הצעה: להקים בנק לחלב אם בישראל
בטקסס זה כבר קיים, אז למה לא אצלנו? אב שאשתו קיבלה כדורים שעצרו את אספקת החלב משדיה, מבקש להקים בנק ישראלי ראשון מסוגו לאספקת חלב אם לתינוקות. במשרד הבריאות לא בדיוק מתלהבים וגם מינקת טרייה לא יוצאת מגדרה. הסיפור המלא
כעת מציע אב, שבתו נולדה פגית, ואשתו קיבלה מסיבות רפואיות במחלקת היולדות כדורים שעצרו את אספקת החלב לשדיה, להקים בארץ בנק לחלב אם. "האירוע בפגייה חשף אותי לראשונה לחשיבותו של חלב האם", מספר אורן מלברגר, "ולתסכול האדיר כאשר הוא איננו בנמצא. לאט לאט למדתי על מקרים נוספים שבהם האם לא יכלה להעניק חלב אם לתינוקה ממגוון של סיבות, ומדובר במקרים שבהם ההבדל עשוי להיות בין בריאות לחולי ולעתים בין חיים ומוות".
"ישנם מצבים רבים שלצערנו אישה עלולה להיתקל בהם", הוא מפרט, "ובעקבותיהם לא להיות בעלת חלב אם מספק, מתאים או בריא כדי להעניק לילדה הזקוק לו, כמו זיהום, קבלת תרופות מסוימות, מחסור טבעי בחלב, ומחלה. ילדים שסובלים מסוגים שונים של אלרגיות, אי סבילות לפורמולות, פגיעות במערכת החיסונית, בעיות במטבוליזם ופגים זקוקים לחלב אם בלבד, והדבר יכול להיות מבחינתם שאלה של חיים או מוות".
מלברגר קורא להקמת בנק חלב אם בישראל, על מנת לטפל במקרים בהם חלב אם עשוי לסייע לילוד לשרוד. "העלתי את הרעיון בפורום הורים", הוא מספר, "ועשרות אמהות אמרו שבשמחה היו תורמות חלב למקרים כאלו, וחלקן אף ציינו כי המקרר שלהן היה או עודנו מלא בכמויות גדולות של חלב אם".
מלברגר לא מתעלם מהבעיות הרבות שכרוכות בהקמת בנק שכזה, כמו הבדיקות שהאם צריכה לעבור, שינוע המנות ושמירתן בקירור או הקפאתן. לדבריו, בנק לחלב אם קיים כבר באוסטין, טקסס, ועובד בהצלחה.
הוא מציע שכל מועמדת לתרומת חלב אם תמלא שאלון, שבו תפרט בין היתר, האם היא אוכלת מוצרי חלב פרה; האם היא צורכת סויה; האם היא שומרת כשרות; האם היא סובלת מזיהום כרוני (כמו צהבת, הרפס או איידס); האם קיימה ב-12 החודשים האחרונים יחסי מין עם שותף שנמצא בסיכון גבוה לאיידס; האם היא קיבלה בשנה החולפת מנת דם; והאם היא משתמשת במוצרי טבק או שותה אלכוהול בכמויות גדולות. תשובה חיובית על אחת מן השאלות (שמבוססות על השאלון של בנק החלב באוסטין) תפסול אותה מהענקת תרומת חלב.
"מה אני יודעת מה האמא הזו אכלה?"
במשרד הבריאות לא נשמעים נלהבים במיוחד מהרעיון, ומציינים כי "ידוע בעולם במספר מדינות מועטות על קיום בנק חלב אם. בארץ הנושא לא מעוגן בחוק. ועדת ההנקה של המשרד דנה בנושא והחליטה, כי היות והנושא מאד מורכב, אם וכאשר יפנה גורם כלשהו שירצה להקים בנק שכזה באופן מסודר, יקבל הפונה הנחייה מהגורמים המקצועיים במשרד, וכל מקרה יידון לגופו. חלב אם המאוחסן בבנק שכזה צריך לעבור פיסטור. במדינות בהן מפעילים בנק חלב אם בודקים את האמהות במקום על מנת למנוע העברת זיהומים".
וגם דקלה טבת, בת 27 מתל אביב, המיניקה את בנה אורי בן החודשיים מאז שנולד, לא יוצאת מגדרה מהתלהבות מהיוזמה החדשה. "תיאורטית הרעיון מצוין", היא אומרת. "ואני בטוחה שהוא היה משרת הרבה נשים. אבל היישום קצת בעייתי כיוון ששאיבה היא לא דבר נעים או קל לרוב הנשים, והן מוכנות לעשות את זה בדרך כלל רק כדי להזין את ילדיהם – ולא את ילדיהם של זרים, אפילו תמורת כסף".
"וחוץ מזה", מוסיפה טבת, "יש את עניין הפיקוח. מה אני יודעת מה האמא הזאת אכלה? דרוש פיקוח מחמיר על החלב הזה. אני לא מצליחה לחשוב על מספיק נשים שירצו לעשות את זה תמורת כסף, ולדעתי נשים שירצו לעשות את זה תמורת כסף הן בדרך כלל נשים שמצבן הכלכלי ירוד. לכן הסיכוי שהחלב שלהן יהיה מזין ובריא הוא נמוך, בגלל התזונה הדלה שלהן".
לפנייה לכתב/ת 
