גזר דינו של מרואן ברגותי: 5 מאסרי עולם ועוד 40 שנה
אחרי שנתיים של דיונים, גזר ביה"מ את דינו של ראש התנזים בגדה, שהואשם ברצח של 5 ישראלים ובאחריות לפיגועי טרור. השופטים כתבו כי היה "מעורב עד צוואר בפעילות טרור ומוטלת עליו אחריות מוסרית כבדה למותם של רבים". ברגותי: "השופטים הם כמו הטייסים שמשליכים פצצות. זה הכיבוש היחיד בעולם - אבל הוא מת". אנשי ביטחון קרעו כרזה שהניף איש השמאל אבנרי - "מרואן ברגותי - פרטנר למו"מ"
חמישה מאסרי עולם ועוד 40 שנות מאסר: כך גזר בצהריים (יום א') בית המשפט המחוזי בתל אביב על מרואן ברגותי, בן 45, ראש התנזים בגדה לשעבר, שהורשע ברצח חמישה ישראלים, במעורבות בארבעה פיגועי טרור וכן בניסיון לרצח ובחברות בארגון טרור.
בכך מסתיים הליך משפטי שנמשך כשנתיים, נגד הפעיל הבכיר ביותר ברשות הפלסטינית שנעצר על ידי ישראל. הדיונים המשפטיים לוו בהפגנות רבות וכן במחלוקת על עצם ההליך.
בסיכומו של דבר גזרו על ברגותי השופטים שרה סירוטה, אברהם טל וד"ר עמירם בנימיני 5 מאסרי עולם שירוצו במצטבר, 20 שנות מאסר בגין ניסיון רצח ועוד 20 שנות מאסר בגין חברות ופעילות בארגון טרור.
3 השופטים כתבו בגזר הדין: "בהכרעת הדין קבענו כי אמנם לא ניתן על-פי הדין הישראלי להרשיע את הנאשם בביצוע שורת הפיגועים, נשוא כתב האישום, למעט ארבעה פיגועים, ואולם הנאשם עמד בראש מנגנון הטרור שהביא לביצוע פיגועים אלה. הוא הגיש למתכנני הפיגועים ומבצעיהם סיוע כללי שהתבטא בהספקת כספים ואמצעי לחימה, עודד והמריץ את אנשיו להמשיך ולבצע פיגועי רצח, ותמך בכל דרך אפשרית בראשי חוליות הטרור שתכננו והוציאו לפועל את הפיגועים".
הם הוסיפו: "מעשים אלה אין בהם אמנם כדי להרשיע אותו כמפגע או כמשדל לביצוע כל אחד ואחד מהפיגועים נשוא כתב האישום, אך הדגשנו כי הנאשם נושא באחריות מוסרית כבדה למותם של אנשים רבים, כתוצאה מן הפיגועים שבוצעו בידי אנשי חוליות הטרור שסרו למרותו ונסמכו על ידו".
צילום: רויטרס
השופטים התייחסו לדבריו של ברגותי לפיהם הוא פוליטיקאי שחתר לשלום, וכתבו: "נראה כי מבחינת הנאשם הדרך לשלום עוברת בנתיב דמים של הטרור. הנאשם ביקש להציג את עצמו כ'דמות פוליטית', ואף הצהיר כי הוא נגד הרג חפים מפשע. הצהרות אלה עומדות בניגוד למעשיו של הנאשם, כפי שהוכחו בפנינו. גם על-פי הודאת הנאשם עצמו בחקירותיו וגם לאור ראיות רבות אחרות, היה הנאשם מעורב עד צוואר בפעילות טרור, כשהוא התעקש לכנותה במילים המכובסות 'פעילות צבאית'."
"לא זאת בלבד שהנאשם היה מעורב באופן אישי וממשי בשלושה פיגועי רצח, ובניסיון לפיגוע רצח נוסף, שבוצעו כולם בתחומי הקו הירוק נגד אזרחים חפים מפשע, הנאשם אף הנהיג את ארגוני הטרור מקרב הפתח לביצוע אינספור פיגועים נגד אזרחי ישראל. דומה כי אפילו הנאשם עצמו חש לא נוח לנוכח הראיות שהוצגו, לטעון כי הוא מתנגד להרג אזרחים, והוא הסתפק בכך שאמר 'אני עקרונית נגד רצח אזרחים משני הצדדים'. עיקרון לחוד ומעשים לחוד".
ברגותי עצמו, שציין היום את יום הולדתו ה-45, אמר לפני הקראת גזר הדין: "בתי המשפט הישראלים שותפים לכיבוש הישראלי. השופטים הם בדיוק כמו הטייסים שמטיסים מטוסים ומשליכים פצצות".
הוא הוסיף: "זה הכיבוש היחידי בעולם. אבל הכיבוש הזה מת. כל מה שדרוש עכשיו זה רק לעשות הלוויה של הכיבוש. לא מעניין אותי מאסר עולם. יום החירות שלי יהיה יום סיום הכיבוש. אני קורא לאחדות לאומית של העם שלנו, ומברך את החברים הישראליים שעוזרים לנו ואת הפרלמנט האירופי".
