היום: נוגה יעבור על פני השמש
כיצד תוכלו גם אתם לצפות באירוע האסטרונומי הנדיר, בו יסתיר נוגה חלק מפני השמש, מה כדאי לדעת לפני שמתבוננים וממה צריך להיזהר
היום תיראה בשמי ישראל תופעה נדירה ביותר - מעין ליקוי חמה
בזעיר אנפין. כוכב הלכת נוגה
(וונוס), השני במרחקו מן השמש, יחלוף בין כדור-הארץ לשמש ויסתיר חלק ממנה לזמן מה.
תופעה זו דומה מאוד לליקוי חמה, הנגרם כתוצאה ממעבר של הירח בין כדור-הארץ לשמש, אך בעוד שהירח קרוב מאוד ועשוי להסתיר את כל דיסקת השמש בעת ליקוי חמה, נוגה רחוק פי 150 מהירח והגודל הזוויתי של הדיסקה שלו יחסית לשמש הוא 1/30 בלבד, ולכן הוא יסתיר רק חלק קטן מפני השמש.
נוגה, כמו כוכב חמה (מרקורי), הוא כוכב לכת פנימי: מסלולו קרוב יותר לשמש ממסלולו של כדור הארץ. אחת ל- 583.92 יום חולף נוגה בינינו לבין השמש אך כיוון שמישור הסיבוב שלו סביב השמש נטוי בזווית של כ- 3.4 מעלות יחסית למישור הסיבוב של כדור הארץ סביב השמש, הוא חולף ברוב המקרים מעל או מתחת לדיסקת השמש.
אולם, פעמיים במשך 120 שנה בקירוב (88,756 ימים) נוגה חולף על פני דיסקת השמש. המעברים של נוגה על פני דיסקת השמש מתרחשים בזוגות, שמרווח הזמן ביניהם הוא 8 שנים. סך הכל, יש ארבע סדרות של מעברים, A, B, C, ו- D, כשהפרש הזמן בין כל מעבר ומעבר, בכל סדרה, הוא 243 שנים. המעברים בסדרות A ו- B הם מעברים בהם נוגה נע מכיוון דרום לצפון יחסית לשמש בעוד שבמעברים C ו- D נוגה נע מצפון לדרום.
המעבר האחרון בסדרה A היה ב- 9 לדצמבר 1874 והמעבר הבא באותה סדרה יחול ב- 11 לדצמבר 2117. המעבר האחרון בסדרה B היה ב- 6 לדצמבר 1882 והמעבר הבא בסדרה ייראה ב- 8 לדצמבר, 2215. המעבר האחרון בסדרה C נראה ב- 6 ליוני, 1761 והמעבר הבא, שהוא המעבר שייראה השבוע, ייראה ב- 8 ליוני, 2004. המעבר האחרון בסדרה D, היה ב- 3 ליוני 1769, והמעבר הבא בסדרה זו, ייראה ב- 6 ליוני, 2012.
זמנים
08:19:30 - המגע הראשון של נוגה עם דיסקת השמש. נקודת המגע תהיה בשפה הדרום מזרחית של השמש. יש לזכור כי פני נוגה מכוסים אטמוספירה סמיכה ביותר וכי עובדה זו היא סיבה להתעניינות הגדולה במעבר הנוכחי, הראשון הנצפה מבעד לטלסקופים ומצלמות משוכללים ביותר.
08:38:54 - כל דיסקת נוגה על פני השמש. אולם, מרגע זה ואילך יהיה ניתן לראות מעין "צל" כהה הנמשך מאחורי נוגה אל שולי דיסקת השמש. תופעה זו נגרמת בגלל האטמוספירה של נוגה והיא תמשך כמה דקות (התופעה מכונה – הטיפה השחורה).
11:22:04 - המעבר בשיאו. ברגע זה יהיה המרחק בין מרכז נוגה ומרכז השמש הקטן ביותר, כ- 1/3 מהקוטר הזוויתי של השמש (627 שניות קשת).
