רק בגלל שקוראים לי בר רפאלי
איך הפכה בר רפאלי, ילדה יפה, לטראבל-מייקרית של תעשיית הזוהר הישראלית? בואו נראה: היא סירבה להצטלם בעירום לרנואר ותובעת את החברה; היא נישאה לגבר מבוגר, השתחררה מצה"ל והסתבכה; והכי חשוב: היא עושה כל מה שאמא אומרת לה. עכשיו, עם חבר חדש ונוצץ (כוכב "משמר המפרץ"!), מרשה לעצמה רפאלי (כלומר, אמא מרשה לה) להשמיע את גרסתה לשנה המסובכת בחייה: האהבה, הצבא, האכזבה, ומה הלאה. פרח בר
לא בטוח שהיא לגמרי טועה: ציפי רפאלי מוכרת כמנוע הטורבו שמאחורי בתה הדוגמנית וכמי שמנהלת ביד רמה אותה ואת הקריירה שלה. לטוב ולרע. גם כשהשתיים מתבקשות לגולל את ההיסטוריה הקצרה של סיפור האהבה החדש, מעדיפה הילדה לתת לאם לספר. נו, בקיצור: "לפני 23 שנים גרתי בניו-יורק עם חבר שלי, ואחד מהחברים בחבורה שלנו היה פול גאס, בעל מפעל הג'ינסים הנחשבים 'GUESS', ציפי נזכרת. "הוא היה בחור יפה תואר שאהב את החיים הטובים, קנה אי באיי הבתולה וכולנו היינו נוסעים לשם מדי פעם. אחרי איזשהו זמן חזרתי לארץ והקשר נותק.
"יום אחד, לפני כמה שנים, ישבנו מול הטלוויזיה והסתכלנו על 'משמר המפרץ'. ראיתי את דיוויד, ששיחק שם, והוא נראה לי מוכר, אבל לא היה לי מושג מאיפה. ולפני שנתיים ראיתי בערוץ !E תוכנית תיעודית שהוקדשה לדיוויד שרבט. הוא דיבר על המשפחה שלו וכמה הוא קשור לאבא, ועל המסך הופיעה תמונה של אבא שלו, פול, עם זוג עיניים כחולות מדהימות. ואז זיהיתי וצעקתי: 'זה הוא, זה הבן של פול, עכשיו אני יודעת מאיפה אני מכירה אותו! הוא כל כך דומה לו'.
"זה נשמע כמו סיפור מהאגדות, אבל יש המשך. לבעלי יש בן-דוד שעוסק בטקסטיל, ובין היתר הוא שותף בחברה לייצור ג'ינסים. לפני כחודשיים הוא הגיע לביקור בארץ, ולקחנו אותו לארוחת ערב במסעדה בתל-אביב. פתאום הטלפון שלו צלצל, והוא אומר: 'פול גאס, אתה תופס אותי בתל-אביב'. חשבתי שאני חולמת. שאלתי את בן-הדוד האם זה פול גאס מהג'ינסים, וכשהוא אמר שכן, ביקשתי להגיד לו שלום. היתה התרגשות גדולה, הוא סיפר על עצמו, סיפרתי לו על הילדים ועל בר, והזכרתי לו שראיתי את הבן שלו ב'משמר המפרץ' ושאני זוכרת אותו כילד בן שמונה, כשהם הגיעו יחד לאיי הבתולה. פול ביקש ממני לשלוח תמונות של בר, ואחרי יום הוא חזר אליי באי-מייל והחמיא על התמונות. התנצלתי שלא עניתי לו מיד, כי הייתי עם בר בצילומים בלונדון. גאס הפתיע וכתב שדיוויד, הבן שלו, נמצא שם כמה חודשים ומקליט את תקליטו השלישי. הוא שאל אם אכפת לי שישלח את התמונות של בר לבן שלו. הסכמתי, ומסתבר שהוא התלהב והתקשר לבר, וככה נוצר הקשר".
