החיים החדשים של לינוקס
Live Cd's, הדבר החם בעולם הקוד הפתוח, מאפשרים להריץ את הלינוקס היישר מכונן התקליטורים, ללא התקנה. בדקנו שתי גירסאות והתוצאות לפניכם
בשנים האחרונות קשה להתעלם מהעניין הרב שמעוררת לינוקס, מערכת ההפעלה החופשית שלא מפחדת לעקוץ ענק כל יכול כמו מיקרוסופט. כעת, אחרי שלינוקס הוכיחה שהיא מסוגלת לקרוא תיגר על חלונות בכל הנוגע למערכות הפעלה המשמשות ארגונים גדולים - הגיע הזמן לבדוק מה היא מסוגלת לעשות למחשב הביתי.
תזכורת: לינוקס היא מערכת הפעלה המבוססת על קוד פתוח. מה זה אומר? שבניגוד לתוכנות קנייניות כמו חלונות, הפיתוח שלה מתבצע במסגרת קהילה רחבה של מפתחים, ארגונים ובתי עסק. בשיטת פיתוח זו, אין גורם אחד ששולט על הכל - ולינוקס אינה רכושו הבלעדי של איש.
לינוקס נחשבת ליציבה ובטוחה יותר מאשר חלונות (נחשבת, כי גם על כך יש עוררין), הן בשל העובדה שיותר מפתחים יכולים לבחון את המערכת ולסתום פרצות אבטחה - והן בשל העובדה, שבשל נדירותה היחסית והסימפטיה שלה היא זוכה מצד מתעבי מיקרוסופט, פחות האקרים זדוניים משקיעים מאמץ בפיצוחה.
בינתיים, זוכה לינוקס להצלחה בבתי-עסק, בארגונים וגם בממשלות, שבוחרים במערכת ההפעלה החינמית משיקולי עלות ויציבות. אבל מה לגבי המשתמש הפרטי? כאן עוד רחוקה הדרך. חברת המחקר IDC צופה שעד 2006 תותקן לינוקס ב-7%-6% מכלל המחשבים האישיים. לא משהו שאמור להדיר שינה מעיניו של ביל גייטס, אבל בהחלט גידול מרשים לעומת שלושת האחוזים הבודדים שכובשת לינוקס כיום.
מערכת הפעלה במידה שלכם
עקרונית, בניגוד לחלונות - כל אחד יכול להתאים את לינוקס ואת המימשק שלה לצרכיו. בשל כך נוצרו עשרות גירסאות שונות של לינוקס, המיועדות לקהלי יעד שונים. יש גירסאות למחשבי על ולמנהלי מערכות, לגיימרים ולתלמידים, גירסאות סופר מקצועיות וגם גירסאות ידידותיות.
את גירסת לינוקס המתאימה לכם לא תמצאו בחנויות. כיאה למערכת חופשית, תוכלו פשוט להוריד אותה מהאינטרנט באופן חוקי וללא תשלום.
יש משתמשים שמעדיפים ליהנות משני העולמות: חלק אחד מהדיסק הקשיח הם מקצים למערכת חלונות ואת החלק האחר ללינוקס. כך הם יכולים לדלג בין שתי מערכות ההפעלה המתחרות. דרך אחרת, שמיועדת למי שרק רוצה לטעום על קצה המזלג מהלינוקס הזה, שכולם מדברים עליו, נקראת Live CD: תקליטור פשוט שעליו צרובים מערכת ההפעלה והיישומים הנלווים אליה. לא צריך להתקין דבר
על גבי ההארד-דיסק. פשוט מכניסים את התקליטור לכונן, ומערכת ההפעלה רצה על המסך.
אם יש לכם צורב וחיבור לאינטרנט בפס רחב, תוכלו להשיג גירסת לינוקס כבר כעת: יש להוריד את קובץ ה-ISO מאתרי המפתחים, ולצרוב אותו לתקליטור. אחרי שהצריבה הושלמה, יש לצאת ולהפעיל את המחשב מחדש.
