתופעה של צעירים הנאבקים על אמונות ודעות. לכשעצמה, זו יכולה להיות לכאורה תופעה חיובית המייצגת מעורבות ואכפתיות חברתית, אולם עלינו לשקול את התופעה בהיבט רחב".

דוד זונשיין, יו"ר תנועת "האומץ לסרב", אמר: "היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז, מצטרף היום לשורה ארוכה של אנשי משפט ואקדמיה בכירים, ביניהם היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, מיכאל בן יאיר, שמביאים את חשיבותה של תופעת הסרבנות לשרת בשטחים לדמוקרטיה הישראלית. מזוז הוא הראשון מבין מקבלי ההחלטות שמביע עמדה בנושא".