בר מבהירה: "פגשתי בחור מקסים וזהו. מכיוון שיצא לי להגיע כמה פעמים בחודשיים האלו ללונדון, נפגשנו שוב, וכשחגגתי יום הולדת 19 בשבוע שעבר, הוא רצה לבוא לארץ ולחגוג איתי. בינתיים זו רק התחלה של קשר, לא יודעת איך זה יתפתח, היה לנו כיף ביחד וזהו".
צילום: אבי ולדמן
עד לא מזמן רפאלי הסתובבה עדיין עם חברה הקודם, אורי אלנתן, חייל בשירות סדיר, בנה של דליה אלנתן הנשואה למיליארדר ארווין אייזנברג. את מקומו תפס שרבט המסוקס, חובב הקראטה ומירוצי המכוניות, שאחרי פגישתם הראשונה בלונדון אמר לה שהיא אפילו יותר יפה במציאות מאשר בתמונות, ומאז היא על הקו.
במהלך ביקורו של שרבט בישראל התגורר הזוג המאוהב בהילטון תל-אביב, ואת יום ההולדת חגג עם המשפחה שלה במסעדה תל-אביבית. כשהיא לימדה אותו לשחק שש-בש בלובי, כששחו בבריכה או כשסתם הלכו מחובקים על חוף הים לאור השקיעה, השתרך אחריהם שובל של מעריצים. רפאלי אומרת שלמדה לחיות עם זה, אבל בכל הזדמנות היא עדיין משתדלת לגונן על פרטיותה. למשחק גמר הפליי-אוף בכדורסל ביד-אליהו, למשל, הגיעה יחד עם שרבט, זוהרת ומאושרת. לא עזרו תחינותיה לצלמים שיניחו לה. גם כשמר משמר המפרץ ניסה להסתיר את פניו בכפות ידיו ודרש מהצלמים את החומר שצילמו, לא היה לזוג סיכוי. רפאלי: "למרות שהוא רגיל לצלמים ולפפרצי הוא ניסה להתחמק, כי הוא ידע כמה זה מפריע לי. בהתחלה, כשהגעתי למגרש והצלמים התנפלו עליי, היתה לי הרגשה מאוד רעה. אני לא יכולה ליהנות ממשחק כדורסל בלי שיפריעו לי? אבל תוך שנייה תפסתי את עצמי ואמרתי שזה המקצוע שבחרתי והחלטתי שלא אתן להם להרוס לי את ההנאה. אני משתמשת המון במשפט שאומר: 'אם אתה לא יכול להילחם בהם, הצטרף אליהם'. אני מוכנה שיצלמו אותי תמונה אחת, להגיד לכולם משפט וחצי, ובתנאי שיעזבו אותי אחר כך לנפשי. נתתי לצלמים לצלם, ואחרי שהם הלכו התחיל הכיף שלי במשחק. זה לא עושה כלום לאגו שלי. מבחינתי, המחמאה הכי גדולה שיגידו לי, זה שאני בן אדם טוב, שיש לי עיניים טובות, אבל זה שמצלמים וכותבים עם מי אני יוצאת ולאן, לא גורם לי להרגיש יותר טוב עם עצמי".
עירום? בחיים לא
שנה לא פשוטה עברה על בר רפאלי. מי שהגיחה לעולם הדוגמנות המקומי מנישת הילדה התמימה (ע"ש רומי אבולעפיה ויעל בר-זוהר) הפכה, במחי כמה מהלכי קריירה שנויים במחלוקת, למי שנחשבת בתעשיה לטרבל-מייקרית, מי שדימוי הילדה הרעה מתחבר אליה בטבעיות.
לפני יותר משנה חתמה רפאלי על חוזה שאמור היה להפוך אותה לדוגמנית הבית של חברת רנואר לקיץ 2003-חורף 2004. כשהתבקשה לדגמן בעירום רפאלי סירבה, וברנואר העדיפו להחליף אותה בדוגמנית קים איגלינסקי. רפאלי תבעה את רנואר בסכום של חצי מיליון שקל בגין הפרת חוזה, והעניין מתברר בימים אלו בבית המשפט.
