מכור לעבודה (וורקוהוליק)? 5 שלבים לצאת מזה

קיימים 5 טיפוסים המכורים לעבודה. האם אתה אחד מהם?

האם אפשר לצייר פרופיל של הוורקוהוליק המצוי? לא בטוח. משה משעלי: "אצל כל וורקוהוליק העבודה ממלאת תפקיד וצורך אחר. עם זאת יש אנשים מסוימים שמועדים יותר להתמכרות הזאת. אפשר לחלק אותם לחמישה טיפוסים:

1. הפרפקציוניסט: "מדובר באדם שהפסיכולוגיה מסווגת אותו כ'סוג A': אדם כזה מתאפיין בצורך גבוה בשליטה ובריכוזיות. הוא תמיד עובד על מטרות קצרות ותוצאות מהירות, נוטה לכעוס, סומך רק על עצמו, וכדי להשלים את התמונה הוא תחרותי והישגי מאוד. אדם כזה מספק מטלה לעובדים עד שהיא נגמרת או עד שהוא נגמר. אין אפשרות נוספת".
   
2. המפצה: "קבוצה שנייה של מועדים לוורקוהוליזם הם אותם אנשים המשתמשים בעבודה כפיצוי. הם באים ואומרים: 'יש לי בעיות קשות כל כך בחיים, שאני מעדיף לחזור כל יום הביתה בחצות מאשר להתמודד איתן'. כך יוצא שהעבודה המרובה היא למעשה טיפול לא בריא בבעיות האמיתיות".
   
3. החקיין: "מדובר באדם שפשוט מעתיק את מה שעליו גדל בבית. עובד כזה ראה את אבא שלו קם כל יום לפנות בוקר וחוזר הביתה בשעה 23:00, וזה המודל שלו לאיש עובד. לכן הוא חוזר על הדפוס בלי לחשוב בכלל שיש אפשרות אחרת".
   
4. האידיאולוג: "מבחינתו העבודה היא ערך עליון - הדבר האחד שבשבילו צריך לחיות. את הגישה הזאת אפשר לראות אצל אנשים שבאים מרקע מסורתי או מההתיישבות העובדת. אנשים כאלה, למשל, לא חושבים שאדם צריך לעבוד במה שהוא אוהב. העבודה מבחינתם גם מגדירה את מי שהם. המשמעות של לוותר או להוריד את המינון של העבודה היא מבחינתם לוותר על הזהות".
   
5. המצ'ופר: "לקבוצה האחרונה של וורקוהולים שייכים אלה שאוהבים לא את העבודה אלא את כל מה שמגיע איתה, קרי הצ'ופרים. מדובר בעובדים שסביבם פועלת מערכת מסיבית של תגמולים כספיים וחומרים שמחזקים את הדימוי העצמי שלהם, הגבריות, הסטטוס הכלכלי. הם יודעים שמדובר במלכודות דבש, אבל לא אכפת להם".
   

חמש הוכחות לכך שאתה וורקוהוליק

1. אתה מכיר את המנקים שבאים לרוקן את הפח במשרד בתשע בערב ומיודד איתם באופן אישי.
   
2. בזמן סקס אתה חושב על דברים שאתה צריך להספיק מחר במשרד.
   
3. אתה חולם יותר מדי על אנשים ומצבים מהעבודה.
   
4. הגעת הביתה מהמשרד ובטלוויזיה משדרים את "מהיום למחר"
   
5. אתה לא יודע באיזו כיתה הילדים שלך לומדים.
   

בדוק אם אתה מכור

וורקוהוליזם הוא התמכרות, וכמו בכל התמכרות הצעד הראשון לפתרון הבעיה הוא הכרה בקיומה. אבל האם אתה באמת מכור לעבודה? בוא נבדוק.

הדרך הראשונה לבחון אם אתה וורקוהוליק היא לשרטט גרף שבו ציר אחד מסמן את עשר השנים האחרונות, והאחר את מספר שעות העבודה ביום. רשום בכל שנה את מספר השעות הממוצע שהקדשת לעבודה. הגרף עולה בהתמדה? אתה נמצא בבעיה.

