מוצרי מזון לא ישאו את הכיתוב "באישור משרד הבריאות"

הכיתוב "באישור משרד הבריאות" לא יופיע יותר על מוצרי מזון בישראל, לרבות מזון לתינוקות, כך קבע אמש (ה') מנכ"ל המשרד, פרופ' אבי ישראלי, בחוזר הנחיות שפרסם.

ההנחיות החדשות פורסמו בעקבות המלצת ועדת פיינרו, שהוקמה לאחר התפוצצות "פרשת רמדיה". הוועדה מצאה שורה של כשלים במדיניות הפיקוח על המזון בישראל, והמלצותיה השונות אושרו על ידי הממשלה.

כיתוב קונקרטי - לא עוד אישור גורף

בתחום המזון לתינוקות בני פחות משנה, קובעות ההנחיות החדשות כי מזון זה ימשיך להיות מסווג כ"מזון רגיש", סיווג שהוצמד למוצרים אלה כאחד מלקחי הפרשה.

ראש שירות המזון במשרד, דורית ניצן קלוסקי, אמרה שהורדת הכיתוב הייתה דרישה ארוכת שנים של צרכנים רבים, וגם של התקשורת. "פנו אלינו ואמרו לנו: איך אתם נותנים אישורים לדברים האלו? בשום מדינה בעולם משרד הבריאות לא נותן אישור כזה על מזון".

"לכן החלטנו בשלב הראשון להוריד את הכיתוב הזה, ובשלב השני לכתוב דברים קונקרטיים, כמו 'המזון עומד בתנאים כאלו וכאלו', או 'נבדק מדגמית' או דברים בסגנון זה. מי שירצה לכתוב כיתוב על מזון יצטרך לקבל את האישור שלנו, ואז יהיה כתוב שהמוצר 'עבר את בדיקת משרד הבריאות'. אבל אישור גורף לא יהיה יותר".

"משרד הבריאות מתנער מאחריות"

אלא שההנחיה החדשה מעוררת ביקורת רבה בקרב גורמי רפואה, שטוענים שמשרד הבריאות מתנער באופן גורף ממוצרים שעליו לפקח עליהם.

גורם בתחום רפואת הילדים אמר ל-ynet: "לאור משבר רמדיה שגרם לפאניקה רבתי בישראל, אני חושב שמשרד הבריאות מתנער מהאחריות הבסיסית שלו לגבי בטיחות התינוקות".

"מזון לתינוקות הוא לא סתם מזון שנועד להרגיע את הקיבה – אלא לסייע להתפתחות תקינה של התינוק. המזון מסייע להתפתחות של המוח ושל איברים חיוניים. לכל מחסור קטן באיזשהו ויטמינצ'יק יש השפעות הרות אסון", אמר הגורם.

"תחליף חלב הוא המזון הבלעדי שעליו מושתתת התזונה של תינוקות עד גיל חצי שנה", הוסיף הגורם. "אין להם שום תוספת. הם לא אוכלים סלט באמצע היום. לכן התחליף הזה אמור לספק להם את כל אבות המזון הדרושות להם. בעיני, המהלך שמשרד הבריאות עושה כאן הוא לא אתי ולא מוסרי. הכיתוב 'באישור משרד הבריאות' צריכה להימצא על האריזות, לכל הפחות בניסוח קצת יותר מעודן".

ההנחיות החדשות קובעות כי כל תרכובת מזון לתינוקות, מייצור מקומי ומייבוא, תחוייב באישור מוקדם של שירות המזון.

יצרנים מקומיים יידרשו לאישור השירות לכל מוצר חדש או לשינוי בכל מוצר קיים, וכן יידרשו לעמוד בבדיקות תקופתיות. כלקח נוסף מפרשת רמדיה, יקים משרד הבריאות צוות שיעסוק בניהול סיכונים ומשברים.

החוזר קובע עוד כי שירות המזון והתזונה של משרד הבריאות יקבע תוכנית שנתית אחידה לפיקוח על מזון בארץ.

הסטנדרטים לפיקוח יתבססו על רמת הסיכון של המזון (כמו מזון מצונן, שרגיש לחיידקים), סוג האוכלוסייה שצורכת אותו (תינוקות למשל) וההיסטוריה הבטיחותית של היצרן, היבואן והמשווק. ככל שרמת הסיכון תעלה – כך תוחמר רמת הפיקוח על אותו מוצר.