"אני הולכת עם ההרגשה שלי ועם מי שאני, ולא אביא לצילומים שום דבר שאני לא מרגישה אותו, מסבירה רפאלי. "הם רצו עירום, לא הרגשתי שאני יכולה וסירבתי. אני לא חושבת שנכון לחשוף את איבריי המוצנעים בפני ציבור, ולא אעשה את זה בחיים. לפני כמה זמן הוצע לי להצטלם לחברת אופנה יוקרתית בארה"ב על ידי ברוס וובר, שהוא אחד מחמשת צלמי האופנה הנחשבים בעולם. ביקשו שאצטלם בחזה חשוף וסירבתי, למרות כל היוקרה. אני דוגמנית שמצטלמת כדי להראות איך בגדים יושבים על הגוף, ולא כדי להראות את הגוף".
דניאלה רייבנבך, דוברת רנואר, מסרה השבוע: "התביעה שהגישה בר רפאלי נגד רנואר היא טעות אסטרטגית מבחינתה, כיוון שגרמה להד תקשורתי שלילי נגדה וחברות מובילות בארץ נמנעו מלקחת אותה כדוגמנית הבית שלהן. אף אחד לא ביקש מבר להצטלם בעירום, רנואר אינה חברה שמפשיטה, ועובדה שקים איגלינסקי לא התפשטה. בר התבקשה להצטלם בחולצה חשופה, ללא חשיפה החזה שלה, ולהשתתף בצילוב מים סקסיים אך לא פרובוקטיביים. היא ואמה חיפשו ומצאו הזדמנות להגיש תביעה נגד חברה הגונה כרנואר, שמעסיקה מאות עובדים ביושר".
רפאלי, מצידה, מתנערת מתואר הילדה הרעה של עולם הדוגמנות שהסיפור עם רנואר הנפיק לה, ובטוחה שהוא תוצר של חוסר פרגון. "אנשים כאן מאוד מקנאים בהצלחה של אחרים ופשוט נהנו להשמיץ אותי".
ובכל זאת, אחרי פרשת רנואר החלה צניחה בקריירה שלך.
"ממש לא. עובדה שאני ממשיכה לעבוד ורוצים אותי למרות הכל. בחודשים האחרונים קיבלתי עבודה מחברת אוניל, צילמתי במילנו בגדי ים לחברה טורקית ולאחרונה חתמתי חוזה עם ספורטס אילוסטרייטד, שזה אחד הקטלוגים הכי נחשבים בעולם. ויחד עם זה, אני רואה את הדוגמנות כדבר זמני ומאוד שטחי ולא נעלבתי ולא נפגעתי. הרי כל הסערה הזאת קרתה בארץ שהיא קטנה נורא מבחינת קריירת דוגמנות. המרכז בשבילי זה חו"ל, והמקומות שאפשר לשאוף ולהגיע אליהם שם הם מאוד מרחיקי לכת. לכן אם אפול בארץ זה לא ירעיד את עולמי".
פרשה שנייה שהכתימה את הבלונד הזוהר של רפאלי פרצה בסמוך לסיפור רנואר: לפני כשמונה חודשים העדיפה רפאלי לפסוח על הגיוס לצה"ל ונישאה לגבר המבוגר ממנה ב-23 שנה. בני משפחתה התגייסו כחזית אחת לגונן על פרח הבר. מבחינתם הצבא הוא הגיבור הרע בסיפור הזה, ואילו רפאלי היא הנערה הנואשת, חסרת האונים, הקורבן שנדחק לפינה בלתי אפשרית. אמה, פורסם אז בעיתונות, טלפנה ערב חתונתה הפתאומית (שבה, על פי הפרסומים, נכחו לא יותר מעשרה אנשים) לסגן מפקד הבקו"ם, ואמרה לו: "בר עומדת להתחתן, ושזה יהיה לך על המצפון".
