השופטים הרשיעו את כהנא בהמרדה

הרכב מיוחד של שבעה משופטי בית המשפט העליון הרשיע הבוקר (יום ב') את פעיל הימין הקיצוני, בנימין כהנא, בהמרדה, לאחר שפירסם כרוזים שקראו לממשלה להפציץ את אום אל פאחם. אותו הרכב שופטים זיכה הבוקר את העיתונאי הערבי מוחמד ג'אברין, מתמיכה בארגון טרור, לאחר שפרסם מאמר בתקופת האינתיפאדה הקודמת, שבו הביע תמיכה בזריקת אבנים וביידוי בקבוקי תבערה.
בשני פסקי הדין דנו השופטים בסוגייה העקרונית של חופש הביטוי, ומתי הוא הופך לעבירה פלילית של המרדה או תמיכה בארגון טרור.

"תמיכה בבקבוקי תבערה אינה תמיכה בארגון טרור"

הערעור הראשון שבו דנו השופטים היה של מוחמד ג'בארין, עיתונאי מאום אל פאחם, שפרסם לפני מספר שנים, בתקופת האינתיפאדה, מאמר שתמך ביידוי אבנים ובקבוקי תבערה. "כל אימת שאמרתי הידד הידד והשלכתי אבן", כתב ג'בארין, "השתלטה עלי התחושה שהניצחון קורא לנו: הוסיפו לזרוק.. כל אימת שהשלכתי בקבוק תבערה אני מרגיש שאני עוטה הוד ותפארת..."
בדיון קודם הורשע גב'ארין. בדיון הנוכחי נחלקו השופטים בשאלה, האם הדברים האלה עונים להגדרה של "תמיכה בארגון טרור", שמופיעה בפקודה למניעת טרור, לפיה הורשע ג'בארין.
ארבעה שופטים קבעו בדעת הרוב כי זו אינה תמיכה בארגון טרור. לפי דעת הרוב, בראשות השופט תיאודור אור, הפקודה למניעת טרור מציינת במפורש את הביטוי "ארגון טרוריסטי'" ולכן צריך לבחון האם מעשי האלימות המתוארים, שאותם משבח הכותב, הם מעשי אלימות של ארגון טרור. לדברי השופט אור, אין בפרסום של ג'בארין כל אינדיקציה לכך שנועד לשבח מעשי אלימות של ארגון טרור. לדעתו של השופט אור הצטרפו הנשיא ברק והשופטים דורנר וטירקל.
שופטי המיעוט חשבו שהחוק מתייחס לפרסום דברי שבח ולעידוד מעשי אלימות, בלי קשר לשאלה אם אלה מבוצעים על ידי ארגון טרור או על ידי אדם פרטי. לדבריהם, תכלית החוק היא ליצור כלי למאבק בארגוני טרור, והמאבק, בסופו של דבר, אינו בארגון עצמו, אלא בפעילות שאותה הוא מבצע. בדעת מיעוט היו השופטים קדמי, לוין ומצא.

"גם אם אין עידוד לאלימות מיידית, הכרוזים משפיעים על האקלים החברתי"

בנימין כהנא, ראש תנועת "כהנא חי", הפיץ כרוז במהלך מערכת הבחירות לכנסת ה-13, שבו קרא להפציץ את אום אל פאחם. בכרוז נכתב: "למה כשיצאו ערבים מאום אל פאחם ושחטו שלושה חיילים, שלחה הממשלה להפציץ את החיזבאללה בלבנון במקום להפציץ את קן הצרעות אום אל פאחם? על כל פיגוע בארץ - להפציץ כפר ערבי".
כהנא הורשע בהמרדה בבית המשפט המחוזי, אבל בית המשפט העליון זיכה אותו. השופטים קבעו כי הכרוז היה "אינפנטילי", ולכן לא הייתה בו המרדה נגד הדמוקרטיה. כעת, בדיון בפני הרכב השופטים המורחב, השופטים הפכו את ההחלטה ושוב הרשיעו אותו.
חמשת שופטי הרוב, בראשות תיאודור אור, קבעו כי גם אם אין בפרסומים פוטנציאל לעורר מעשי אלימות מיידיים, השפעתם המצטברת על האקלים החברתי קשה, והם עלולים להביא למעשי אלימות בעיתוי בלתי-צפוי, בשל האיבה שהם מעוררים כלפי חלק מהאוכלוסיה. "חלק מהגרועות בנבואות הזעם התממשו והפכו למציאות", כתבו השופטים.

כהנא: אותי הרשיעו ואת הערבי זיכו

בנימין כהנא זעם היום על הרשעתו ואמר "אותי הרשיעו ואת הערבי זיכו, יש פה אפליה רצינית. אנחנו מותקפים היום ואני מואשם כאיש תומך טרור, ובאותה השעה הערבי מזוכה, זה עניין שמדבר בעד עצמו".
אולם השופטים הסבירו בפסק הדין, כי ההבדל בין שני המקרים נעוץ בעבירות השונות שבהן הואשמו כהנא וג'אברין, אשר תכליתן שונה. בעניינו של ג'בארין דנו השופטים בפרשנות של עבירת התמיכה בארגון טרור, ואילו בעניינו של כהנא הם דנו בפרשנות של עבירת ההמרדה. מדבריו של אור השתמע כי אם ג'בארין היה מועמד לדין באשמת המרדה, יתכן שגם הוא היה מורשע.
על כהנא נגזרו בזמנו ארבעה חודשי מאסר בפועל ושנה על תנאי. השופטים קבעו היום כי לאור הזמן הרב שחלף, אין עוד טעם בעונש מאסר בפועל, ולפיכך יישא כהנא בעונש מאסר על תנאי בלבד.

הפרקליטות תבחן אישומים בתמיכה בארגון טרור

בעקבות פסק הדין העקרוני בעניינו של ג'בארין הודיעה היום פרקליטות המדינה כי תבחן מחדש את החקירות וכתבי האישום התלויים ועומדים, שמבוססים על סעיף 4(א) לפקודה למניעת טרור.
בנוסף ייבחנו הכלים המשפטיים שיאפשרו לפרקליטות בעתיד להיאבק בהתבטאויות הקוראות לאלימות, או שיש בהן פוטנציאל לאלימות.