ויהי מחננו טהור
מדובר בפחות משתי מאיות-האחוז, ודיכטר מבקש שנאמין לו כי זו עילת יוזמתו לחקיקה נוראה
הרעיון במקורו היה של ראש האף.בי.איי. "צריך לעשות משהו כדי לעצור את ההסתננות של פושעים יהודים לארה"ב", הוא לחש על אוזנו של שר הפנים. אוזנו של השר הזה תמיד הייתה פעורה וצייתנית כאשר ראשי סוכנויות ביון, ריגול ושיטור עמדו לפניו. "היהודים הממזרים", לחשש ראש הבילוש, "הם מתחתנים לנו עם הבנות, מקבלים אזרחות או גרין-קארד, ומתחילים לרצוח, לשדוד, לגנוב ולנהל הימורים. אי-אפשר להמשיך ככה".
"באמת?" פער שר הפנים את פיו בתדהמה כנה. כמה מחבריו הטובים היו יהודים. "וואלה!" אישר איש הביון וידו על חזהו.
"כמה מקרים כאלה כבר תפסת?" שאל השר. הצ'יף פשפש במהירות בניירותיו: "מאז 1948 התאזרחו אצלנו, בדרך של נישואין ערמומיים עם אזרחים אמריקנים, כ-100,000 יהודים. עם ילדיהם – אנחנו מגיעים כמעט לרבע מיליון איש. במהלך השנים לכדנו לפחות 20 פושעים מתוכם. 20. צריך לעצור את השיטפון הזה!"
"מה שתגיד", קד השר בפני איש הביטחון, והלך להאכיל את חתוליו.
טובי המשפטנים נרתמו למלאכה, וכבר באותו חודש הוגשה לבית המחוקקים הצעת חוק שביקשה לקבוע כי אמריקנים אשר יתחתנו עם יהודים לא יוכלו לגור עימם בארה"ב. אם יתעקש האמריקני הסורר לגור עם אשתו, יואיל-נא וילך לגור עמה במקומותיהם של הז'ידים. לאמריקה – בני-הזוג היהודים לא ייכנסו עוד, ועל אזרחות אמריקנית הם יכולים רק לחלום.
בלחצו הנמרץ של השר התקבל בכל זאת סעיף הקלה אחד. תת-סעיף 7/ג קבע כי על אף האמור בכל סעיף אחר, אם לבן הזוג המבקש להתאזרח (דהיינו ליהודי) יש חתול – יוכל החתול לקבל אישור שהייה זמני בארה"ב (לאחר תקופת בידוד, כמובן) כדי להתגורר עם בן הזוג האמריקני.
החוק אושר ברוב נאה, ונכנס לאלתר לתוקפו. ארגונים יהודיים הקימו קול זעקה. לטענתם, החוק הזה הוא גזעני, אנטישמי, פסול מעיקרו, ואנטי-דמוקרטי. "היהודים הפרנואידים האלה", רטן ראש הסוכנות, "תמיד הם חושבים שרודפים אותם. הלא אמרתי במפורש כי החוק הזה נועד רק להגן על ביטחונם של אזרחי ארה"ב".
חוק כזה, בדיוק כזה, נחקק לפני שנה בישראל. חוק גזעני במלוא מובן המלה. חוק שאפילו לא מתבייש בגזענותו. חוק שצמח במוחו המבעבע-תדיר של ראש השב"כ, נוסח בידיהם האמונות של משפטני משרד המשפטים, ובהם – אם לא בראשם – עו"ד מני מזוז. השבוע הוארך תוקפו בעוד 6 חודשים.
על-פי החוק נשללה זכותם של פלסטינים מהשטחים לחיות עם בני-זוג ישראלים. לא לגור עימם, לא לקבל אישור שהייה, בוודאי שלא לקבל אזרחות. רק בערבים מדובר. מי שיישא לו לאשה את אחת מיהודיות השטחים יוכל להביאה לביתו בישראל. גם אם היא פרבוסלבית ממולדובה, אשר גילתה את קסמי הקבלה אצל המהארישי יושי-פישי והתאהבה שם באמריקני מחסידי הרב כהנא אשר הביאה עמו למאחז שזיף שליד צומת-שפטים, כדי להקים שם מחתרת טרור לגאולת ישראל. היא בסדר. ערבים – לא.
החוק כה בוטה בגזענותו, עד כי כל מאמצי מר דיכטר ומר מזוז (בליווי נענועי ראשו הכנועים של שר הפנים) להסוותו בתירוצי ביטחון נשמעים מגוחכים לחלוטין. על-פי הנתונים שהם מספקים, התאזרחו כך בעשור האחרון כ-130,000 איש. מתוכם נמצאו עד כה, כעדות השב"כ עצמו, 23 מעורבים בטרור. פחות משתי מאיות האחוז. ומר דיכטר מבקש שנאמין לו כי זו עילת יוזמתו לחוקק את התועבה הזאת. 0.018 אחוז, ובגינם מפלים מיליונים לרעה, אך ורק על היותם ערבים.
באותה מידה של היגיון גזעני, אפשר לאסור על התאזרחות בני-זוג ממדינות חבר העמים, שהרי הרבה יותר מ-23 מקרי פשע התגלו בקרבם מאז עלו. ועל-פי הסטטיסטיקה הפלילית יש לאסור גם את התאזרחותם, או כניסתם לישראל, של בני-זוג מן המאגרב, או מאתיופיה. שלא לדבר על עם המתנחלים, שמתוכם כבר צצו הרבה-הרבה יותר מ-23 מקרים של אנשים אשר עסקו בפשיעה על רקע אידיאולוגי, וגם לא-מעט טרוריסטים של ממש.
אין לחוק הזה עילה ביטחונית. עילתו היחידה היא מה שקרוי "השד הדמוגרפי". השב"כ, כך נראה, החליט ליטול תחת חסותו גם את השמירה על טוהרו האתני של המחנה, ולמרבה הכלימה נמצאו די חסרי-חוליות בבית המחוקקים אשר סרו למרותו.
כמה חבל. כי כאשר השב"כ דואג לטוהר, גם צמר-פלדה לא יצליח למרק את הכתמים שהוא יצמיח על מצחנו.
לפנייה לכתב/ת 
אין אזרחות - יש חוק האזרחות
מומלצים
