המדריך המלא: כך תפענחו את בדיקות הדם שלכם

אחת משתי הבדיקות העיקריות המבוצעות במרפאות, בחדרי המיון ובעת אשפוזים במחלקות. הבדיקה מעניקה מידע על זיהומים ועל דלקות, על מצבים של חסר דם (אנמיה) ועל הפרעות המטולוגיות שונות. אין כל צורך בהכנה מיוחדת לבדיקה, והתוצאות מתקבלות לרוב בתוך כשעה (אם אתם בבית-חולים) או בתוך כיממה (אם נבדקתם בקופת-חולים).

WBC (נקרא גם White Blood Cells, לויקוציטים)

מה זה: הכדוריות הלבנות הן אחד המרכיבים העיקריים במלחמה בחיידקים, בנגיפים ובפולשים אחרים. כמו כן הן נלחמות בתאים סרטניים. קיימים כמה תת-סוגים של כדוריות דם לבנות. כאשר יש בדם עלייה חריגה של כדוריות דם לבנות, מצביע הדבר לרוב על קיומו של זיהום. ניתן ללמוד על אופי הזיהום מסוג כדוריות הדם הלבנות שבמספריהן נרשם הגידול.

ערכים תקינים: 4,300-10,800.

ערכים גבוהים: נקראים 'לויקוציטוזיס' ומצביעים לרוב על קיומו של זיהום.

ערכים נמוכים: נקראים 'לויקופניה' ומצביעים על כשל של מערכת החיסון ובמקרים נדירים על לוקמיה (סרטן דם).

RBC (נקרא גם Red Blood Cells אריתרוציטים, כד"א, כדוריות דם אדומות, תד"א, תאי דם אדומים)

מה זה: כדוריות הדם האדומות אחראיות על

קשירת חמצן מהריאות, על הובלתו לרקמות הגוף, על קליטת פחמן דו-חמצני מתאי הגוף השונים ועל פליטתו בחזרה לריאות.

ערכים תקינים: 4.5-5.3.

ערכים גבוהים: עלולים להצביע על הפרעה במערכת ייצור הדם. רמות גבוהות של אריתרוציטים נצפו גם אצל מעשנים ואצל חולים במחלות ריאות. • ערכים נמוכים: עלולים להצביע על אנמיה או על דימומים קשים.

HCT (נקרא גם המטוקריט)

מה זה: נפח כדוריות הדם האדומות בתוך כלל נוזל הדם.

ערכים תקינים: גברים - 37%-54%, נשים - 33%-47%.

ערכים נמוכים: מצביעים לרוב על דימום או על אנמיה.

MCV (נקרא גם Corpuscular Volume Mean)

מה זה: הנפח הממוצע של כדורית הדם האדומה.

ערכים תקינים: 78-93.

ערכים נמוכים: מצביעים על אנמיה הקרויה 'מיקרוציטית', שבה נפח הכדורית האדומה קטן מהרגיל, לרוב בשל מחסור בברזל.

ערכים גבוהים: מצביעים על אנמיה הקרויה 'מקרוציטית', הנגרמת לרוב בשל מחסור בוויטמין 12 B או בחומצה פולית.

MCH (נקרא גם Mean Cell Hemoglobin)

מה זה: כמות ההמוגלובין הממוצעת בכל כדורית אדומה.

ערכים תקינים: 24-30.

ערכים נמוכים: עשויים להצביע על אנמיה או על בעיה המטולוגית אחרת.

RDW (נקרא גם Red Cell Distribution Width)

מה זה: הבדיקה מודדת עד כמה שונות כדוריות הדם האדומות זו מזו. ככל שהשונות גבוהה יותר, הרי שתהליך ייצור כדוריות הדם אינו תקין. שונות גבוהה נראית גם במהלך תיקון נורמלי של אנמיה על-ידי הגוף.

ערכים תקינים : 11.5%-14.5%.

ערכים חריגים : מצביעים על הפרעה בייצור הדם.

PLT (נקרא גם תרומבוציטים, טסיות, Platelets)

מה זה: טסיות הדם אחראיות על אחד השלבים בתהליך המורכב של קרישת הדם. כאשר ישנה פציעה, נעות טסיות הדם לעבר האתר שניזוק, נשברות ומשחררות חומרים שונים. בכך הן מתחילות תהליך מסובך, הכולל שלבים רבים, שבסופו נוצר קריש הדם.

