היום שבו מת הספאם

יש כמה עניינים לא פתורים עם תופעת הספאם. בטח גם אתם שאלתם את עצמכם - האם ישנם עדיין אנשים שקונים גלולות להגדלת האיבר? שמאמינים להצעות ל"עבודה קלה מהבית"? שממהרים לקנות מוצר שניסו למכור להם בדואר אלקטרוני במקום, למשל, לשנן לעצמם את השם של המוצר ושל המשווק שלו, ולהישבע לעצמם להתרחק מהם כמו מצרעת? האם משווקים אינם מבינים את הנזק התדמיתי העצום שטמון בשיטת הפרסום הבזויה הזו?

אם לנסח בפחות עדינות: מי המטומטמים שעוד שולחים ספאם? מילא אם היה באמת אפשר לעשות כסף מלהטריד אנשים ככה, אבל יותר ויותר נראה שאי אפשר, או שהמחיר נעשה גדול מדי. שמדובר בחרב פיפיות. הפורומים מלאים בהשמצות צבעוניות אודות ספאמרים כבדים, ובהצהרות נחושות, מתובלות בגידופים, שאפשר להבין מהן מהו המחיר האמיתי של משלוח ספאם: אנשים לא יקנו ממך.

אז למה זה ממשיך? קודם כל, משום שרוב העסקים ששולחים לנו ספאם, לא שולחים אותו בעצמם. את השירות מעניקים להם קבלני ספאם זריזים, שמספרים להם גדולות ונצורות על "שיטת הפרסום החדשה". אם תשמעו בעצתו של יגאל ברקת, ותטרידו טלפונית את הספאמר לפי הטלפון שבהודעה, תגלו שהוא מופתע לגמרי מהתגובה הנזעמת שלכם.

בכל אופן, למרות שנפח הספאם שאנחנו מקבלים גדל, אפשר לראות שהחברות ששולחות אותו הולכות וקטנות. הספאם הישראלי עובר בהדרגה לפרסם עסקים קטנים, שלא לומר קיקיוניים. כאלה שכל קשר בינם לבין שיווק אינטרנטי נראה מקרי לגמרי. הוא מתדרדר למחוזות חדשים, ובקצב הזה עשוי להפוך בימת פרסום לאינסטלטורים, מתקני מזגנים ומדבירי חרקים - כמו הפליירים בתיבות הדואר הרגילות.

כמו סלי הניירות שמופיעים ליד תיבות הדואר בעוד ועוד בתים משותפים, כך גם דואר הזבל - פח האשפה ממתין לו, קרוב אצל תיבת הדואר שלנו, כך שאין אפילו חשש שנספיק לבדוק את תוכנו. וזה יכול היה להסתיים בזה לו הוא היה קל לזיהוי וסינון כמו הפליירים.

רק שספסרי הספאם עושים הכל כדי שיראה כאילו מדובר בדואר אמיתי. זו גם הסיבה שאנחנו כל כך שונאים אותם. כל הדברים קשורים זה בזה - נפח הספאם גדל, ושיטות ההסוואה משתפרות, בגלל שהאפקטיביות יורדת.

התפקיד של ספקי האינטרנט

חבל שבמצעד האיוולת צועדים לא רק מיני מינים של קבלני ספאם, ואנשי שיווק אימפוטנטים שתקועים בקונספציות שיווק בנות מאתיים ולכן משלמים להם כסף. במצעד האין בושה הזה צועדים גם כמה ספקי אינטרנט, שבמקום לחסום את הספאם ואת הספאמרים שהם יכולים לחסום, ממשיכים למכור ללקוחותיהם שירותי אנטי ספאם. יש אפילו ספקי אינטרנט ששולחים ספאם בעצמם.

וכל זה קורה כשספקי דואר-Web כמו יאהו! ו-Gmail מפעילים מנגנוני אנטי ספאם אינטליגנטיים, שהולכים ומשתפרים. יש מספיק תוכנות אנטי ספאם שיכולות להפוך את המצב לנסבל גם למי שמשתמש בלקוח דואר רגיל. מצד שני, למי יש אינטרס גדול יותר להילחם בספאם מאשר לספקי האינטרנט?

מהי ההתנהלות המגומגמת שלהם בעניין הזה אם לא ניסור של הענף עליו הם יושבים? לאיזה ספק אינטרנט נעבור בפעם הבאה - לזה שהתחיל לתבוע משגרי ספאם, או לזה שהוא ספאמר בעצמו?

זה ייגמר בבכי

ברור שזה הולך להיגמר, ושזה יהיה מלוכלך. בארה"ב כבר יש חקיקה מקומית בנושא, ובקרוב תהיה גם חקיקה פדרלית. כך גם באיחוד האירופי. אפילו בישראל יש צעדים ראשונים בכיוון הנכון.

אל תטעו: הספאם כפי שאנחנו מכירים אותו הולך למות. לא בגלל הצרכנים ולא בגלל הרשויות, לא בגלל החקיקה ולא בזכות כלי תוכנה, אלא על ידי כוחות השוק. אם מישהו הולך למכור פרסום דרך שירותי הדואר של גוגל ויאהו!, יהיו אלו החברון עצמן. ואם מישהו הולך למכור שטחי פרסום בהוטמייל ואאוטלוק, זו תהיה מיקרוסופט.

לא טוב לריב עם מיקרוסופט. אם אתה מהאנרכיסטים של לינוקס או מהרובין הוד-ים של הקוד הפתוח, אז לפחות אתה אנדרדוג. יש לך סיכוי להיות חביב הקהל. אם אתה ספאמר, אתה לא תצליח למכור לאף אחד שאתה רובין הוד נסיך הגנבים. בעיני האנשים שמקבלים ממך דואר זבל אתה לא יותר מסתם גנב.

הזבלנות תחנק מעצמה

מיקרוסופט החלה במערכה נגד דואר הזבל לפני שנה בדיוק, במהלך משפטי מתוקשר ובמניפסט פרי עטו של ביל גייטס. הוא צייר בו תוכנית פעולה ברורה למדי, ומיישם אותה מאז די באדיקות. זו לא התקוטטות גחמנית - אלו תותחי יום הדין. ההצלחות בבתי המשפט, הם הקצף שעל פני המים - תסתכלו על שיתופי הפעולה, תקני התעשייה והצעות חקיקה.

בפרפרזה על מימרה ידועה - אי אפשר לדפוק את כל הספאמרים, אבל חובה לנסות. ולמיקרוסופט יהיה במקרה הזה תענוג מיוחד, להראות מהו "ענק דורסני" ועוד לעשות את זה כשהיא בצד של הטובים.

אי אפשר לרדוף כל ספאמר בנפרד, אבל אפשר להפוך את הזבלנות למסובכת יותר, מסוכנת יותר והרבה פחות משתלמת, עד שתחנק מעצמה. וזה בדיוק מה שהולך לקרות.