העתיד שהיה: הווירוס העברי הראשון
לישראל יש היסטוריה מפוארת כמעצמת וירוסים. וירוס המחשבים השלישי בהיסטוריה, "ירושלים", נולד כאן. כך דיווח בנושא "ידיעות אחרונות בסוף שנות ה-80
וירוסים ממוחשבים הפכו בשנים האחרונות לאחד האיומים היותר מוכרים ומתוקשרים בעולם המחשבים, כאשר עיקר "תהילתם" נרכשה בזכות התפוצה המהירה שהתאפשרה ברשת העולמית. אולם, וירוסים התפשטו וגרמו לנזקים כבדים עוד בשנות ה-80 של המאה הקודמת, זמן רב לפני שמאות מיליוני גולשים התחברו לאינטרנט, ומידע הועבר בין מחשבים בעיקר באמצעות תקליטונים מגושמים. מסתבר כי לישראל שמור פרק לא קטן בדברי הימים של וירוסי המחשב.
ידיעה של דודי גולדמן, שפורסמה ב'ידיעות אחרונות' בשמונה בינואר, 1988, מתריעה מפני "וירוס ישראלי מיוחד", שתוקף תוכנות מחשב החל מסוף 1987. הווירוס, שזכה לכינוי בכל העולם לכינוי "ירושלים", נתגלה בתחילה ברשת מחשבים צבאית בתל אביב, במחשבי האוניברסיטה העברית בירושלים ואצל שני מפיצי תוכנות בחיפה ובמחשבי חברת "חשב".
"הכל התחיל לפני שבועיים בחיפה", סיפרה כתבה שפורסמה ב-11 בינואר, 1988, במוסף "24 שעות", תחת הכותרת "המחשב חטף וירוס", "בעל חנות מחשבים, המשמשת גם כמפיצה של תוכנות באיזור חיפה והצפון, גילה כי המחשב שברשותו, יבמ פי.סי (מדגם A.T.), עובד לאט. למעשה, היה נדמה לו כי המחשב הופך להיות איטי יותר ויותר בכל יום שעבר.
"הוא התקשר לבית התוכנה 'איריס' בתל אביב, וסיפר על המחשב שלו, שהתחיל להתנהג באופן מוזר. עופר אחיטוב, תכנת ומנהל 'איריס', ביקש לבדוק את הדבר מקרוב. צוות של תכנתים פירק את התקליט (דיסק) הקשיח ומצא, כי על התוכנה המקורית רבצה גיבנת: מין 'טפיל'...מדובר בתוכנת מחשב קטנה, המושתלת על גבי תוכנה רגילה, כדוגמת מעבד תמלילים או לומדה. בעל המחשב, שאינו יודע על כך, מכניס את הדיסקט הנגוע למחשב, ומכאן מתחילה שרשרת האסונות: הווירוס משכפל את עצמו בזמן הרצת המחשב, ובעוד שעותק שלו נשאר על התוכנה, הרי שעותק אחר קופץ ומתמקם בזיכרון הפנימי של המחשב.
"מכאן ואילך, כל תוכנה אחרת, כלומר, כל דיסקט אחר, שיוכנס לכונן יהפוך לנגוע. זאת ועוד, הווירוס אינו רק תוכנית מחשב זדונית, אלא שהוא גם פצצת זמן. אחד התפנים שלו אמור לגרום נזק ביום שישי, שחל ב-13 בחודש (איזה מזל רע). אלא שתקלה בתוכנה ('באג') הביאה לגילוי התכונה הזו...", על פי הכתבה.
וירוס שמירוס
בקטע נוסף שנלווה לכתבה המקורית תחת כותרת הביניים "וירוס-שמירוס", נכתב: "כמו בכל פרשיה יש גם כאן תעשיית שמועות. אומרים כי מדובר בפיתוח מכוון של תעשיית התוכנה. אומרים שבתי תוכנה רוצים פשוט להרוויח ממכירת הנסיוב (50 שקל, כולל חוברת הפעלה). אחרים אומרים שאין בכלל וירוס, הכל עניין של המצאות התקשורת. מנהל מרכז המחשבים של אוניברסיטת תל אביב, אבי כהן, סבור גם הוא שאין וירוס, והכל סתם שטויות".
