למרות היעדר צוואה כתובה, ביהמ"ש התיר להמית חולה

אין להאריך את חייו של אדם ששוכב מחוסר הכרה מזה כשבעה חודשים בבית החולים לאחר דום לב. כך קבע הבוקר (יום ג') נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, אורי גורן, לאחר שבני משפחתו של החולה עתרו לבית המשפט בבקשה. המדינה ביקשה לאחר ההחלטה צו עיכוב ביצוע. בעקבות זאת החליט בית המשפט לעכב עד ליום חמישי את ביצוע ההחלטה, בהסכמת המשפחה.

השופט גורן ציין כי הוא משוכנע שלמרות שאין צוואה המתעדת את רצון החולה, היתה זו החלטתו האישית של החולה עצמו.

במקרים קודמים בהם אישר בית המשפט המתת חסד, האיש חתם בכתב על הצהרה המבקשת המתה כזו. כאשר נשאלו בני משפחתו של החולה הנוכחי מדוע לא הכינו מסמך כתוב, הם טענו כי לא היו מודעים לחוק זה.

השופט גורן כתב בהחלטתו כי אין מחלוקת בין הצדדים באשר למצבו הרפואי של המבקש וכולם מסכימים כי למעשה נגרם לאיש נזק מוחי בלתי הפיך וכי הוא שרוי במצב השקול ל"צמח". לדבריו, אלמלא הארכת חייו של החולה באופן מלאכותי, הוא לא היה כבר בין החיים.

"השתכנעתי שזו היתה החלטתו"

השופט גורן כותב כי הוא שוכנע כי היתה זו החלטתו האישית של המבקש עצמו שחייו לא יוארכו עוד באופן מלאכותי, אם חלילה יגיע למצב אליו הגיע למרבה הצער.

"זאת כאשר לא זו בלבד שהחולה חסר הכרה, אלא את גופו מייסרים פצעי לחץ אשר כלשונה של רעייתו, גורמים לכך שהוא סובל. גם אם במצבו הנוכחי החולה יכול לחוש עוד סבל, נראה לי כי את רצונו זה שלא להאריך באופן מלאכותי את קיומו, מקרין - הסבל".

לדבריו, "רצונו במובן זה הוא גם כבודו ויש אף שייראו בו חלק מזכותו לאוטונומיה. רצונו במובן אחר, מקיים גם זיקה למצבו הרפואי חסר התקווה. בנסיבות אלו, אמות המידה של השיפוט משתלבות במידותיו של החלוק הרפואי. הן מתמזגות לכדי הכרעה הקוראת לכיבוד רצונו של החולה ולמתן סעד הצהרתי כמבוקש על ידו".

"זה לא הכשר כללי"

השופט גורן הוסיף: "אין כאמור בפסק הדין הכשר כללי להגשת בקשות של בני משפחה בשמו של החולה ופסק הדין הזה ניתן רק על סמך נסיבות המקרה המיוחדות שבתיק".

עוד כותב השופט גורן כי "העתירה מתקבלת במובן זה שלא להעניק לו טיפול רפואי שאין בו אלא כדי להאריך את חייו באופן מלאכותי. מודגש בזאת כי הזנתו של האיש אינה בגדר טיפול רפואי לצורך צו זה".

אשר לדרך המימוש של אי חיבורו מחדש של האיש למכונת ההנשמה עם ניתוקו ממנה לצורך הפרוצדורות הרגילות, השופט גורן אינו נותן הוראות והוא כותב: "הצוות הרפואי המיומן בקיא בדרך ההומנית שיש לבצע פעולה קשה זו".

השופט כתב כי מלאכתם של השופטים אינם קלה. בית המשפט נדרש להכריע בסוגיה קשה. לאחר החלטת השופט פרצה אשתו של החולה בבכי, ושני בניה תמכו בה.

פרקליטו של האיש, עו"ד יצחק חושן, אמר בתום הדיון: "אני חושב שבית המשפט ביטא בצורה ברורה את האוטונומיה של החולה. גם אם הוא נמצא במצב של חוסר כשרות משפטית. אני לא חושב שהמילה הנכונה היא ניצחון גדול. אין כאן עניין של ניצחון. הניצחון במקרה הזה הוא ההפסד ומותו של האיש".

המשפחה התלבטה ארוכות  

באוגוסט 2001 עבר האיש, בן 71 ממרכז הארץ, תאונת דרכים קשה בכביש היציאה מיבנה. הגבר ואשתו נפצעו בתאונה באורח קשה. האישה אושפזה ב"קפלן" ואילו הגבר ב"תל השומר". בתחילה נפגע האיש רק בגופו, ולאחר אותו מקרה עבר ניתוח ואשפוז, ואז הביע את רצונו שלא יחיו אותו במקרה שידרדר מצבו בעתיד.

לאחר מכן הוא שב הביתה והמשיך בחייו. אולם לפני כשנה, במהלך ביקור בבית מלון בים המלח, טבע בבריכה. רופא צבאי הנשים אותו והוא הועבר לאשפוז בבית החולים סורוקה בבאר שבע. כשהוא התעורר, סיפר בנו, "הוא אמר לי שאינו רוצה שיאריכו את חייו".

בדצמבר 2003 עבר האיש אירוע של דום לב, ומאז הוא מאושפז במצב של חוסר הכרה ומונשם.

הדבר היחיד שמנע עד כה את המתת החסד היה העובדה שהאיש לא הותיר כל צוואה חתומה עם הוראות מפורשות בנושא. בדיון הקודם בבית המשפט סיפר בנו של האיש: "התלבטנו הרבה זמן, זה לא עניין קל הדבר הזה, יש בו הרבה רגשות, מצב מאוד קשה שבעקבותיו לא ישנתי לילות. אתה רואה שאין לזה סוף, אתה רואה במחלקה אנשים מעל שנה, שנה וחודשיים ואתה רואה בנאדם פשוט גמור, נרקב ואז אתה אומר די, די".

בבית המשפט ציין הבן כי חלף כל כך הרבה זמן עד שהגישו בני המשפחה את הבקשה מאז אישפוזו מכיוון שהמשפחה התלבטה ארוכות, אולם לאחר שהתייעצה גילתה כי "אין רופא אחד שאומר שיש סיכוי קלוש שאבא יחזור להכרה".

ח"כ חמי דורון (שינוי) שיבח היום את בית המשפט המחוזי על ההחלטה להמתת חסד. "המתות חסד קשורות באופן ישיר לעקרונות של חופש וכבוד האדם. ניסיון המדינה להוציא צו עיכוב מהווה פגיעה אנושה ביתרון חופש הבחירה וחמור מכך, בזכותו של אדם לסיים את חייו בכבוד", אמר דורון.