"לתופעה זו בחקר ההתמכרות קוראים 'סבילות'", אומר משה משעלי, פסיכולוג ויועץ תעסוקתי. "אם קודם כוס יין אחת הייתה גורמת לך תחושה של 'היי', היום אתה מגיע לתחושה הזאת רק אחרי שני בקבוקים. אותו דבר בעבודה: אם בעבר קיבלת את תחושת הסיפוק אחרי שעה או שעתיים של עבודה, היום כמות הזמן גדלה באופן ניכר".

התוצאה במבחן הראשון יצאה חיובית? בוא נערוך לך מבחן קצר נוסף, רק כדי להיות בטוחים: נסה להיזכר בתקופות שבהן ניסית למתן את כמות העבודה. "אם באותן תקופות סבלת מחוסר שקט פיזי, אם התעסקת במחשבות על העבודה כל הזמן, אם התעסקת בה בפועל, נשאבת אל תוך ביצוע פעולות שקשורות אליה, וחשת תסכול ועצב מכך שאתה לא עובד, אתה באזור סיכון", אומר משעלי.

שאל אם אתה מרוצה מחייך

ד' הוא עורך דין מצליח, בן 55, נשוי ואב לשלושה בנים. הוא עובד בשתי משרות כשכיר ובמשרה נוספת כבעל משרד עצמאי. "מאז שאני זוכר את עצמי, גם כשכיר וגם כעצמאי, תמיד נשארתי בעבודה שעות נוספות, כנראה זה אצלי באופי. אני אוהב את העבודה שלי, עבודה בשבילי היא ערך עליון. אני לא מרגיש מנוצל, אני מרגיש רק תחושות של סיפוק", הוא מספר.

יום העבודה שלו מתחיל בשמונה וחצי בבוקר, אחרי קפה ועיתון, ומסתיים בין 24:00 ל2:00- בלילה. "אני פשוט לא יכול לדחות דברים למחר, אני יודע שאם לא אסיים לעבור על הניירת, אני לא אישן טוב בלילה", הוא אומר.

וזה לא נגמר בכך. במשך שנים הוא מעיד שהוא לא אוכל ארוחה מסודרת במשך היום, "מקסימום תפוח". כשהוא מגיע הביתה בלילות, הוא טורף מכל הבא ליד. לאורך השנים ניסתה אשתו להפעיל סנקציות, "אבל בסוף היא הבינה שאני לא יכול להשתנות. באפריל האחרון עשיתי מינוי לבריכת שחייה ומאז ביקרתי בה רק פעם אחת. כל יום אני עושה לעצמי שטיפת מוח, 'תקום חצי שעה קודם, לך לשחות', אבל אז תמיד נופלים עלי דברים דחופים, ואני מרגיש שחצי השעה הזאת היא בזבוז זמן".

כמו במבחן השני שהצענו גם הוא מעיד שהוא שונא חופשות, משום שהן מנתקות אותו מהמשרד. "בזמן חופשה אני לא רגוע. אני מוטרד כל הזמן. הסלולרי שלי פתוח גם בחו"ל, ולפעמים בזמן טיולים אני בכלל לא מספר לאנשים שאני נמצא בחופשה".

האם הוא חי חיים נוראים? כל סובביו חושבים שכן, אבל לו לא אכפת: "הרבה אנשים שואלים אותי למה לא אוותר על משרה אחת, הרי אני לא צריך את כל הכסף הזה. ואני, אחרי מחשבה, מגיע תמיד לאותה מסקנה: אני נורא אוהב את מה שאני עושה".

האם ד' הוא וורקוהליק? כל הסימפטומים מצביעים שכן, אבל דווקא עדותו שבסופו של דבר הוא נהנה מחייו, גורמת למומחים שלנו להעריך את מצבו מחדש. "העצה שלי לגברים כמו ד' היא פשוטה", אומר דני בלונדהיים, יועץ ארגוני ומנכ"ל מכון תנופה המעביר סדנאות לניהול זמן. "אם אתה מגיע למסקנה שיש לך חיים נהדרים ואתה אוהב את מה שאתה עושה, תמשיך. אתה מכור וטוב לך? אל תשנה דבר. אבל - וכאן מגיע אבל גדול - אם אתה מגיע למסקנה שלמרות ההנאה אתה דופק לעצמך את הבריאות, את החיים, את הזוגיות, יש מקום להתחיל לעבוד על שינוי שיותאם לאישיות שלך".