כמו היום, גם אז היעד להתקפות הייתה מערכת ההפעלה הפופולרית בעולם, של חברת מיקרוסופט, כאשר הוויכוח הישן בין חסידי מיקרוסופט ותוקפיה היה בראשיתו. "מי מוגן מפני הידבקות? בעלי מחשבי אפל, קומדור, אטארי, דראגון, וכל שאר המחשבים הביתיים, שאינם עובדים במערכת ההפעלה MS DOS", נכתב בכתבה, "מי עוד מוגן? בעלי מחשבים אישיים, אפילו עם MS DOS, שאין להם שעון במחשב ולא כונן קשיח...נכון לעכשיו, הווירוס המסוים יכול להתקיים רק ב'סביבה דוסית', שהיא מערכת ההפעלה הנפוצה ביותר בעולם ובישראל".
הצורך בנסיוב מוליד את תעשיית האנטי וירוס
אותו צורך בנסיוב, תרופת נגד לווירוסים, הוליד את תעשיית האנטי וירוס המשגשגת של ימינו. ידיעה שפורסמה ב-3 במרץ, 88', מציינת כי לראשונה תופץ חבילת תוכנה שיכולה לא רק לאתר וירוסים קיימים במחשב אלא גם משמשת אמצעי מניעה נגד חדירה עתידית של המזיקים. מפתחי התוכנה הם יובל רכבי, אז סטודנט למדעי המחשב שגילה את הווירוס שהושתל במחשבי האוניברסיטה העברית, אלי וניר ברקת ועומרי מן, שהקימו על בסיס השותפות הזו את BRM (ראשי תיבות של המייסדים), שעסקה באותם ימים באנטי וירוס, תוכנות גיבוי ואבטחת מחשבים.
כעבור זמן לא רב, בחודש נובמבר, 1988, שוב מותקפת ישראל בווירוסים. הפעם חדרו המזיקים למערכות האישיים של שני ארגונים כלכליים גדולים כארץ שני וירוסים, מדובר באחת הגרסאות של "וירוס הפקיסטני" המפורסם, שהורס קטעי מידע על הדיסק באופן אקראי ובווירוס מסוג פינג פונג". "פינג פונג" מופיע בצוות כדור, המרצד על מסך המחשב, נתקל בדפנות המסך, ונהדף מהן, בדומה לכדור גמיש.
יש כבוד
באמצע חודש ינואר, 1989, דווח כי וירוס מחשבים ישראלי טורדני במיוחד שיבש פעולה של מחשבים בחלקים רבים של בריטניה. על פי הערכת מומחה, הווירוס האט פעולה של מחשבי IBM עד כדי רבע ממהירותם הרגילה וביום ו', ה-13 בחודש, אף החל למחוק תוכניות ממחשבים. על פי ההערכה, את הווירוס פיתח סטודנט ישראלי כמעשה קונדס.
"וירוסי המחשבים הישראלים נחשבים לקטלניים ביותר בעולם", על פי הכותרת הלוקאל-פטריוטית שפורסמה ב'ידיעות אחרונות' ב-11 בנובמבר, 1991. הידיעה פורסמה על רק וירוסים מסוכנים שנפוצו אז תחת השמות "1963" ו"נימלה", שחדרו לישראל והצליחו למחוק קבצי מידע במחשבי רשות הפיתוח לאמצעי לחימה (רפא"ל). "המעניין הוא, שבעולם ידועה ישראל כמעצמה בכל הקשור בריבוי וירוסי מחשב, ויש רבים הטוענים, כי מתכנתים ישראלים רבים הם שעומדים מאחורי פיתוח וירוסי המחשבים. זאת ועוד, הווירוסים הקטלניים ביותר הם אלה הישראליים, ורבים מהם נושאים שמות מקומיים כדוגמת 'ירושלים' ו'יריחו'.