הסוכן שלה דאז, מורן מרציאנו, הודיע באותם ימים על פרישה. סיפור רנואר היה קשה לו, אבל פרשיית החתונה הבהולה הבריחה אותו סופית. "הוא לא היה מסוגל לראות איך בר הורסת לעצמה את הקריירה ואת החיים", אמרו אז מקורביו לעיתונות, ומרציאנו עצמו אמר: "היו לי חילוקי דעות מקצועיים עם המערכת המשפחתית של בר רפאלי. לסוכנות היתה עמדה מסוימת בכל הקשור לגיוסה, אבל המשפחה בחרה בדרך אחרת. זה היה הקש ששבר את גב הגמל".
רפאלי אמורה היתה להתגייס ב-30 בספטמבר 2003, וארבעה ימים קודם לכן הודיע אביה לבקו"ם רשמית על חתונתה. "תמיד רציתי להתגייס, היה לי פרופיל 97", אומרת רפאלי. "אבא שלי שירת בשייטת, אחי דור רוצה ללכת לקורס טיס, אחי הגדול ניל היה בקרבי, ואני לא חשבתי אף פעם לא להתגייס. חודש וחצי לפני הגיוס היו לי בעיות נשימה ועברתי סדרת בדיקות".
האם ציפי, אגב, משמיעה מאוחר יותר את הסיפור באותן מילים ממש, וגם מוצאת קשר בין פרשת רנואר ובעיות הנשימה שהתעוררו אצל בתה, ומעלה סברה שהלחץ הנפשי שבו היתה נתונה תרם לעניין. בר, שהבינה כי הבדיקות הגופניות עומדות להתארך מעבר לתאריך גיוסה, פנתה לצבא בבקשה לדחיית גיוס בחודש. "זו לא נראתה לי כזאת בעיה, הרי כל מי שנוסע לתאילנד ומבקש דחייה מקבל", היא אומרת. "התקשרתי לבקו"ם וביקשתי לדבר עם מי שממונה על זה. העבירו אותי למישהו שהציג את עצמו בטלפון כסגן מפקד הבקו"ם. הוא ביקש שאביא מסמכים והבאתי כל מה שהתבקשתי, עד שהוא ביקש שאשלח בפקס מכתב בכתב ידי ואחתום. כשהתקשרתי לוודא שהפקס אכן הגיע הוא צחק, איחל לי גיוס נעים וסגר את הטלפון. הבנתי שמי שדיברתי איתו במשך כל הזמן הזה פשוט התחזה, עבד עליי בעיניים ובעצם כל מה שהוא רצה זה את החתימה של בר רפאלי.
"כמה ימים לפני הגיוס, כשהייתי עדיין בבית החולים, התקשר הרופא של הבקו"ם לאמא שלי ואמר שאם לא אגיע לגיוס, משטרה צבאית תבוא לקחת אותי. מנהל המחלקה הסביר שאני במצב לא טוב ושאגיע לאחר סיום הבדיקות, אבל לא היה עם מי לדבר. מצאתי את עצמי במצב של ייאוש. הרי הייתי יכולה לעשות בשקט מה שעושות המון דוגמניות כדי להשתחרר. יכולתי להתחתן שלושה חודשים לפני תאריך הגיוס ולגמור עם זה, אבל זו לא היתה הכוונה שלי. רציתי להתגייס, והסברתי את זה שוב ושוב למי שהציג עצמו בפניי, באינסוף טלפונים, כסגן מפקד הבקו"ם. הרגשתי מרומה ונבגדת. אמרתי לעצמי שאם ככה מתייחסים אליי לפני שאני בצבא, מה יקרה אחר כך, במהלך השירות? זה גרם לי להבין איזה אנשים יש בעולם, וזה מצער. אכזב אותי שרק בגלל שקוראים לי בר רפאלי אני צריכה לקבל יחס כזה. רציתי להתגייס ולתרום, ולקחו את זה ממני. החלטתי שאם ככה זה נראה, לא אתן להם לעשות לי את זה במשך שנתיים של שירות ולא אפול לבור שהם רצו להפיל אותי".