ערכים תקינים: 150,000-450,000.

ערכים נמוכים: נגרמים בשל הרס הטסיות בכלי הדם או בגלל הפרעה בייצורן במוח העצם. המצב הזה עשוי להצביע על הפרעה בקרישת הדם ועל נטייה לדימומים.

ערכים גבוהים: מופיעים בתגובה לדימום או במחלות שונות של מוח העצם. ברמות המתקרבות למיליון ישנה סכנה מוגברת לקרישתיות יתר.

Hb (נקרא גם המוגלובין, Hemoglobin)

מה זה: המוגלובין הוא מרכיב בתוך הכדורית האדומה, אשר אחראי על קשירתם ועל שחרורם של חמצן ושל פחמן דו-חמצני.

ערכים תקינים: נשים - 12-16 מיליגרם לדציליטר; גברים - 12-18 מיליגרם לדציליטר.

ערכים נמוכים: מעידים על אנמיה. זו יכולה לנבוע מהפרעה המטולוגית, ממחסור בברזל, מדימומים ומסיבות נוספות.

Ferritin (נקרא גם פריטין)

מה זה: פריטין הוא תרכובת של ברזל ושל חלבון, ותפקידו להיות מאגר הברזל בגוף. בדרך כלל בודקים את כמות הפריטין בדם כאשר יש חשד לחסר דם (אנמיה) בגלל מחסור בברזל. במקרה של ערך נמוך הטיפול הוא לרוב פשוט: בליעת גלולת ברזל מדי יום.

ערכים תקינים: גברים - 12-300 ננוגרם למיליליטר; נשים 12-150 ננוגרם למיליליטר.

Transferrin (נקרא גם טרנספרין)

מה זה: חלבון המעביר ברזל מהדם למוח העצם ליצירת תאי דם חדשים.

ערכים תקינים: 200-400 מיליגרם לדציליטר. ערכים חריגים עשויים להעיד על קיומה של בעיה המטולוגית.

נקרא גם ספירה מבדלת, נוסחה מבדלת, Differential

 מה זה: הבדיקה היא חלק מספירת הדם ומפרטת את הכמויות של תת-הסוגים של כדוריות הדם הלבנות. על-פי הכמויות האלה של תאי הדם הלבנים השונים המפורטים בבדיקה ניתן לשער באיזה סוג זיהום מדובר. הבדיקה הזאת גם עשוי להצביע על חשד לתהליך סרטני. להלן יפורטו הסוגים השונים של תאי הדם הלבנים.

Neut (נקרא גם נויטרופיל, Neutrophil)

מה זה: תאי הדם הלבנים האחראים בעיקר על חיסול חיידקים.

ערכים תקינים: 28%-54% (מכלל תאי הדם הלבנים).

ערכים גבוהים: נקראים גם 'סטייה שמאלה' או נויטרופיליה ומעידים לרוב על זיהום חיידקי.

ערכים נמוכים: נקראים גם 'נויטרופניה' ומעידים על הפרעה ביצירת הדם, על נטייה לזיהומים מחיידקים ובמקרים נדירים - על תהליך סרטני.

LYMPH (נקרא גם לימפוציט, Lymphocyte)

מה זה: תאי דם לבנים האחראים על הריגת נגיפים או חיידקים הנמצאים בגוף זמן ממושך.

ערכים תקינים: 36%-52% (מכלל תאי הדם הלבנים).

ערכים נמוכים: נקראים גם 'לימפופניה' ומעידים על בעיה ביצירת תאי הדם. הבעיה יכולה להיות מולדת או לנבוע מתרופות או ממחלות הפוגעות במערכת החיסונית, דוגמת איידס.

ערכים גבוהים: נקראים גם 'לימפוציטוזיס' ועשויים להצביע על זיהום נגיפי, על זיהום חיידקי ממושך או על סרטן הלימפומה.

MONO (נקרא גם: מונוציט, Monocyte)

מה זה: תאי דם לבנים האחראים על הריגת חיידקים, נגיפים ופטריות.

ערכים תקינים: 2%-9% (מכלל תאי הדם הלבנים).

ערכים נמוכים: נקראים גם 'מונוציטופניה' ומופיעים בעת הפרעה בייצור תאי הדם או בעת תהליכים סרטניים. מחסור במונוציטים חושף את הגוף לזיהומים חיידקיים ואחרים.