14:04:09 - שולי הדיסקה המערביים של נוגה נושקים לדיסקת השמש בצידה הדרום דרום מערבי של השמש. יש לזכור כי יהיה ניתן לראות את אפקט הטיפה השחורה כמה דקות קודם לכן.
14:23:18 – השוליים המזרחיים של דיסקת נוגה עוזבים את שולי דיסקת השמש. המעבר מסתיים.
כיצד צופים בליקוי?
ראשית – אזהרה חשובה: כל מבט על השמש שלא מבעד למסנן מאושר המצויד בתו תקן עשוי לגרום לנזק בלתי הפיך לעין. גם אמצעים מאולתרים הנחשבים ל"מעולים ובטוחים" מסוכנים ביותר. תשלילים (נגטיבים), זכוכית מפויחת, משקפי שמש וכיוצא בזה - מסוכנים ביותר.
ישנן כמה שיטת לצפות על השמש בכלל ועל המעבר בפרט:
שיטת הלשכה האפלה (קאמרה אובסוקרה) – שיטה זו היא הפשוטה ביותר. לוקחים שתי פיסות קרטון בצבע לבן ומנקבים באחת חור קטן (כמ"מ) . עומדים עם הגב לשמש מטילים את אור השמש מבעד לנקב על פיסת הקרטון השנייה שתוחזק מתחתיה. ככל שהמרחק בין הפיסה המנוקבת לפיסה עליה מוטלת דמות השמש יהיה גדול יותר, כך תהיה דמות השמש גדולה יותר. אין להביט על השמש מבעד לנקב!
שיטת ההטלה
משתמשים בטלסקופ עדשות קטן המכוון אל השמש (ניתן להשתמש גם במשקפת. בשום מקרה אין להביט מבעד לטלסקופ אל השמש, הכיוון לשמש ייעשה על פי הטלת צל הטלסקופ על הרצפה). יש להציב משטח חלק ולבן מאחורי הטלסקופ. ברגע שהטלסקופ יהיה מכוונן אל השמש, דמות השמש תוטל מבעד לעינית הטלסקופ על המשטח הלבן. כעת יש למקד עד ששולי השמש יהיו חדים.
שימוש במסננים
ניתן לרכוש מסננים מיוחדים המיועדים לצפייה ישירה על השמש (משקפי ליקוי) או כאלה המיועדים לטלסקופים. במקרה של מסנן לטלסקופ או משקפת יש להשתמש רק במסנן המותקן על העדשה הקדמית (אור השמש יחלוף מבעד למסנן אל הטלסקופ). מסננים המוצבים מאחורי הטלסקופ עשויים להינתך - ולגרום נזק לעין. בכל מקרה, יש לוודא כי המסנן תוכנן לשימוש עם טלסקופ ולמלא אחר הוראות היצרן! אין לאלתר מסננים מחומרים שלא יועדו לכך.
האגודה הישראלית לאסטרונומיה ומצפה הכוכבים של גבעתיים מארגנים תצפית במעבר. מצפה הכוכבים יהיה פתוח כל זמן המעבר לקהל הרחב. במקום יוצבו טלסקופים רבים המצוידים במסננים, כמו כן יהיה ניתן לראות את נוגה על מסך ותינתנה הרצאות בנושא המעבר והיסטורית התצפיות בו. הכניסה חופשית.
פעילויות לרגל המעבר יתקיימו גם באוניברסיטת תל-אביב ובמכון וויצמן למדע.
מידע על פעילויות באיזורים נוספים בארץ ניתן למצוא באופן עדכני בפורום האסטרונומיה של YNET. המעבר ישודר כולו באינטרנט באתרים www.astronomy.org.il וכן www.cosmos.co.il.
יגאל פת-אל הוא מנהל מצפה הכוכבים בגבעתיים ומנהל פורום אסטרונומיה ב- YNET.
פורסם לראשונה 06/06/2004 13:48
לפנייה לכתב/ת 
צילום אילוסטרציה
צילום: נאס"א