בעצם בחרת להתחתן כדי להשתחרר מהצבא.
"אני לא רוצה לדבר על מה שעשיתי, אבל מה שבחרתי לעשות בא ממשבר נטו. לא היתה לי ברירה אחרת, דחקו אותי אל הקיר ולא ידעתי מה לעשות. עמדתי מול מערכת מאוד גדולה, שהתייחסה אליי בצורה מזעזעת. לא ראיתי שום פתרון אחר ועשיתי מה שחשבתי שאני צריכה לעשות".
במבט לאחור, היית מתנהלת אחרת?
"הם לא השאירו לי ברירה. כשאני מנתחת את מה שקרה, אני רואה שאין צעד אחד שאני יכולה להגיד שלא התנהגתי נכון. הרי בסך הכל ביקשתי דחייה של 30 יום".
תגובת דובר צה"ל: "מבדיקת הגורמים המוסמכים בצה"ל עולה כי בר רפאלי טופלה בהתאם לנהלים ולפקודות. סגל לשכת הגיוס תל-הושמר טיפל בה באופן מקצועי ואדיב. באשר לטענתה על התכתבות אודות גיוסה והתחזות של חייל לסגן מפקד בסיס קליטה ומיון, הנושא נבדק על ידי מפקד לשכת גיוס תל-השומר ואינו מוכר. עם רפאלי שוחח קצין מדור תנועה בלשכת הגיוס".
גורמים צבאיים מאשרים כי בקשתה של רפאלי לדחיית גיוסה התקבלה בלשכת הגיוס. לדבריהם, בישיבה שקוימה עם אמה הובהר שעל בר לצרף מסמכים רלוונטיים עדכניים, וכן הובהר לה שמועד גיוסה ביום ה-30 בספטמבר בתוקף. ב-25 בספטמבר 2003, לאחר שהגורמים הרפואיים עיינו בחומר, הוחלט שרפאלי כשירה לגיוס. לאור בקשת האם להציג מסמכים נוספים לבדיקה טרם הגיוס, זומנה רפאלי ב-29 בפסטמבר 2003 למדור הרפואי ונקבע כי היא כשירה לגיוס. במקביל, לאור בקשתה זומנה לקצין בריאות הנפש. יום לפני הגיוס פונתה למיון בבית חולים השרון ושוחררה לביתה. לשכת הגיוס הנחתה את האם להעביר את תוצאות הבדיקות. הגורמים מבקשים לציין עוד שסגל לשכת הגיוס בתל השומר נאלץ להתמודד עם טריקות טלפון, עלבונות והכפשת מערך המיון הרפואי על ידי בני משפחת רפאלי.
החתן כבר תפוס
כמה ימים לפני תאריך גיוסה נישאה, כאמור, רפאלי לידיד של הוריה, ארי ויינשטיין,41, בטקס צנוע בפתח-תקווה. ויינשטיין התגרש לפני ארבע שנים וחצי מאשתו, אבל לאחר נישואיו לרפאלי התברר לפתע כי הוא חי עם ידועה בציבור, אורית איזנברגר, בביתה שבהרצליה. בתצהיר שהגיש לבית המשפט כחודש לאחר חתונתו עם רפאלי נאמר: "אורית ואני ידועים בציבור וחיים יחדיו בביתה שבהרצליה. הקשר ביני לבין אורית אינו צריך כלל הוכחה. מספר ימים לאחר הגירושים מאשתי לשעבר עברתי להתגורר עם אורית, ואפילו ילדיי מנישואיי הקודמים מגיעים בקביעות לביתנו".