ערכים גבוהים: נקראים גם 'מונוציטוזיס' ומופיעים לרוב בזיהומים שמחוללים חיידקים ומיקרואורגניזמים חד-תאיים. כמו כן הם מופיעים בתהליכים סרטניים. מונוציטים לא אופייניים, הקרויים גם אטיפיים, מופיעים במחלת הנשיקה (מונונוקלאוזיס).

BASO (נקרא גם בזופיל, Basophil)

מה זה: תאי דם לבנים המשתתפים בתהליכי אלרגיה.

ערכים תקינים: 0%-1% (מכלל תאי הדם הלבנים).

ערכים גבוהים: מעידים על נטייה לאלרגיה או על התקף אלרגי פעיל.

EOS (נקרא גם אאוזינופיל, Eosinophil)

מה זה: תאי דם לבנים הנלחמים בזיהומים מסוימים ומשתתפים גם בתהליכי אלרגיה.

ערכים תקינים: 1%-3% (מכלל תאי הדם הלבנים).

ערכים גבוהים: מעידים על אלרגיה חמורה.

נקראת גם כימיה, SMA , SMAC

כאשר בודקים את הכימיה של הדם, בודקים למעשה את המרכיבים הכימיים בנוזל הדם (הפלזמה), שאותם מייצרים תאי הגוף. הבדיקה חשובה כדי להעריך את חילוף החומרים בגוף, לאבחן מחלות שונות ולבחון את טיב הטיפול הניתן לחולה. לרוב תתבקשו להגיע לבדיקה לאחר צום של כ-8 שעות, שכן מאכלים שונים משנים את הרכבו הכימי של הדם ומעוותים את התוצאות. להלן בדיקות הכימיה השכיחות:

Albumin (נקרא גם אלבומין)

מה זה: זהו החלבון בעל הריכוז הגבוה ביותר בנוזל הדם (הפלזמה). את האלבומין מייצר הכבד. האלבומין מעביר מולקולות רבות בזרם הדם (ובהן תרופות, הורמונים ומינרלים). אלבומין חשוב גם לשמירת הלחץ האונקוטי - הלחץ הגורם לכך שנוזל הדם לא ידלוף מכלי הדם החוצה.

ערכים תקינים: 3.4-5.4 מיליגרם לדציליטר.

ערכים גבוהים: מצביעים לרוב על התייבשות (דהידרציה).

ערכים נמוכים: יכולים להצביע על שורה של תקלות: מיימת (אסייטס - הצטברות נוזלים בחלל הבטן), כוויות, מחלות כליה, מחלות כבד, תזונה לקויה או ספיגה לקויה של המזון.

Glucose (נקרא גם גלוקוז)

מה זה: סוג של סוכר. רוב הפחמימות שאנו צורכים הופכות בגוף לגלוקוז. הגלוקוז נע בזרם הדם, עד שהוא מתאחסן בתוך תאי השריר בצורת גליקוגן. הגלוקוז מספק את האנרגיה לתאי הגוף. רמות גבוהות במיוחד שלו עלולות להצביע על קיומה של מחלת הסוכרת.

ערכים תקינים: 75-115 מיליגרם לדציליטר (בצום).

ערכים גבוהים: עשויים להצביע על בעיות הורמונליות, על דלקת בלבלב, על סוכרת או על צריכת יתר של מזון. שימו לב: רמות של יותר מ-200 מיליגרם לדציליטר שנמצאו בכמה בדיקות אקראיות (כלומר לא בצום) מצביעות על מחלת הסוכרת ומצריכות טיפול רפואי קבוע.

ערכים נמוכים: עשויים להצביע אף הם על בעיות הורמונליות, על קיומו של גידול המייצר רמות גבוהות של אינסולין, על תזונה לקויה או על הזרקת כמות גדולה מדי של אינסולין (כאשר מדובר בחולי סוכרת).

אלקטרוליטים

 כוללים, בין היתר, רמות של היסודות נתרן, אשלגן, כלור וסידן, הדרושים לפעילות תקינה של תאי הגוף.

נתרן (נקרא גם Na, נטריום, סודיום).

ערכים תקינים: 136-145 מיליאקוויוולנט לליטר.