גם היום הגיעו פעילים רבים להפגין למען שיחרורו של ברגותי. העיתונאי הוותיק ואיש השמאל אורי אבנרי הניף כרזה שעליה נכתב: "מרואן ברגותי - פרטנר למו"מ". אנשי הביטחון הוציאו אותו מהמקום וקרעו את הכרזה שהניף.
ח"כ מוחמד ברכה טען: "המשפט הזה נולד בחטא, כי הוא משפט פוליטי. אין סמכות לבית משפט ישראלי לשפוט חברי פרלמנט פלסטינים. תוצאות המשפט הזה ידועות מראש ולכן אני מערער על עצם הלגיטימיות של קיומו המשפטי ללא קשר לפסיקותיו".
פאדי אבו-יונס, ראש איחוד הסטודנטים הערביים בארץ, הסביר: "חובה עלינו, מבחינה מוסרית ופוליטית להוציא את הזעקה ולהשמיע את מחאתנו על עצם קיום המשפט הזה מול אטימותה המוחלטת של המערכת הפוליטית בישראל. אני מכיר מאות ערבים שמזדהים עם מרואן ברגותי, אבל הם לא יכולים לבוא, מסיבות כלכליות בעיקר".
"מארגנים לו מסיבת יום הולדת"
עו"ד אליאס סבאג, פרקליטו של מרואן ברגותי, אמר בעקבות ההחלטה: "לא מדובר בגזר דין, אלא בענישה. מדינת ישראל היא מדינה כובשת שקבעה מראש להטיל עונש עליו בגלל עמדותיו הפוליטיות, שייצג אותן בכל מקום ובכל זמן. מרואן ימשיך להתנגד לכיבוש גם אחרי הענישה".
לדבריו, "הערב אנחנו מארגנים את יום הולדתו של מרואן ברגותי במזרח ירושלים, ולמסיבה זו הוזמנו חבריו ותומכיו וגם נציגים דיפלומטיים מחו"ל. נמשיך במסע ההסברה כדי להעלות את המודעות העולמית לבעיית האסירים הפלסטיניים ולמערכת המשפטית הצבאית בישראל, שמטילה עליהם עונשים גבוהים מאוד בגלל התנגדותם לכיבוש".
בהקראת גזר הדין נכחו נציגים פלסטינים מתנועת הפתח ממזרח ירושלים. אחמד גנים, מראשי הפתח בירושלים, אמר: "הכי ריגש אותי נאומו של מרואן. הוא עמד זקוף קומה עם ביטחון עצמי, והצהיר שהכיבוש מת ושהוא מחכה לקבורתו. אני בטוח שמרואן ישוחרר, ואלה ששלחו אותו למאסר הם אלה שיעמדו לדין כפושעי מלחמה".
חאתם עבד אל-קאדר, החבר הירושלמי בפרלמנט הפלסטיני אמר: "לא נעמוד בחיבוק ידיים. אנחנו נשתמש בכל האמצעים שברשותנו כדי לשחרר את מרואן. לא נעזוב אותו לבד. גזר הדין הזה אינו גורלו הסופי של מרואן ואינו גורלנו. ככל שאנחנו מתקרבים לסילוק הכיבוש, נתקרב לשחרורו של מרואן".
ההרשעה היתה אכזבה לפרקליטות
המדינה דרשה להטיל על ברגותי עונש של 5 מאסרי עולם. הרשעתו, לפני כשבועיים, היתה בגדר אכזבה עבור הפרקליטות, שביקשה להרשיע את ברגותי ברצח של 26 ישראלים ב-37 פיגועים.
לאורך כל ההליך המשפטי טען ברגותי כי לבית המשפט בישראל אין סמכות לשפוט אותו, וכן כי מעצרו הוא פוליטי. הוא סירב להביע חרטה על המעשים שבהם הואשם וקרא להמשיך באינתיפאדה. רעייתו, עורכת הדין פדואה ברגותי, ניהלה כל בעת את המאבק התקשורתי נגד משפטו.
ברגותי, ששימש מזכיר הפתח בגדה וחבר במועצה המחוקקת הפלסטינית, נעצר בידי כוחות צה"ל ברמאללה באפריל 2002, במקביל למבצע "חומת מגן". לאחר חקירתו, הוחלט לשפוט אותו בבית-משפט אזרחי, ולא בבית-דין צבאי. כעבור ארבעה חודשים מיום המעצר הוגש כתב האישום נגדו.
הרכב השופטים זיכה את ברגותי ממקרי רצח רבים בשל חוסר ראיות. בפסק הדין קבעו השופטים כי ברגותי פעל ישירות תחת פיקודו של יו"ר הרשות הפלסטינית: "ערפאת לא היה נותן את הנחיותיו בצורה מפורשת, אך דאג שהכפופים לו יבינו היטב מתי הוא מעוניין בהפסקת אש ומתי הוא מעוניין בפיגועים נגד ישראל. גם ערפאת עצמו ראה בנאשם כמי ששולט בשטח, ולכן היה נוזף בו כאשר בוצע פיגוע שלא על דעתו של היו"ר".
לפנייה לכתב/ת 