התצהיר הזה הוגש לבית המשפט בעקבות תביעה שמתנהלת נגד אורית איזנברגר ובעלה לשעבר, שהורשע בפרשת סמים, במטרה להוכיח שאין לה כל קשר איתו ועל כן יש לבטל צו עיקול שהוטל על ביתה. בבקשה לביטול העיקול שהגישה איזנברגר לבית המשפט, נאמר כי בינה לבין ויינשטיין "יש אהבת אמת", וכי הם "חיים כידועים בציבור לכל דבר ועניין, מנהלים משק בית משותף, נוהגים לבלות את זמנם הפנוי ביחד והם מוכרים בציבור באזור מגוריהם". פרקליטיו של הבעל לשעבר טוענים כי השניים מעולם לא התגרשו ואילו ארי ויינשטיין הוא "חתן להשכיר", שהתבקש לעשות לאיזנברגר טובה ולהצהיר שהוא הידוע בציבור שלה. בר רפאלי לא הוזכרה בכל הפרשה המשפטית הזו, ומסרבת בתוקף להתייחס אליה בכל דרך שהיא. ויינשטיין עצמו סירב השבוע להגיב. "אני אדם פרטי שלא מעוניין שייכנסו לחייו הפרטיים", אמר.
כך או אחרת, תגובות לאי-גיוסה ולנישואיה החפוזים של רפאלי מילאו את אתרי האינטרנט: "אין גבול לחוצפה", "פשוט מחליא, למה צריך לתת יחס מועדף לדוגמניות", "להעמיד אותה לדין", "שתישאר באירופה ולא תחזור", ועוד. מצד שני (או שמא מאותו צד?), פורסם כי לוחמי השייטת המתאמנים בתרגילי חילוץ בני ערובה מחוטפיהם הדביקו על דמויות הקרטון המשמשות להם להדמיה את תמונתה של רפאלי. היו שצעקו לפני ההסתערות: "אני בא להציל אותך, בר". היא מודה שהסיפור הזה משעשע אותה ומחמיא לה. אבל נשמעו גם קולות שקראו להחרים את בגדי הים של פלפל.
נפגעת?
"נכתבו עליי המון שקרים, וזו היתה תקופה קשה נפשית, אבל עברתי הלאה. לא הייתי מוכנה ליפול לתהום נפשית רק בגלל שמישהו החליט שהדימוי שלי נפגע. איך אראה בעיני אחרים ומה יחשבו עליי לא מעסיק אותי. הדבר היחיד שהיה לי חשוב זה שאשאר שפויה ושהבריאות הגופנית שלי לא תיפגע".
קסטרו לא עניין אותי
ועכשיו היא חוזרת, מאובזרת בקמפיין פלפל החדש, בתרומה לקליפ ולשיר חדש של אדם בן, זמר צעיר (רפאלי הקליטה לו קול שני) ובדיוויד שרבט.
מבחינת שרבט, לא מדובר בגיחה ישראלית ראשונה. אביו, יהודי חם, מגיע לכאן מדי פעם, ובשנה שעברה, כשביקר עם בנו, לא ויתרו השניים על נסיעה לכותל ועל נטיעת עץ באותו יער קק"ל במודיעין.
דיוויד שרבט נולד בליון שבצרפת לאביו היהודי ולאמו, כריסטינה שרבט, שהתגיירה. כשהיה בן תשע עברו הוריו לארה"ב. כילד צולם לפרסומות של ליווייס וקוקה-קולה. ב-92' לוהק לתפקיד מאט ברודי בסדרה "משמר המפרץ", וטורי הרכילות דיווחו על רומן בינו ובין פמלה אנדרסן. הוא בצבץ גם ב"מלרוז פלייס" בתפקיד קרייג פילד, אבל מאז נטש את המשחק והעדיף לנסות את מזלו כזמר. כשהגיע להוליווד בחר לאמץ את שם משפחתה של אמו.
