בית הדין בהאג: לפרק את הגדר

הקרב על הגדר: בית הדין הבינלאומי בהאג פסק כי הקמת גדר ההפרדה הישראלית מפירה את החוק הבינלאומי, וקרא לישראל לעצור את בנייתה, לפרק קטעים שכבר הוקמו ולשלם פיצויים לפלסטינים שנפגעו מהבנייה - כך עולה מטיוטת חוות הדעת של בית הדין, שתפורסם רשמית היום (ו') אחרי הצהריים.

• לפיד: לא נכבד את הפסיקה
• פרשנות משפטית: "ישראל לא יכולה להתעלם"
  

פרסום הטיוטה עורר תגובות נסערות בשמאל וסיעת חד"ש-תע"ל אף הגישה הצעת אי-אמון בממשלה.

גם במשרד החוץ התקבלה טיוטת חוות הדעת בתחושה קשה, ובכירים במשרד התכנסו לדיון דחוף בנושא. גורמים במשרד אמרו ל-ynet בתגובה: "זוהי חוות דעת קשה בלי ספק. אולם מה שמחייב את ישראל זה פסק דין של בג"ץ. אנו מאוכזבים מהעובדה שחוות הדעת לא עוסקת כלל בטרור.

בטיוטה כותבים השופטים: "ישראל הפרה בהקמת הגדר את החוק ההומניטרי הבינלאומי ואת חוק זכויות האדם בכך שפגעה בחופש התנועה של אזרחים פלסטינים, בזכותם לעבודה, לחינוך ולבריאות". הם מכנים את הגדר "חומה שהוקמה בשטח הפלסטיני כבוש".

על פי טיוטת הפסיקה, שהודלפה שעות ספורות לפני פרסומה הרשמי, 14 שופטים תמכו בהחלטת בית הדין ורק השופט האמריקני, תומאס בורגנטל, התנגד לה. 

"הגדר - אינה הכרח ביטחוני"

ישראל התנגדה לעצם העלאת הסוגיה בפני בית הדין בהאג, וטענה שאין בסמכותו לדון בנושא ממספר טעמים. ישראל אף החרימה את הדיון ונציג ישראלי רשמי לא הופיע בפני בהאג. עמדת ישראל הוגשה לשופטים בחוות דעת כתובה.

אולם בית הדין דחה את עמדת ישראל וקבע שיש לו סמכות לדון בנושא. השופטים גם דחו את טענת ישראל לפיה הקמת הגדר היתה הכרח ביטחוני. "בית הדין אינו משוכנע שבניית הגדר בתוואי הנוכחי היתה הכרח ביטחוני", נאמר בחוות הדעת.

בסיכום החלטתם קראו השופטים לאו"ם, ובמיוחד למועצת הביטחון, לבחון אילו צעדים יש לנקוט "לסיום המצב הבלתי חוקי שנובע מהקמת החומה והמשטרה הנלווה, ולהביא בחשבון את חוות הדעת".

יצויין כי החלטת בית הדין בהאג היא בגדר חוות דעת מייעצת ואינה לה כל תוקף משפטי מחייב. אולם בירושלים חוששים שהחלטת בית הדין תועבר לדיון במועצת הביטחון של האו"ם, שבסמכותה להטיל על ישראל סנקציות בינלאומיות.

ישראל: ההחלטה מתעלמת מהטרור

בירושלים מתכנסים, כאמור, הבוקר בכירים במשרד החוץ כדי לדון בחוות הדעת החמורה והקשה. במשרד הביעו תרעומת על כך שהטיוטה כלל אינה מתייחסת לסוגיית הטרור הפלסטיני, שהיה בבסיס ההחלטה להקים את הגדר: "כיצד ייתכן שבית דין שעוסק בתגובה לטרור - לא עוסק כלל בטרור עצמו?" אמרו במשרד. "חוות הדעת הזאת עוברת לאו"ם. נבחן את הדברים היום וגם ביום ראשון אצל ראש הממשלה". 

סמנכ"ל תקשורת והסברה במשרד החוץ, גדעון מאיר אמר: "יש להמתין ולראות האם זאת אכן חוות הדעת הסופית, שתתפרסם גם היום אחר הצהרים. ידענו שנקבל משם משהו שלילי, זה הועבר לבית הדין על ידי עצרת האו"ם, שם לפלסטינים יש רוב אוטומטי.

"אולם מבחינתנו מה שקובע זה החלטת בג"ץ, שמצאה את האיזון בין הצרכים הבטחוניים לצרכים ההומניטרים של הפלסטינים. יש פה התעלמות מוחלטת מהטרור. יש מה, שנקרא, סיבה ומסובב, ההחלטה הזאת מתעלמת לחלוטין מנושא הטרור, שבגללו קמה הגדר. ההתעלמות הזאת מקעקעת את ההחלטה", אמר מאיר.

על רקע חוות הדעת של בית הדין בהאג, קרא אחר הצהריים האיחוד האירופי לישראל להסיר את גדר ההפרדה משטחי הגדר המערבית ובאזור ירושלים. בהודעת האיחוד נאמר כי פסיקתו הצפויה של בית הדין מאשרת את עמדת האיחוד, לפיה הקמת הגדר היתה בלתי חוקית.

"אנו ממשיכים לקרוא לישראל להסיר את גדר ההפרדה משטחי הרשות הפלסטינית, כולל במזרח ירושלים", אמר היום דובר מטעם האיחוד. לדבריו, "מעבר להיבט החוקי, האיחוד האירופי מודאג מכך שבניית גדר שלא על הקו הירוק תפגע במשא ומתן בעתיד לשתי מדינות לשני העמים". 

ישיבות חירום גם ברשות הפלסטינית

מייד לאחר ההחלטה בבית הדין בהאג יכונסו מוסדות הרשות הפלסטינית ולאחריהן ייתן ערפאת את התגובה הרשמית הפלסטינית להחלטה בנאום מיוחד שיישא לפנות ערב.

אוהל המחאה נבנה לפני שישה ימים ביוזמתו האישית של ח"כ עזמי בשארה, שפתח גם בשביתת רעב כאות מחאה על המשך בניית הגדר. עד כה הצטרפו אליו 23 גברים ונשים פלסטינים, ישראלים ופעילים בינלאומיים.

גם ברשות הפלסטינית מצפים למוצא פיהם של השופטים בהאג. תיירי בלאטה, פעילה פלסטינית מאבו-דיס, אמרה: "השיחה המרכזית ברחוב הפלסטיני היא על החלטת בית המשפט בהאג. לכולנו יש תקווה וציפייה שבית המשפט ידגיש את האי-לגיטימציה של הגדר שנבנתה על האדמות הכבושות, ועל כך שהגדר לא תביא שלום לשני העמים, אלא משא ומתן".

אבל בשטחים תמימי דעים כי לא משנה מה תהיה ההחלטה, ישראל ממילא לא תציית לה. כך, סמיר לאמי, תושב הכפר זקאקה שליד אריאל: "ישראל לעולם לא צייתה לשום החלטה בינלאומית. ישראל לא תציית - לא לבית הדין בהאג ואפילו לא לארה"ב, אבל אנחנו נמשיך לדרוש את אדמתנו. גם אם אנו לא מאמינים לשום החלטה בינלאומית, כמו שאנו לא מאמינים בשום החלטה של מערכת המשפט בישראל. אבל כבעלי זכות, לעולם לא נוותר על זכותנו".