גולגולת שנמצאה עוררה הויכוח על ההומו ארקטוס

מאובנים של הומנואיד שחי לפני 930 אלף שנה נמצאו בקניה, כך דיווח המגזין סיינס. היצור עשוי היה להשתייך למין הומו ארקטוס, אומרים חברי הצוות שגילה אותו, אף כי השלד קטן מאלו שנראו עד כה, ואולם המאובן הצית ויכוח אודות השאלה כיצד אנחנו משייכים את בני האדם העתיקים הללו.

על מה הויכוח?

מחנה אחד טוען כי הומו ארקטוס הגיעו במגוון צורות וגדלים, בעוד אחרים טוענים כי למעשה מדובר בכמה מינים שקובצו ביחד בצורה לא נכונה. שני המחנות סבורים כי הממצאים החדשים תומכים בטיעון שלהם. השלד החדש עשוי להדגים כיצד הומו ארקטוס היה או יכול היה להשתייך לכמה מינים נפרדים, ולחייב את המדענים לחשוב מחדש על סיווג ההומנידים.

ההומו ארקטוס חיו לפני 2 מיליון שנה ועד לפני 400 אלף שנים. לפי אחת ההשקפות, המין הזה התפתח באפריקה, אך נדד בסופו של דבר בכל רחבי העולם הישן. המאובן הראשון ממין זה נתגלה בידי יוג'ין דובווה Dubois בסוף המאה ה-19 באי יאווה באינדונסיה. מאז הצטברו שלדים רבים, בעיקר באפריקה. אולם רשומת המאובנים מורכבת מטלאים ואיננה שלמה.

אחד או כמה

הדבר מנע מהמדענים לקבל תמונה ברורה אודות הגיוון הפיזי הנורמלי של המין. מרבית המאובנים הראו מידה מסוימת של אחידות ואולם קשה לדעת האם הומו ארקטוס היה מין מגוון או שהיו קיימים בו זמנית כמה מיני אדם. לעת עתה, כמעט כל הומנואיד שנמצא מסווג תחת המטריה של ההומו ארקטוס ואולם חוקרים רבים אינם שמחים מכך.

מאובן ייחודי

המאובן החדש, שתנגלה בידי צוות שהובל על ידי ריצ'ארד פוטס, Potts מהמוזיאון הלאומי להסטוריה של הטבע בוושינגטון, הוא ייחודי. אף כי מדובר בבוגר, השלד קטן בהרבה ממרבית הדוגמאות הידועות, לפי פרופ' שוורץ, הוא שונה מההומו ארקטוס המקורי - אדם יאווה. "אצל אדם יאווה, המצח גבוה והחלק האחורי משופע, והיו לו תלמי גבות גדולים", אמר לבי.בי.סי. אולם בדוגמה של פוטס, זוית המצח שונה והצורה של תלמי הגבות שונה לחלוטין.

שוורץ סבור איפוא כי מדובר במין שונה ואולם רבים אחרים אינם סבורים כך."יתכן שמדובר בשלד של נערה צעירה מסוג הומו ארקטוס", אמר תים ווייט מאוניברסיטת ברקלי, קליפורניה. מינים רבים מצביעים על הבדלים בין המינים. לזכרי גורילה יש ציצית גדולה על הראש ולנקבות אין אף פעם.

מייצרים שושלות

"האם גם להומו ארקטוס היתה שונות בין המינים? איננו יודעים, אבל אם אין עדויות לשושלות אחרות, מדוע ליצור אחת כזו?" אמר ווייט.

ישנם עדויות אחרות, התומכות בתאורית המין האחד והמגוון. ליד המאובן נמצאו שרידי גרזיני אבן, האופיניים לאלו של ההומו ארקטוס, ואולם הגרזנים היו גדולים, ולפיכך סבורים כי הם נעשו בידי פרטים גדולים יותר. הדבר הוביל את פרופ' פוטס להעריך כי ההומניד שלו היה חלק מאוכלוסיה אחת שכללה פרטים קטנים וגדולים כאחד.

פרופ' ווייט ופרופ' שוורץ יודעים בדיוק באיזה צד של הויכוח הם עומדים. לפיכך מה סבור פרופ' פוטס? הוא מוציא את עצמו מחוץ לויכוח. אף כי הוא אומר שהיחידים חלקו מאפיינים רבים עם הומו ארקטוס, הוא מסרב לקרוא להם בשם זה. "איננו עומדים לקרוא להומניד הזה בשם מכיוון שאיננו בטוחים.לעניות דעתי קשה מאוד לקבוע רק מהעצמות היכן היו גבולות המין", אמר.

המאמר לקוח מאתר הידען