מומחים: דו"ח דוברת יהפוך את בתי הספר ל"מכונות ציונים"

מאז פורסם דו"ח דוברת לפני כחודשיים ממשיכה הביקורת עליו מצד גופי ואנשי חינוך לצבור תאוצה ולהביך את משרד החינוך. מרכז אדווה לשוויון וצדק חברתי בישראל מפרסם היום (א') מקבץ דעות נוקבות של אנשי חינוך ואקדמיה, כפי שהגיבו בכנס שנערך לאחרונה בנושא.

ועדת דוברת, בראשות איש העסקים שלמה דוברת, המליצה על מהפכה במערכת החינוך הישראלית. בין היתר המליצה הוועדה מעבר לשבוע לימודים של חמישה ימים מלאים, עד ארבע אחר הצהריים, דבר שיגרום לפליטתם של אלפי מורים ממערכת החינוך וגידול דרמטי בשכרם של הנותרים. כמו כן המליצה הוועדה לבטל את חטיבות הביניים, להקים רשות לאומית למדידה והערכה ולהעביר את מרבית סמכויות הניהול למנהלי בתי הספר.

הביקורת על הדו"ח רבה. בין היתר טוענים המבקרים כי ישנה בעיית מימון לתוכנית, הוועדה לא הציבה לוחות זמנים, והיא כרוכה בפיטורי מורים, הגדלת הפערים בחינוך, והפיכת בתי הספר ל"מכונות ציונים".

אין מימון לתוכנית

הבעיה העיקרית עליה מצביעים מתנגדי דוברת, היא היעדר המימון הכספי והתחייבות הממשלה לממן את מימוש יעדי הדו"ח. עלות השינויים שעליהם ממליצה הועדה, ביניהם המעבר ליום לימודים ארוך והעלאת שכר המורים, כרוך במשאבים כלכליים אדירים של עשרות מיליארדי שקלים.

כמו כן, לדברי ד"ר שלמה סבירסקי, המנהל האקדמי במרכז אדוה, כותבי הדו"ח לא הציבו לוחות זמנים שיאפשרו הערכת ביצוע וכלי לבדיקתו. "אם תימנע ועדת דוברת מהצבת יעדים אופרטיביים ולוחות זמנים, יגבר החשש שכל מטרתה של הוועדה היא להנהיג שינוי ארגוני גרידא, שיתמצה בהזזת הכלים הקיימים ממקום למקום, תוך שמירה על היתרון העצום שממנו נהנים כיום בני ובנות העשירונים הגבוהים במערכת החינוך, ולא רפורמה של ממש", הוא אמר.

נושא אחר שנדון הוא פיטורי המורים הצפויים, אם יתקבלו ההמלצות. בכדי שיועלה שכר המורים במערכת ותישמר מסגרת התקציב כפי שמציע הדו"ח, יש לפטר מורים. הממונה על השכר באוצר אמר כי מדובר בכ-20 אלף מורים שיפוטרו. ועדת דוברת לא נקבה במספר מורים שיפוטרו וגם לא בשינויים בגובה שכרם או במעמדם של ארגוני המורים. "בלי תשובות לשאלות הללו, נראה לי שהוועדה עושה עבודה חלקית", קבע ד"ר יצחק ספורטא, מבית הספר למינהל עסקים באוניברסיטת תל אביב.

אין עיקרון של סגירת פערים

ישנה גם ביקורת קשה לגבי אחת ממטרותיה העיקריות של התוכנית כפי שהיא מצטיירת מהדו"ח - צמצום הפערים בחינוך. "התוכנית אינה מדברת על עקרון של סגירת פערים, ובמקום זאת היא מאמצת עקרון של צמצום פערים", אמר אמין פארס, מנהל היחידה הכלכלית-חברתית במרכז מוסאווא. "החינוך הערבי, על כל הבעיות המיוחדות לו ועל האמצעים המיוחדים הדרושים להתמודד עם בעיותיו, אינם מטופלים כראוי".

פארס ציין גם כי אין התייחסות בדו"ח לגבי צמצום הפערים שנוצרו מחוסר מצטבר של משאבים. להערכתו, ישנו מחסור היסטורי של לפחות 2,500 כיתות לימוד וגני ילדים במגזר הערבי, המציב לדבריו את ראשי הרשויות המקומיות הערביות מדי שנה בפני בעיה של פתיחה לא סדירה של בתי הספר, במיוחד בנגב.

יוסי דהאן, יו"ר מרכז אדוה, הוסיף כי "לוועדה אין מה לומר, משום מה, על הגורמים המשמעותיים ביותר לפערים. במידה רבה מדובר בקלישאה".