אשלגן (נקרא גם K , פוטסיום, קליום). ערכים תקינים: 3.7-5.2 מיליאקוויוולנט לליטר.

כלור (נקרא גם Cl , כלוריד). ערכים תקינים: 98-106 מילימול לליטר.

סידן (נקרא גם Ca, קלציום). ערכים תקינים: 8.5-10.9 מיליגרם לדציליטר.

פוספט (נקרא גם P ( 1-1.4 מילימול לליטר.

BUN (נקרא גם Blood Urea Notrogen ובחלק מהמעבדות מופיע בשם אוריאה או Urea)

מה זה: בדיקה המודדת את כמויות חנקן השתנן בדם, שהינו תוצר פירוק של חלבונים. הבדיקה היא חלק מסדרת בדיקות לבחינת תפקוד הכליות, האחראיות בלעדית לפינוי החנקן מהגוף.

ערכים תקינים: 7-20 מיליגרם לדציליטר.

ערכים גבוהים: עשויים להעיד על כשל לבבי (המפחית את זרימת הדם לכליות וכך פוגם בתפקודן), על צריכה מוגברת של חלבונים, על מחלות כליה, על איבוד דם או על הלם.

ערכים נמוכים: עשויים להעיד על מחלות כבד, על תזונה דלה בחלבונים או על שתיית יתר של נוזלים.

CRP (נקרא גם C-reactive Protein)

מה זה: זהו חלבון המופיע בדם בערכים גבוהים בזמן דלקת או בעת תהליכים ממאירים. הבדיקה אינה חלק משגרת בדיקות הביוכימיה, אך מבוצעת כאשר יש חשש למחלה זיהומית או סרטנית. חשוב להדגיש כי בדיקת CRP אינה ספציפית, כלומר היא מצביעה על כך ש"משהו קורה", אך אינה אומרת במפורש מה קורה.

ערכים תקינים: 0-0.5 מיליגרם לדציליטר.

רמות גבוהות: מצביעות על דלקת או על תהליך סרטני. מחקרים שנערכו בשנים האחרונות קובעים כי רמות גבוהות של החלבון הזה עלולות גם להצביע על סיכון למחלות לב וכלי דם.

ESR (נקרא גם Erythrocytes Sedimentation Rate, ש"ד, שקיעת דם, שקיעה)

מה זה: בבדיקה הזאת, שנעשית בנפרד מספירת הדם ומבדיקת הכימיה, בוחנים את קצב שקיעתם של תאי הדם במבחנה צרה במשך שעה. ככל ששוקעים תאי דם רבים יותר, כך גדל החשש לקיומו של תהליך דלקתי. במקרים נדירים מצביעה השקיעה המרובה על תהליך סרטני. אך חשוב להדגיש שהבדיקה אינה רגישה, וגם כאשר הערכים גבוהים, הנבדק עשוי להיות במקרים רבים בריא לחלוטין. לכן מעדיפים רופאים רבים לערוך את בדיקת השקיעה יחד עם בדיקת CRP, שכן שילוב התוצאות נותן תמונה מדויקת יותר של החשד לדלקת או לתהליך סרטני.

ערכים תקינים: עד 20 מילימטרים בשעה.

ערכים גבוהים: מעל 50 מילימטרים בשעה (שקיעה מואצת). ערכים כאלה מצביעים על אפשרות לקיומו של תהליך זיהומי או דלקתי, ובמקרים נדירים יותר - על קיומו של תהליך סרטני.

השומנים הם מרכיבים חיוניים בגוף האדם. הם נאגרים בתאי אדיפוס (תאי שומן) ומשמשים ליצירת האנרגיה הדרושה לקיום תהליכי החיים. אך רמות גבוהות מדי של שומנים גורמות להצטברותם בזרם הדם ואחראיות למחלות לב וכלי דם קטלניות. ניטורן של רמות השומנים בדם חשוב לא רק אצל מבוגרים אלא גם אצל ילדים. רמות גבוהות עשויות להצביע על מחלות כרוניות, שאת סיבוכיהן ניתן למנוע באמצעות טיפול בעוד מועד. הבדיקות דורשות לרוב צום של 8 עד 12 שעות טרם הבדיקה, שכן מזונות שונים שנצרכים סמוך לבדיקה עלולים לגרום לתוצאה גבוהה מדי, שאינה תואמת את המצב הרגיל בדם.