ד"ר שטרנגר: "עקרונית, אם גבר כמו ד' עובד כמו מטורף, אבל אוהב את מה שהוא עושה ונהנה מזה, הוא לא יישחק. הוא יכול להמשיך ככה שנים. תראו את שמעון פרס - הוא למשל חתום על הפרדוקס הזה - מדובר באדם בן שמונים עם סדר יום מוטרף ובריאות מעולה. שחיקה של אדם מתרחשת רק כשהוא לא עושה את עבודתו מתחושת מימוש ועניין אלא כדי 'לכסות' על בעיות אחרות, ואז הדרך היחידה להימנע מתחושת חוסר הערך העצמי היא להיות עסוק באופן אובססיבי.

"רוב האנשים השקועים בעבודה שלהם אינם אובססיבים, האובססיה היא כשהם לא יכולים להפסיק לחשוב על זה, שזה מטריד אותם בצורה כלשהי, כל הזמן. הם נמצאים בעבודה כדי להימנע מלהרגיש ומלחוות את עצמם ואת החיים. הוורקוהוליזם הוא לא הסיבה לכך שהם לא יכולים להיות עם אחרים, הוא התוצאה הנובעת מחוסר אהבה והערכה עצמיים".

התחל בגמילה מלאכותית

בתור צעד ראשון בדרך אל האושר מציע משה משעלי גמילה הדרגתית באמצעות תרגילי מחשבה פשוטים. "אין דרך לעבור מוורקוהוליזם לשאנטי ביום אחד. זהו תהליך איטי ומדורג שמתחיל בקטן. בשלב הראשון אני מציע שתחשוב על מציאות חלופית: דמיין את עצמך בעוד חמש שנים, משוחרר מעבודה, אחרי שצברת חמישה מיליון דולר. דמיין איך אתה לא עצבני יותר, לא חסר שקט, לא רץ למחשב כל רגע לבדוק מיילים.

"אחרי שתתחיל להתאהב ברעיון, עבוד קצת על עצמך ברמה האישית. בדוק מהם בעצם הערכים שאתה חי לפיהם. שאל את עצמך שאלות פילוסופיות קלות, כמו בשביל מה באתי הנה, מהן מטרות החיים שלי, ואז נסה לברר איך מה שאתה עושה היום משרת את המטרות האלה, אם בכלל.

"אם מצאת שחייך הנוכחיים לא עונים על הציפיות - ולהערכתי סביר שזה מה שאכן יקרה - התחל לרכוש ידע על הבעיה שלך ועל ההשלכות שלה. לך למשל לרופא שלך, ספר לו איך נראה היום שלך, מתי אתה מספיק לאכול, אם בכלל, מתי מתאפשר לך לנוח, ובקש ממנו שיסביר לך על המשמעויות הפיזיות ועל הנזקים שיכולים להיגרם לך לטווח רחוק: מחלות לב, סוכרת, יתר לחץ דם. מניסיוני לפעמים מספיקה שיחה מבהילה כזאת כדי שתתחיל להתיישר.

"אחר כך עבור לפעילויות סמליות בדרך להחלמה. בוא הביתה מוקדם 'רק כי האשה לוחצת עליך', קח שעה לארוחת צהריים מסודרת 'רק כי הרופא נתן לך פקודה'. זה אמנם תהליך מלאכותי שכביכול לא מגיע ממך אלא נדחף בידי אחרים, אבל אצל אנשים שסובלים מהתמכרות אין טעם לחכות שמשהו 'יבשיל' מפנים. נדיר שזה מתרחש, ואם זה כן קורה, אז תמיד כשכבר מאוחר מדי. לכן, אל תחכה ש'יבוא לך מבפנים' לבלות קצת עם הילד, כי עד שיבוא לך, הוא כבר יתגייס ואתה תתפוס את הראש בין הידיים ולא תאמין".