מכאן והלאה, סדר הפעולות לא מיועד למשתמשים מתחילים (אם כי לא דורש גם מומחיות מופלגת). אם אתם חוששים להתעסק עם המחשב, פנו למישהו שמבין יותר מכם.
כיצד מתקינים?
את לינוקס לא תוכלו, כמובן, להתקין מתוך חלונות. לכן, עוד לפני שחלונות המוכרת עולה על הצג, יש ללחוץ על מקש ה-Delete. בשלב זה נפתח מסך התיפעול הבסיסי של המחשב, ה-BIOS, ובו יש לשנות את סדר האיתחול (Boot) של המחשב: בדרך כלל, עם ההדלקה פונה המחשב לכונן הדיסקטים, אחר-כך לדיסק הקשיח ורק אז לכונן התקליטורים.
שנו את הרצף כך, שהמחשב יפנה תחילה לקרוא את כונן התקליטורים, עוד לפני שיקרא את הדיסק הקשיח ויעלה את חלונות. מייד לאחר שינוי רצף האיתחול, יחפש המחשב את התקליטור הצרוב שהכנתם - ויפעיל את לינוקס.
על מערכת ההפעלה מתלבש מימשק גרפי דמוי חלונות. למימשק הזה אחראים שני מנהלי מימשק החלונות, הקרויים KDE ו-Gnome. העובדה שמנהלי הממשק מפותחים על ידי מתכנתים ברחבי העולם, שחלקם תורמים לכך מזמנם החופשי, גורמת לעיתים לחוסר ליטוש גרפי או אי סדר ברמת הממשק - אך ככלל, היישומים האלה מציגים רמת גימור מפתיעה לטובה.
מפתחים ישראלים דאגו לכך ש-KDE ו-Gnome יתמכו בעברית ברמה משביעת רצון, ומספקים סביבה גרפית עשירה, שבה יכולים משתמשי לינוקס לשוטט ולבצע פעולות שונות, גם כאלה שאינן נגישות למשתמשי חלונות, כמו שינוי פרמטרים להתמודדות עם בעיות אבטחה.
בחרנו לבדוק כיצד מתפקדת לינוקס על גבי PC ממוצע - פנטיום 4 במהירות 2.4 ג'יגה הרץ. KDE ו-Gnome המעוברתים כבר משולבים בתוך שתי הגירסאות של לינוקס שבדקנו: קזית ו-SUSE.
קזית: ממשק עברי רהוט
קזית מבוססת על גירסת לינוקס בשם קנופיקס 3.3, שנוצרה על ידי המפתח הגרמני קלאוס קנופפר. המפתח הישראלי, שלומי לובטון, הוא שהתאים אותה לעברית.
בגירסה זו כוללת מערכת ההפעלה את דפדפני האינטרנט מוזילה וקונקוורר, תוכנה לחיוג לאינטרנט, חבילת היישומים המשרדיים אופן אופיס ועוד. המערכת תומכת בזיהוי אוטומטי של חומרה (Plug And Play) ובמגוון רחב של כרטיסי מסך, כרטיסי קול ורשת, וכן חיבורי USB.
בתחילה עבדה קזית ללא בעיות מיוחדות: המערכת זיהתה את כרטיס המסך, את העכבר והמקלדת האלחוטיים ואת הסורק. אחרי תהליך האיתחול, הגענו לסביבה גרפית נעימה לעין.
הצרות החלו כשניסינו להתחבר לאינטרנט. אשף החיבור לרשת ניסה לשווא להתחבר למודם באמצעות כרטיס הרשת, וניסיון להגדיר באופן ידני את הכרטיס העלה אף הוא חרס.
לאחר שנפתרה הבעיה התגלתה קזית כמערכת הפעלה נוחה ועשירה במיוחד, עם מימשק עברי רהוט למדי. משתמשי חלונות יופתעו לגלות שניתן בלינוקס לעבוד במקביל עם כמה שולחנות עבודה. כך, במקום להעמיס על המסך עשרות קיצורי דרך ליישומים ומסמכים, אפשר לחלק אותם בין השולחנות השונים: באחד לשים קיצורי דרך למסמכים, בשני קיצורים למשחקים וכו'.