ממשרד החינוך נמסר בתגובה כי אין שחר לטענות ארגון מוסאווא. "בהתאם למדיניות של צמצום פערים בתחום הבינוי, לרבות בינוי כיתות, הקצו משרד החינוך ומפעל הפיס בשנים 2003 ו-2004 כ-312 מיליון שקלים לטובת העניין. תקציבים אלה מהווים כ-33 אחוז מכלל תקציב הפיתוח של המשרד. היקף תקציבי זה הוא גבוה מזה שעליו החליטה הממשלה בשנתיים האחרונות".

לשקם את חטיבות הביניים ולא לבטל

ביטול חטיבות הביניים על מנת ליצור רצף פדגוגי מהגן ועד כיתה י"ב, כפי שהוצע בדו"ח, עוררו את קצפו של פרופ' יצחק קשתי, מבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב, שתקף בחריפות את ההמלצה: "את חטיבת הביניים נחוץ לשקם, לא לחסל. אחד הכלים העשוי לשקם את מפולת ההווה הוא חטיבת הביניים הפועלת במתכונת הטרוגנית ומבססת ומאיצה למידה משמעותית... החטיבה היא שלב של תיקונים, השלמות ותוספות לתלמידים שבבית הספר היסודי לימודיהם לא הושלמו כנדרש ומועילה מאוד לתלמידים עולים".

ביקורת נוספת, השמיעו המבקרים כלפי הצבת "סרגלי המדידה" לבתי הספר בתחומים שונים. "בתי הספר יהפכו מעתה למכוני תוצאות, הכל יימדד ויוערך בסרגל כמותי, לא רק הישגים לימודיים כי אם גם הפנמת ערכים", אומר ד"ר יוסי דהאן, יו"ר מרכז אדוה. "מעניין יהיה לראות את סרגלי המדידה המדעיים המודדים יושר מוסרי".

לבסוף, רבים מהמשתתפים גם הביעו את הסתייגותם מהכותרת שניתנה לוועדה: "כוח המשימה הלאומי לקידום החינוך בישראל', בטענה כי מקורו במילון הצה"לי שחדר לשפה וכי מדובר ב "שם אומלל המשדר יומרנות וכוחנות בנוסח סרטי פעולה בטלוויזיה".

ועדת דוברת: באדוה מתעלמים מההמלצות

מדוברת ועדת דוברת נמסר בתגובה: "עיון בטענות אנשי מרכז אדוה מעלה את החשד כי אנשי המרכז אינם בקיאים כלל בעקרונות הדו"ח. לא קיים כל מתאם בין טענותיהם לבין עיקרי ההמלצות.

"אחד העקרונות המובילים של הוועדה הוא העדפת החינוך הציבורי, תוך דגש על חיזוק האוכלוסיות החלשות במתן תקציבים ובחלוקת משאבים, מתוך רצון לתקן עוול היסטורי ולהעניק שיוויון הזדמנויות אמיתי בחינוך.

"משרד החינוך והממשלה החליטו ליישם את הדו"ח והקימו לשם כך צוות יישום וועדת היגוי בראשות שרת החינוך. מלבד חזון למערכת החינוך ועקרונות מנחים, מציג הדו"ח המלצות אופרטיביות שחלקן ייושמו כבר בשנת הלימודים הבאה.

"לוח זמנים מדויק לביצוע ההמלצות הנוספות יוצג עם הגשת הדו"ח הסופי באוקטובר השנה. הוועדה מציעה לראשונה מדדים למערכת החינוך שאינם מונחי השקעה אלא מונחי התוצאות. כמו כן, יועברו תקציבי חינוך גדולים יותר לרשויות החלשות. עם זאת, כדי ליישם את השינוי המערכתי יש צורך בתקציבי מעבר חד פעמיים, להם התחייבה הממשלה.

"מאז הוגשו עיקרי ההמלצות עודדה הוועדה שיח ציבורי בנושא המלצותיה. בוועדה נכונות גבוהה לשמוע ביקורת מצד גורמים ציבוריים ואחרים. משום כך, נציגות של כוח המשימה בראשות שלמה דוברת, השתתפה ביום העיון שנערך בחסות המרכז. עקרונות הדו"ח והמלצותיו הוצגו בפני אנשי המרכז. לצערנו, הדבר לא ניכר בטענותיהם והביקורת מתעלמת מהמלצות הדו"ח ומהעקרונות שהיו נר לרגליו".