ועכשיו, למד איך מנהלים זמן

עד כאן שלב העזרה הראשונה, אך זו לא תחזיק זמן רב מדי אם לא תלמד לנהל את הזמן שלך כמו שצריך. אינך יודע לנהל לו"ז ראוי? מהר מאוד תמצא שאתה לא יכול לחתוך מוקדם הביתה אפילו אם אתה רוצה, מהסיבה הפשוטה שעל שולחנך הולכת ונערמת העבודה שכביכול הזנחת.

דני בלונדהיים מעביר לך שיעור קצר בכללים לניהול נכון של זמן: "העיקרון הבסיסי בניהול זמן הוא קביעת גבולות ועוגנים לדברים החשובים לך. גבול, לדוגמה, יכול להיות 'עד מתי אני נשאר בעבודה', ועוגן יכול להיות 'סגירת זמן מראש לדברים שמציקים לך'.

"הדבר הראשון שעליך לעשות הוא להתחיל לפעול לפי סדרי עדיפויות. בתחילת כל שבוע עבודה, או על פי העדפתך, בסוף כל יום, ערוך 'רשימת מכולת' של הדברים העיקריים שעליך להספיק ביום המחרת, כתובים לפי סדר החשיבות. מומלץ שתקצוב לכל אחד מהם פרק זמן מוגדר. אם תתחיל לפעול לפי הרשימה, תגלה שאתה מספיק הרבה יותר בהרבה פחות זמן, מפני שאתה לא מבזבז דקה ומתמקד רק בדבר אחד בכל פעם.

"חוץ מזה אמץ לעצמך את הטיפים הבאים: קצר את שיחות הטלפון שלך, למד לומר 'לא', קצוב זמן לישיבות שאתה עורך, הימנע מארוחות צהריים כבדות שיפילו עליך עייפות להמשך היום, ובכלל, למד להיות קשוב לגופך. שים לב מתי אתה עובד טוב יותר: בשעות הבוקר המוקדמות, אולי בשעות אחר הצהריים או הערב - ואם זה אפשרי, נסה לסדר את יום העבודה שלך על פי זה.

"ועוד משהו: עוד לפני שאתה יוצא לדרך עם התוכנית שבנית לעצמך, ערוך לעצמך רשימה של בזבזני זמן, אותם גורמים שתוקעים אותך שעות בעבודה: תיוקים, מעבר על דוא"ל, החזרת שיחות. לכל אחד מהם תן מענה יעיל במסגרת אותה רשימת מכולת שתכתוב. הקצב זמן לסידור הניירת, ואם למשל עליך לענות לאותם נודניקים שאתה יודע שמתקשרים אליך שוב ושוב כדי לבדוק מה בקשר לתשובה שאתה חייב להם, הקדם תרופה למכה והתקשר אליהם. ולסיום עוד עצה פשוטה: מצא לעצמך קוטב שימשוך אותך הרחק מהמשרד: בת זוג, ילדים, תחביב אהוב - אלו כבר יספקו לך סיבות טובות לצאת מהעבודה".

למד להיות חזק בחו"ל

ומה בנוגע להתנהגות בזמן חופשות או נסיעות עבודה לחו"ל? רוב המכורים מעידים שכאשר הם נמצאים בחו"ל, מתפתח אצלם הקריז החזק ביותר בעקבות הניתוק הכפוי מהמשרד. אז מה עושים?

ד"ר פשר: "דווקא נסיעות לחו"ל יכולות להרחיב אצלך את הרגלי הפנאי. אפילו בנסיעת עסקים אתה יכול להרשות לעצמך להקציב חצי בוקר לטיול רגלי ולשוטטות. הרי גם ככה אתה לא במשרד ואף אחד לא יושב לך על הראש. אפשרות נוספת היא באמת לקחת את בת הזוג לנסיעת עסקים ביחד איתך. כפי שכבר אמרנו, היא כבר תשמש לך קוטב מושך, שיזכיר לך שהטיול הזה הוא לא רק עבודה.

"אשר לחופשה שלא למטרות עסקים גם כאן כדאי שתקציב זמן לפעילויות שונות. אם תשמור על מסגרת פנאי ובה משימות, תגלה שלא נשאר לך זמן לחשוב על עבודה, ובוודאי שלא להתפתות ולהתקשר למשרד".