שני הדפדפנים הציגו היטב אתרים עבריים. קזית מציעה לא פחות משני מעבדי תמלילים בעברית, AbiWord ו-Writer, שהוא חלק מחבילת אופן אופיס. זמן הטעינה של אופן אופיס איטי למדי, אך העברית נכתבת ללא דופי. אופן אופיס פתח גם מסמכים שנשמרו בפורמט DOC - אם כי אינו מתמודד היטב עם מסמכים מורכבים, למשל כאלה המכילים טבלאות.
פרט לדפדפנים ולמעבדי התמלילים, כוללת קזית גם נגן וידאו בשם XINE, ומבחר משחקי קלפים הדומים לאלה שמציעה חלונות.
SUSE 9.1: עושר גרפי
גם בגירסת ה-Live CD של SUSE 9.1 לא הכל מתחיל חלק: כאשר מערכת ההפעלה נטענה היא התקשתה לעבור את שלב הטענת התקני ה-USB. רק לאחר הפעלה מחדש במצב חלונות והתייעצות בכמה פורומים מקוונים, התברר כי כדי לעקוף את הבעיה יש לנטרל את התמיכה ב-USB 2.0 ב-IOSB.
פרט לתקלה הזו, זיהתה SUSE את רוב התקני החומרה במחשב, ועברה את שלב ההפעלה מהר יחסית - רק כדי לגלות שבסוף התהליך יצאה התצוגה מכלל סינכרון, וכל מה שנשאר ממערכת ההפעלה זו הודעה ששייטה על המסך.
הבעיה הזו נפתרה רק בניסיון התקנה במחשב אחר. רק אז ניתן היה להתרווח בכיסא וליהנות סוף סוף מהעושר שמציעה SUSE. מתברר, כי השילוב של SUSE וגרפיקת KDE נראה טוב יותר מכל גירסת לינוקס או חלונות שראינו עד היום, אם כי היא אינה כוללת מימשק עברי. עם זאת, אפשר לכתוב בה בעברית.
במערכת ההפעלה משולבים יישומים רבים. למשל, תוכנת המסרים המיידיים Kopete מאפשרת לשלוח ולקבל הודעות גם למשתמשי יאהו! מסנג'ר ו-MSN מסנג'ר. חלון YAST (המקבילה של לוח הבקרה) מאפשר לשנות הגדרות לעומק מערכת ההפעלה. למרות זאת, הגדרת החיבור לאינטרנט התגלתה כמשימה די מורכבת. גם האשף הידידותי לא הצליח להגדיר קשורה את המודם יחד עם כרטיס הרשת.
הסתבר גם שה-Live CD פשוט לא זוכר את ההגדרות שנקבעו בו מהפעלה להפעלה, ובכל פעם שמפעילים מחדש את התקליטור יש להזין את ההגדרות מחדש.
לא למתחילים
גירסאות ה-Live CD של SUSE וקזית מוכיחות שלינוקס עברה דרך ארוכה בשנים האחרונות, וכיום היא מסוגלת להיות ידידותית מאי פעם. עם זאת, הקשיים שבהם נתקלנו במהלך ההתקנה ממחישים מה מפריד בינה לבין הצרכן הביתי: משתמשים מתחילים יעדיפו שלא להתמודד עם בעיות התקנה ותיפעול - ולהישאר עם Windows המוכרת.
מי שמתעקש - ה-Live CD של קזית מומלץ יותר למשתמש המתחיל שרוצה לטעום לינוקס. אם רוצים להתנסות בגירסה מלאה - מוטב לנסות בגירסה המלאה של SUSE 9.1. באתר Whatsup ניתן לקרוא סקירות על גירסאות נוספות של לינוקס בעברית.
לפנייה לכתב/ת 
