סע ליברמן, המפתחות בפנים

האמת, אין לי מושג אם פיטוריו של ליברמן עומדים במבחן החוק. פרופ' עמנואל גרוס טוען שאין מקום לפטר שר על בסיס העובדה שאינו מסכים עם דעותיו של ראש ממשלה. נשמע הגיוני. אלא שגרוס עצמו מסביר מיד כי "החלפת שר אפשרית אם ניתן להסביר זאת בכישלונו של השר המופקד על משרד מסוים...".

הספיק לקדם מתקן משוכלל (ומיותר) המונע עליית מחבלים לאוטובוסים, ניסה לקדם רעיון הזוי להקמת שדה תעופה בינלאומי גדול בירושלים, ובעיקר קידם את רעיון החלפת הפקידות במקומות אסטרטגיים הקשורים למשרד עליו הופקד. כמו מע"צ והרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. אגב, לליברמן היו בתקופת כהונתו, וכמובן לפני, עניינים שונים לדון בהם עם הזרוע האוכפת. לא זו של חוקי התנועה, אגב.

תכל'ס

ליברמן בסופו של דבר, העדיף את המתכון המוכר שהתגלה כחביב על קודמיו בתפקיד. זאת אומרת, לקבל הנחות יסוד מופרכות, מיושנות, לא יעילות ומגוחכות בכל הנוגע לבטיחות בכביש. הנהג שוב התגלה כאשם בכל. היד שוב נדרשה להיות חזקה יותר. המשטרה שוב עושה עבודת קודש מבורכת ומקצועית. בתי המשפט צריכים להחמיר, תכנית לימודי הנהיגה אולי תעבור שינוי קל. וזה שהנהג אשם בכל כבר אמרנו? ועל כך שחובה לאכוף יותר ויותר את המהירות המותרת, בניגוד לעצות ועדות חקירה ומומחים מכל רחבי העולם.

ליברמן הבטיח הרים וגבעות כשנבחר, כולל יעדים מוצהרים כמו שיפור הבטיחות בדרכים והקטנת מספר התאונות והנפגעים, שיפור שירות משרד התחבורה לאזרח ועוד. בכל אלה, פשוט לא עמד. דובריו מיהרו אמנם למקם אותו בראש האחראים להקטנה הרגעית במספר ההרוגים ב-2003, אך קולם נאלם כאשר נדרשו להסביר עליה של 30%(!)במספר ההרוגים השנה.

יאללה, זוז

לא ברור מי ימלא את מקומו של ליברמן. מיותר לציין כי הסיכויים למצוא בעתיד שר שמעוניין לשנות את מצב התחבורה במדינת ישראל, שווה לאפשרות שממשלת שרון תכהן בשלמותה עד סוף הקדנציה. משרד התחבורה היה ויהיה תחנת ביניים לשרים עם אג'נדה שונה מזו הנדרשת במשרד הקשה הזה. חלקם רצו בעצם להיות שרי ביטחון, אחרים שרי חינוך, חלקם מאוהבים בעצם במשרד הפנים ואחרים סתם הגיעו לשם, כמפלט משיממון נורא עוד יותר במשרד לאיכות הסביבה.

ובזהדמנות זו אפשר גם להזכיר כי השר ליברמן, בניגוד לקודמיו, זכה לאשראי גדול בתחילת דרכו. סיפור לנו שמדובר באיש שיודע "להזיז דברים", איש "ללא מעצורים, שיזעזע את המערכת עד היסוד". ואפילו שלחו מסרים מזהירים לכיוונים שונים - "כדאי לאנשי החינוך, האוצר, המשטרה, מ.ע.צ והרשות הלאומית לבטיחות בדרכים להבין שיש כאן שר שעובד, ומתכוון לשנות סדרי עולם. שר שאכפת לו".

בסופו של דבר, קיבלנו את מה שצפוי היה שיגיע. הרבה כוחנות, הרבה איומים, הרבה רעש וצלצולים ומעט מאד מעשים. התנהלות המאפיינת את ליברמן מאז הפיכתו לאיש פוליטי בכלל. "ביממה האחרונה קיבלתי יותר מ-400 טלפונים עם הצעות עבודה... אז לא נראה לי שאעמוד בתור בלשכת העבודה. קריירה של ח"כ זו חוויה קשה, ועדיף כבר להיות מאבטח בדיסקוטק או מפנה זבל". כך אמר ל"ידיעות אחרונות".

ובכן, נראה שליברמן מוצא עוד אובייקטים לפינוי. אחרי שהבטיח זאת לערבים בכלל, למחזיקת גביע המדינה בכדורגל בפרט, לנהגים שעברו על החוק ולילדים סוררים שאינם יודעים דרך ארץ, עכשיו הוא נטפל גם לזבל. מוזר. אחרי הכל, פינוי זבל ואבטחת דיסקוטקים הן פעולות מבורכות, והעושים בהן זכאים למלוא הכבוד. לא משהו שאפשר לייחס לשר התחבורה היוצא.