שתף קטע נבחר

 

נדחתה תביעת "בראון חברון" של אפל נגד רשות השידור

בית המשפט המחוזי בתל אביב החליט לדחות את תביעת הדיבה שהגיש אפל נגד רשות השידור והכתבת איילה חסון-נשר, בעקבות הכתבה על פרשת "בראון-חברון" ב-97'. השופט מתח ביקורת על גרסתו של אפל, שאותה כינה "עלבון לאינטליגנציה", אולם העיר מנגד כי לא ניתנה לו זכות תגובה בכתבה. הכתבה ייחסה לאפל ולאריה דרעי התערבות במינויו של רוני בראון ליועץ המשפטי

פרשת "בראון-חברון", מינויו של עו"ד רוני בראון לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה בינואר 97', במקום היועץ עו"ד מיכאל בן יאיר, הגיעה הבוקר (יום ג') לסיומה, בינתיים.

 

שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב נסים ישעיה, דחה את תביעת הדיבה שהגיש הקבלן דוד אפל נגד רשות השידור והכתבת איילה חסון-נשר, שפירסמה את הסיפור.

 

השופט ציין בהחלטתו: "עלה בידי הנתבעים להוכיח כי אמת בדברים שפורסמו בפתיח לכתבה של איילה חסון במסגרת מהדורת החדשות מבט. משכך, ומשהיה מתוכן הכתבה עניין לציבור, זכאים הנתבעים לחסות תחת ההגנה המנויה בסעיף 14 לחוק איסור לשון הרע, שעניינה אמת בפרסום".

 

השופט העיר, עם זאת: "מפנה אני את תשומת לבם של הנתבעים לאי קיום החובה שהייתה מוטלת עליהם על-פי כללי האתיקה העיתונאית לקבל גם את תגובתו של התובע לדברים שפורסמו אודותיו ובשמו. כך, על אף חלקו השולי והמינורי בפרשה. קבלת תגובה (מאפל) ופרסומה במסגרת הכתבה, היתה אולי מונעת מלכתחילה את פתיחתם של הליכים משפטיים שהתארכו יתר על המידה".

 

דוד אפל חויב בהוצאות המשפט בסך 50 אלף שקלים.

 

"גרסת אפל - עלבון לאינטליגנציה"

 

השופט ישעיה כותב עוד בפסק הדין כי כאשר נשאל אפל האם בשיחות סלון שוחח עם דרעי בעניין. השיב: "בשיחות סלון אני לא זוכר ששוחחתי. אם הייתי משוחח הייתי זוכר". "המסקנה ההגיונית היחידה", כך כותב השופט בפסק הדין, "המתבקשת מדבריו של התובע, עליהם חזר מספר פעמים במהלך עדותו, היא כי לא שוחח עם דרעי על מינוי בראון כיועץ משפטי לממשלה. לא כאחד שמעוניין 'לדחוף' לתפקיד, ולא בשיחות סלון שהיו לו רבות עם דרעי לאור היחסים החברתיים ההדוקים ששררו בין השניים. לו שוחחו השניים על כך ב'סלון' או במהלך פגישות חברתיות היה אפל זוכר שיחה מעין זו, כדבריו".

 

השופט כותב על דבריו של אפל: "גרסה זו מעוררת תמיהות ופליאות, אם לא למעלה מכך, ואינה עולה בקנה אחד עם דברים שסיפרו עדים אחרים, ודרעי בראשם. אין זה מתקבל על הדעת כי לאור מערכת היחסים הקרובה בינו לבין דרעי לא יכיר אפל את גרסת ידידו הקרוב בדבר מינוי בראון, ולא יידע עליה, מה עוד שהיא עומדת בסתירה לטענתו הוא".

 

"תשובת אפל לשאלת הסניגור, 'האם הגיעה לאוזניך שמועה שדרעי חוזר ואומר בהזדמנויות שונות שמי שהציע לך את בראון כמועמד ליועץ משפטי, זה אתה?', אפל: 'לא הגיע לאוזני דבר כזה', אינה מהימנה אפוא, ואינה מתקבלת על דעתי. בלתי סביר להניח כי שני ידידים כה קרובים, ועל הידידות הקרובה מעידים הן אפל והן דרעי, לא יחליפו ביניהם לפחות רשמים או דברים בנושא זה, במיוחד לאור העובדה שדרעי 'הפיל' את תיק בראון על חברו הטוב וטען בכל מיני הזדמנויות כי היה זה אפל שהציע לו את בראון".