רפאלי, כמותו, פגשה את המצלמה בגיל צעיר. כשהיתה בת שש החלה להגיע עם אמה לצילומי פרסומות, פה ושם ראו אותה בעיתונים ובטלוויזיה. הילדה התאהבה בתחום, ואמה החלה לדחוף אותה. כשהיתה בת 21 נאלצה ללכת עם ברזלים על השיניים, ואלו קטעו באבחה את קריירת הדוגמנות ההתחלתית והעציבו את רפאלי הפעוטה עד מאוד. לאחר שלוש שנות אנונימיות נכנסה האם הגדולה לפעולה מחודשת. ביום שהורדו הברזלים משני טורי השיניים של בתה, הזמינה לאחוזתם בהוד-השרון את חברתה, השדרנית שוש עטרי, שהגיעה עם מנהלת סוכנות לוק. על כוס קפה רקחו השתיים את הקאמבק הגדול. הן ארגנו פגישה עם גבי רוטר, מבעלי קסטרו, ורפאלי בת ה-15 הוחתמה על הובלת קמפיין החברה לשנה הבאה, "ומשם", כמו שהיא אוהבת לומר, "הכל היסטוריה".
את הקטלוג צילמו באיסלנד - חוויה שרפאלי זוכרת עד היום כמרגשת ביותר שלה, בעיקר בגלל הראשוניות. אבל זו היתה רק ההתחלה. "יום אחד, עוד כשהיו לי טבעות על השיניים, נסעתי עם אמא על איילון, וכשעברנו ליד גשר ההלכה וראינו את צילום הפרסומת הענק שעליו, אמא אמרה: 'את תהיי הבאה בתור'. לא 'יום אחד את גם תהיי', אלא 'הבאה בתור'. הסתכלתי עליה במבט מוזר, ושבוע אחרי שחזרתי מאיסלנד התקשרו מקסטרו וביקשו שאצטלם לצילום הענק של הגשר. זה היה מטורף. אמרתי לאמא שהיא צריכה לעבוד בלנבא את העתיד. כשראיתי את עצמי תלויה שם, בגודל הזה, לא יכולתי לעכל. התייחסתי לזה כאילו זה לא קרה לי. אמא שלי נסעה לשם הרבה יותר פעמים ממה שהיתה צריכה, וצילמה או סתם התמוגגה. כשנסעתי עם חברים לא הייתי מסתכלת לכיוון, כאילו זה לא מעניין אותי, כאילו לא אכפת לי. האמת היא שזה היה באמת דבר מדהים, אבל גם קצת התביישתי. זה הביך אותי. פתאום הכל קרה לי בבום. עד אז לא התעניינתי באופנה, לא קניתי בגדים. מה שאמא היתה מביאה, לבשתי. לא ממש עניין אותי מה זה קסטרו".
חוזים נועדו להפר אותם
חזרתה של רפאלי לפלפל היא מבחינתה סגירת מעגל. כשהיתה בת 15 כיכבה לראשונה בקמפיין של חברה, והיום, ארבע שנים אחרי, היא שוב מובילה את קטלוג חברת בגדי הים תמורת יותר מ-50 אלף דולר. את מקום הילדה הצחקנית, המשתוללת על החוף, תופסת עכשיו האישה הסקסית. "ילדה רעה מבית טוב" הוא הרעיון מאחורי את הקמפיין הפרובוקטיבי.
"פלפל לקחו אותי כשהייתי נו-באדי, ועכשיו, כשאני כבר יותר מזה, נורא כיף לי לחזור הביתה, לאנשים שהאמינו בי", היא אומרת. "לפני החתימה על החוזה הסבירו לי בדיוק מה הקונספט של הקמפיין: כאילו חבר שלי מצלם אותי בבית נון-סטופ, ואני צריכה לעשות לו פוזות מפתות ולשלוח אליו מבטים סקסיים ונשיים. אהבתי את הרעיון ונורא התחברתי אליו. במקום שאני נמצאת היום הרגשתי שאני יכולה לעשות את זה ולא היתה לי בעיה לחתום. אני מסתכלת על הצילומים, ורואה את המבט המאוד חזק שיש לי ואת הסקסיות שיוצאת ממני, ואוהבת את זה. אלה דברים שאני מרשה לעצמי רק מול מצלמה, ורק שם הם יוצאים לי הכי טבעי שיש. ביומיום אני ילדה נורא פשוטה".