"מצד שני, חברות תוכנה ישראליות רבות עושות עסקים במיליוני דולרים בפיתוח ובייצוא לכל העולם של תוכנות אנטי וירוס ושל 'תוכנות חיסון נגד וירוסי מחשבים. כלך למשל, כל מחשבי נאס"א בארה"ב, כמו גם מחשבי הממשלה במזרח אירופה או מחשבי משטרת ניו יורק, משתמשים בתוכנות אנטי וירוס מתוצרת ישראל.
עלייתה ונפילתה של תעשיית האנטי וירוס הישראלית
החברות הישראליות הצעירות, כרמל עם "טורבו אנטי-וירוס, BRM עם V-Analyst ו"אלישים" (שנרכשה מאוחר יותר על ידי אלאדין) עם האנטי וירוס שלה, עשו חיל באותם ימים, אך תקופת הזוהר לא נמשכה זמן רב. חברת סימנטק הפיצה ב-1991 את הגירסה הראשונה של נורטון אנטי וירוס, שבישרה על תחילת תור הזהב של תעשיית האנטי וירוס האמריקנית.
וירוס המחשבים הישראלי נחשב לשלישי בהיסטוריה. הווירוס הפעיל הראשון, שנודע בשם Brain (מוח) פותח בפקיסטן על ידי שני אחים. Brain, שהופץ ב-1986, פעל על מחיצת האתחול, החלק הראשון בדיסק או בדיסקט אליו פונה המחשב בזמן ההפעלה. הווירוס ההוא הדביק רק תקליטוני 360k, שנפוצו באותה התקופה, ולא דיסקים קשיחים. בחודש נובמבר, 1987, נפוץ הווירוס Lehigh, הראשון שהפיץ עצמו באמצעות קובץ הפעלה נגוע.
חוב קטן למדור בשבוע שעבר
בהמשך לכתבה שפורסמה במדור בשבוע שעבר ("העתיד שהיה: אנטי מחיקון"), פנה אלינו יצחק פוגל, מנכ"ל "מץ אלקטרוניקה". עיקר דבריו מובאים כאן.
"הכתבה שלך גרמה לי התרגשות רבה.
מולי עדן, היום ממנהליה הבכירים של אינטל העולמית ועמד במשך שנים בראש מרכז הפיתוח של אינטל בחיפה, היה בשנת 1978 מהנדס פיתוח ומנהל יצור בחברה. לפי הוראות והכוונות שלנו ושלי בפרט, הוא פיתח את האנטי-מחיקון, שבא לפתור בעיה שלא יכולנו לפתור דרך בתי משפט, דהיינו, מאפשרים לייבא ולקנות טלוויזיות צבעוניות והשידורים, אף על פי שהם בצבע, נמחקים ומשודרים בשחור לבן.
אבסורד כזה גרם לחברת מץ טלוויזיות ומכשירי חשמל להתרגזות והביא אותה לתקן את העוול הזה. לאחר ששימוש באמצעים משפטיים לא צלח, ובעקבות שיחה בין המנכ"ל לבין מולי עדן, הנ"ל שם כמטרה לפתור את הבעיה ויש לציין שפתר אותה ב-48 שעות. כמובן, אחרי שהבעיה נפתרה הרבה אחרים יכלו להעתיק את הפתרון, שזכה לכינוי אנטי מחיקון".
מי ששמר תצלום של מכשיר אנטי מחיקון מוזמן לשלוח לנו בדואר האלקטרוני, על מנת שנוכל להציג את התמונה כאן במדור.
במסגרת המדור החדש "העתיד שהיה", נחזור מדי שבוע לעבר הרחוק, לרגע שבו פרצו לחיינו טכנולוגיות חדשות, לטוב או לרע, נבדוק איך נתפש העתיד בעבר ונבחן אילו הבטחות התגשמו ואילו הכזיבו.
לפנייה לכתב/ת 
