גם אני מפנטזת למלא את קיסריה

כשהשחקנית-זמרת לירז צ'רכי היתה צריכה להתכונן לסרט "סוף העולם שמאלה" של אבי נשר, שעוסק בקשיי הקליטה ובכאב ההגירה של עולים חדשים ממרוקו ומהודו בעיירה בדרום, היא לא היתה צריכה ללכת רחוק: היא גדלה על הסיפורים של אמה דיאנה, (אחותה הבכורה של הזמרת ריטה), ושל אביה מוטי, שעלו בצעירותם מאיראן וחוו בעיות של קליטה והתאקלמות.

"אמא שלי, שעלתה בגיל 16, היתה נערה מאוד עדינה וסגורה שבאה מבית שמרני. היא הזדעזעה מההתנהגות של הישראלים, שנראתה לה ברברית", מספרת צ'רכי, "היא הופתעה לגלות שהתלמידים יושבים בכיתה עם רגליים למעלה, לועסים מסטיק וצועקים על המורה. באיראן המורה היה אישיות נערצת. אמא שלי גם סיפרה איך היא כל הזמן התבלבלה בעברית וכולם היו צוחקים עליה, וכשהיא היתה מביאה אוכל לבית הספר, הוא נראה מוזר לילדים האחרים. בכלל, לאמא שלי ולאחיות שלה היו לא מעט רגעים קשים. היה המון בכי והם רצו לחזור לאיראן. בסוף הם התגברו על הקשיים והסתגלו מאוד יפה. גם הדמות שאני מגלמת, שרה, נערה עולה חדשה מהודו, מסתגלת יפה למציאות הישראלית של סוף שנות ה-60. היא אמנם נתקלת בגזענות, אבל היא בהחלט מתאקלמת".

"סוף העולם שמאלה", שמוקרן בארץ כעת, מציג קרוב ל-20 שבועות בבתי הקולנוע בצרפת. צ'רכי גילתה להפתעתה שהיא מוכרת בפריז. "כשעמדתי במטרו, קלטתי שאנשים מסתכלים עלי. אמרתי לעצמי: 'טוב, לירז, תפסיקי לפנטז. זה שהפוסטרים שלך תלויים פה, זה אומר שכבר מזהים אותך? תרגעי מהר'. מהר מאוד הבחנתי שאנשים מסתכלים על הפוסטר ומתלחששים. למחרת ישבתי בבית קפה וניגשה אלי אשה. היא שאלה אותי אם אני השחקנית מ'סוף העולם שמאלה'. השבתי בחיוב, והיא אמרה 'כל הכבוד לך שלמדת עברית'. הסברתי לה שאני בכלל שחקנית ישראלית, והיא לא האמינה. היא היתה בטוחה שאני מהודו. לאחרונה קיבלתי הצעה מהסוכנת של ז'ראר דפרדייה, שראתה את הסרט והתרשמה. אני תוהה מה יקרה אם תהיה התפתחות חיובית בעניין ואני אצטרך לנסוע ולעבוד בצרפת. צריך המון ביצים בשביל לעשות כזה דבר".

זוכרת בחיוב

צ'רכי, 26, שהוריה הם בעלי חברת האופנה "אנטי וירוס", זוכרת בחיוב את ההווי השכונתי ברמלה, עיר הולדתה. כשהיתה בת חמש וחצי המשפחה עקרה לרמת השרון. "הרגשתי בהתחלה זרה וחשתי שאני נראית מוזרה ושונה, גם בגלל שהייתי נורא שחורה. חשבתי שאני לא נראית טוב לעומת ילדים אחרים. הייתי ילדה חברמנית, אבל מופנמת וסגורה. אמא שלי עודדה אותי לפתח את כישוריי האמנותיים: רקדתי בלט, הופעתי בפסטיבלים, ניגנתי בפסנתר ושרתי במקהלה שהופיעה בכל העולם".

כשצ'רכי היתה בת שמונה, פרצה דודתה ריטה בסערה לתודעה הלאומית. "כבר אז קיבלתי את הכינוי 'אחיינית של'. כשהייתי צעירה, ההשוואות ביני לבין ריטה הפריעו לי. כולם כל הזמן הטרידו אותי בשאלות: 'מה היא עושה?', 'מה היא לובשת?'. למזלי, בגלל שהיתה אהבה גדולה לריטה, זה לא התבטא בהצקות אלא במחמאות".