הילדה הפשוטה הזו מתנהלת להפליא בחיפושית שחורה חדשה וממשיכה להתעקש להציג את עצמה כנערת פרובינציה בג'ינס וסניקרס, כזו ששונאת מותגים, הרוסה מהרעיון שנעליים עולות 700 שקל ומעדיפה לשבת עם חברים בבתי קפה בכפר-סבא והרצליה ולטעון שהיא לא מתה על תל-אביב.
"אני עדיין הילדה מהוד-השרון. נכון שאני כבר בת 19, אבל אני נורא אוהבת לגור בבית של ההורים ויודעת שכשעוזבים זה לתמיד. הרי יהיו לי כל כך הרבה שנים לחיות מחוץ לבית, אז בינתיים אני נהנית מכל רגע. שם אני מקבלת הכי הרבה חום ואהבה, ובלי זה אני לא יכולה. לכל עבודה שלי בחו"ל מישהו מצטרף אליי. פעם זו היתה אמא שנסעה איתי לכל הצילומים, גם בארץ וגם בחו"ל. עכשיו בארץ אני מסתדרת לבד, אבל לחו"ל אין סיכוי שאסע לבד, גם אם זה יהיה חוזה משתלם נורא. לפני שלושה חודשים היתה לי עבודה במילנו ליומיים וחצי, לא היה מי שייסע איתי והחלטתי שלזמן כל כך קצר אני יכולה לנסוע לבד. זה היה סיוט".
ואכן, מאמא כמו ציפי רפאלי קשה להיגמל, שלא לומר להתנתק. הילדה קשורה אליה לחלוטין, והאם מעורבת בכל עניין מקצועי או פרטי ומקפידה, למשל, שלא לחתום עם אף סוכן אישי חוזה לשירותיה של הילדה, כמקובל. "חוזים נועדו להפר אותם, ואצלי הכל בנוי רק על אמון", היא מסבירה את האסטרטגיה.
מה את ממליצה לבת 15, שחולמת להיות בר רפאלי?
"לעשות את זה רק אם יש מישהו מאחוריה. לא כדי לדחוף אותה, אלא כדי לתמוך בה".
רפאלי עצמה ממשיכה לפנטז על שיבוצה העתידי בעשיריית הדוגמניות המובילות בעולם ועל הפיכתה לגרסה הישראלית של אנג'לינה ג'ולי - במסגרתה תשמש שגרירה של רצון טוב המסייעת למסכני תבל. עד שזה יקרה היא לומדת משחק מול מצלמה ופיתוח קול, וחולמת להפוך גם לזמרת. במקרה שיתברר שנתוניה הקוליים לא מספקים, היא מוכנה ללכת על כוכבנות קולנוע ועל לימודי עיצוב פנים ופילוסופיה, ויותר מהכל, היא מבטיחה לעצמה להיות אמא צעירה. ואף מילה על שלום עולמי.
ביוגרפיה ב-30 שניות
שורשים: בר רפאלי נולדה בישראל במושב עולש, וכשהיתה בת שנתיים עברה עם משפחתה להוד-השרון.
השכלה: בית ספר יסודי נווה-נאמן, חטיבת ביניים השחר ותיכון הדרים בהוד-השרון.
ניסיון קודם: מצטלמת מגיל שמונה חודשים. בין השאר עשתה פרסומות לקוקה-קולה, זוגלובק, מילקי, ישראכרט, אגפא, מפעל הפיס ושוקולד הפרה האדומה. את פניה כתינוקת אפשר עדיין למצוא על גבי קופסאות קרטון של סינרים חד-פעמיים, "פפיונים". בסרטו של עמוס גוטמן, "חסד מופלא", שיחקה ילדה אוטיסטית. הצטלמה גם לקלטת "כמו גדולים" של אריק איינשטיין.
תחביבים: ספורט, חדר כושר (שלוש פעמים בשבוע), סקי מים.
חיית מחמד: סוסים שגדלים בחווה הפרטית. בבית המשפחה, כלבים ותוכי.
בעוד עשר שנים: "כנראה נשואה עם ילד אחד, ופשוט מאושרת".
לפנייה לכתב/ת 