 

עוד כותב השופט: "קבלת גרסתו של אפל: 'לפני הכתבה של איילה חסון לא דיברתי עם דרעי מילה אחת על הנושא הזה', כאמינה בנסיבות אלה היא משום עלבון לאינטליגנציה ולשכל הישר. המשך דבריו, לפיהם, 'לאחר שהתפוצצה הפרשה יכול להיות שהחלפנו דעות באופן שטחי ומלמעלה', אבסורדיים עוד יותר, בלתי אמינים ובלתי מתקבלים על הדעת".

 

הכתבה ששודרה: "בראון-חברון"

 

בינואר 97', לאחר התפטרותו של היועץ המשפטי, עו"ד בן יאיר, שידרה כתבת ערוץ 1, איילה חסון, כתבה על האירועים שהתרחשו כביכול מאחורי הקלעים בכל הנוגע למינויו של בראון. בכתבה ששודרה נאמר כי "בזמן שמיכאל בן יאיר עדיין שימש יועץ משפטי לממשלה, נפגש איש העסקים דוד אפל, עם חברו אריה דרעי. ואמר לו: 'יש לי בשבילך יועץ משפטי מושלם. עו"ד רוני בראון, והוא בעל סגולות מופלאות מבחינתנו: הוא יהיה משלנו, הוא עסקן בליכוד, הוא היה מאמנו של צחי הנגבי. שתי הסגולות האחרונות מסירות כל חשד של מעורבות מצידנו במינוי', סיכמו לעצמם דרעי ואפל".

 

על פי תביעת הדיבה, דיווחה חסון, שעו"ד בראון (כיום חבר כנסת) מונה ליועץ המשפטי לממשלה בלחץ דרעי, שבאותה תקופה שירת כחבר כנסת שהתנהלו נגדו הליכים פליליים. דרעי, כך נטען בכתבה, התעקש על מינויו של עו"ד בראון למשרה הרמה על בסיס הבטחה שקיבל כביכול מבראון כי יסייע לו להגיע לעסקת טיעון על עבירה שאין עימה קלון בהליכים הפליליים.

 

עוד נטען, כי דרעי איים לעשות שימוש בכוחו הפוליטי ולהכשיל את הסכם חברון שהתגבש בימים ההם, אם לא ימונה בראון לתפקיד. בחלק השני של הכתבה, שבו נדון עניין "בראון-חברון", לא הוזכר אפל.

 

התביעה כמעט בוטלה

 

בשלב מסוים, נראה היה כי התביעה תתבטל, לאחר שבינואר 2000, שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, עדי אזר, קיבל את עמדתו של עו"ד מיבי מוזר, פרקליטם של רשות השידור וחסון-נשר, שביקש לדחות את התביעה על הסף בנימוק של חוסר עילה. השופט כתב בהחלטתו כי לא היתה בכתבה אמירה המייחסת לאפל התנהגות לא מוסרית או לא חוקית.

 

אפל לא ויתר והגיש ערעור לבית המשפט העליון. השופטים דורית בייניש, טובה שטרסברג-כהן ואדמונד לוי קיבלו את הערר. אמנם השופטת בייניש סברה כי הכתבה אינה מייחסת לאפל מעורבות בפרשת "בראון חברון" אולם לדברי השופטת בייניש, מאחר שנגד דרעי התנהלו הליכים פליליים, השתמע מהאמירות "הוא יהיה משלנו" ו"בעל סגולות מופלאות מבחינתנו" כי אפל היה מעוניין להשפיע על מינויו של יועץ משפטי לממשלה לשם השגת עסקת טיעון לחברו דרעי.

 

"פרסום, המייחס לאדם כוונה להשפיע על מינוי היועץ המשפטי לממשלה בציפיה כי עקב כך יזכה מקורבו להקלות בניהול ההליכים הפליליים נגדו, הוא פרסום שיש בו להטיל באותו אדם פסול ציבורי ומוסרי כבד", קבעה השופטת, והחזירה את התיק לבית המשפט המחוזי לשם שמיעת הוכחות.


פורסם לראשונה 01/06/2004 00:11

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: מיכאל קרמר
"גרסה מעוררת תמיהות ופליאות". דודי אפל
צילום: מיכאל קרמר
צילום: ג'רמי פלדמן
יש אמת בפרסום. איילה חסון
צילום: ג'רמי פלדמן
צילום: ארכיון ידיעות אחרונות
"הוא משלנו". ח"כ עו"ד רוני בראון
צילום: ארכיון ידיעות אחרונות
צילום: דלית שחם
בכתבה נטען: אריה דרעי התעקש למנות את בראון
צילום: דלית שחם
מומלצים