ריטה פירגנה לא אחת לאחיינית היפה והמוכשרת שלה, שנהגה להתלוות אליה להופעות. היא נעזרה בקולות הרקע של צ'רכי בהקלטות, ולפעמים אף העלתה אותה לבמה לשיר איתה. צ'רכי מעידה שכיום ההשוואות ביניהן כבר לא טורדות את שלוותה. "זה מאוד טבעי לי ואני רגילה לכך. להיות אחיינית של ריטה זה חלק ממני. זה קיים, אני לא יכולה להתעלם מזה ואני גאה בכך. אין לי שעון שמצפצף כל דקה ומזכיר לי: 'אחיינית של ריטה', 'אחיינית של ריטה'. אם אני אתייחס לכל העניין בצורה טרגית, אני אקבל התקף לב".

היא נותנת לך עצות, מזהירה אותך מפני סכנות השואו ביזנס?

"מדי פעם אני מתייעצת איתה. ריטה היא עבורי סוג של מגן. היא אישיות מדהימה. ריטה מנחה אותי ושמחה על הדרך שאני הולכת בה. אם היא היתה רואה משהו לא בסדר, היא היתה אומרת לי. אני מסתכלת על הקהל הרב שמגיע להופעות של רמי וריטה, ואני מתרגשת. זה ממלא אותי וגורם לי להאמין שזה יכול לקרות גם לי. גם אני מפנטזת למלא את קיסריה. יש לי אחלה דוגמה להסתכל עליה".

צ'רכי שירתה בלהקה צבאית, וכמו דודתה בחרה ללמוד משחק ב"בית צבי", שם קיבלה את תפקידי התמימות, הממצמצות והעדינות. ("חשתי שיש לי דברים אחרים לתת"). אחרי הלימודים החלה להופיע בתיאטרון חיפה, שם עשתה את "רמבטיקו". כיום היא מופיעה במחזה של הלל מיטלפונקט "עיר הנפט", שם היא מגלמת חיילת בלהקה צבאית המופיעה בסיני של שנות ה-70.

צ'רכי מצטלמת בימים אלה בדרום לסדרת הטלוויזיה "המשאית", בה היא מגלמת בחורה דתייה שיש לה אהבה לא ממומשת. בספטמבר הקרוב צ'רכי עתידה להינשא לבן זוגה המוזיקאי זיו קוז'ו, שעבד עם יהודה פוליקר ודיוויד ברוזה. "הוא ניגן לפני כמה שנים במופע המשותף של רמי וריטה, ובכלל לא התייחסתי אליו. וגם הוא לא טרח להתייחס אלי. רק  שלום שלום, היא משחזרת, "ביום ההולדת של רמי, ריטה ביקשה מכל הבנות של המשפחה לעלות לבמה עם הפתעה במהלך ההופעה בהיכל התרבות. עליתי עם פרחים וראיתי שזיו בוחן אותי נורא".

כעבור כמה חודשים באירוע צדקה היא פגשה במקרה את קוז'ו. "הוא אמר לי שלום ועף אחורה, והעיף איתו עוד אשה בדרך. הוא כנראה מאוד התרגש. אחרי המפגש הזה התקשרתי לחבר משותף שלנו ושאלתי" 'תגיד, יש לזיו חברה?'. זיו התקשר כעבור שעה. נפגשנו ומאז אנחנו יחד, כמו באגדות. מהשבוע הראשון של הקשר בינינו הוא אמר לי שאני אהיה אשתו, וידענו שזה יתמסד מתישהו, אבל לא ידעתי מתי. עכשיו מתאים לי להתמסד".

כמו רמי וריטה, גם זיו ולירז עושים יחד מוזיקה, וגם גרים יחד במושב במרכז הארץ. "אמנם בתחילת הקשר חששתי לערבב אהבה עם קריירה, ולא רציתי ששום דבר יהרוס את הקשר, אבל החלטתי להסתכן ולנסות, למרות שזה היה מפחיד. ניסינו לעבוד יחד, ומאז לא הפסקנו. הוא הלחין לי את רוב השירים. אנחנו משתדלים לעשות סוג של הפרדה: כשאני נכנסת לאולפן, זאת עבודה. אני יכולה להיות מאוד ביקורתית, וזיו הוא ההיפך הגמור. הוא העוגן, המרגיע, המושיע. יש לפעמים רגעים שבהם אנחנו לא מסכימים, אז אנחנו יודעים לעשות הפסקה ואני יוצאת להסתובב בחוץ עד שאני נרגעת.

דיסק בכורה של צ'רכי (היא חתומה ב"הד ארצי") יגיע במהלך השנה הקרובה לחנויות. השיר הראשון ישוחרר לרדיו בעוד חודשיים. "אני עושה מוזיקה ישראלית לחלוטין, עם נגיעות אתניות. אני מושפעת ממוזיקה פרסית שגדלתי עליה. זאת המוזיקה הכי מדהימה בעולם. בדיסק יש שני טקסטים שלי, האחד שיר אהבה וגם השני שיר אהבה לאמא שלי".