Triglycerides (נקראים גם טריגליצרידים, גליצרידים)

מה זה: סוג שומן, שרמתו בדם משקפת את חילוף החומרים של השומנים בגוף. רוב שומן הגוף מכיל טריגליצרידים.

ערכים תקינים: 10-190 מיליגרם לדציליטר.

ערכים גבוהים: עלולים להעיד על שחמת הכבד (צירוזיס), על תת-פעילות של בלוטת התריס, על תזונה עשירה בשומנים, על מחלת כליה או על דלקת הלבלב.

ערכים נמוכים: עלולים להעיד על תזונה לקויה, על תזונה דלה בשומן, על ספיגה לקויה של המזון ועל פעילות יתר של בלוטת התריס.

Cholesterol Total (נקרא גם כולסטרול כללי)

מה זה: הכולסטרול הוא חומר דמוי שומן המיוצר בכבד והמצוי בכל תאי הגוף ובזרם הדם. הגוף משתמש בכולסטרול כדי לייצר הורמונים רבים, חומצות מרה וגם ויטמין D . כל איברי הגוף משתמשים בכולסטרול לצורך קיומם היום-יומי.

ערכים תקינים: פחות מ-200 מיליגרם לדציליטר.

ערכים גבוהים: מצביעים על סיכון לפתח מחלת לב טרשתית, על תת-תפקוד של בלוטת התריס (היפותירואידיזם), על מחלת כליות, על סוכרת או על צמקת כיס המרה (צירוזיס). רמות של 240 מיליגרם לדציליטר מכפילות את הסיכון ללקות במחלות לב וכלי דם. הריון עלול להעלות את רמות הכולסטרול.

ערכים נמוכים: נגרמים בשל תפקוד יתר של בלוטת התריס (היפרתירואידיזם), מחלות כבד, ספיגה לקויה של מזון, תזונה לקויה, זיהום בדם או חוסר בוויטמין 12B. כאן המקום להדגיש שאין משמעות רפואית רבה לסך הכולסטרול. מערך בדיקות מלא של פרופיל השומנים מעניק אינפורמציה רבה יותר. בהחלט ייתכן מצב שבו תיראה רמה גבוהה של סך הכולסטרול, בעוד שפרופיל השומנים יהיה תקין, והנבדק בריא.

HDL (נקרא גם High Density Lipoprotein, ליפופרוטאין בעל צפיפות גבוהה)

מה זה: HDL, הקרוי גם 'הכולסטרול הטוב', הינו מולקולה דמוית חלבון, אשר נושאת את הכולסטרול מתאי הגוף אל הכבד, שם מפורק הכולסטרול. בכך מסייע ה- HDL לגוף להיפטר מעודפי שומנים.

ערכים תקינים: גברים - 29-62 מיליגרם לדציליטר; נשים - 34-82 מיליגרם לדציליטר.

רמות גבוהות: לרוב אינן מזיקות. הרמות אצל נשים לפני גיל הבלות גבוהות מעט מהרגיל, כנראה בשל האסטרוגן המגרה את הכבד לייצר ולהפריש יותר HDL. גם פעילות גופנית מעלה את רמות ה- HDL.

רמות נמוכות: עשויות להצביע על סיכון למחלות לב, על היפרליפידמיה (יתר שומנים בדם) או על סוכרת מבוגרים.

LDL (נקרא גם Density Lipoprotein Low, ליפופרוטאין בעל צפיפות נמוכה)

מה זה: LDL, הקרוי גם 'הכולסטרול הרע', הוא מולקולה דמוית חלבון, אשר נושאת את הכולסטרול לרקמות שונות בגוף. רמתו מחושבת למעשה מתוך ערך הכולסטרול הכללי בדם.

ערכים תקינים: 60-160 מיליגרם לדציליטר.

רמות גבוהות: עשויות להצביע על סיכון מוגבר למחלות לב טרשתיות.

רמות נמוכות: עשויות להצביע על ספיגת מזון לקויה או על תזונה לקויה.

הכבד הוא המעבדה הכימית של הגוף. האיבר הייחודי הזה מסנן ללא הרף רעלים מגוף האדם, מפרק אותם לצורות נוחות לגוף ומייצר מרכיבים רבים הנחוצים לפעולות חיוניות בגוף. מי שלקו בדלקות כבד, בצמקת הכבד (צירוזיס), בגידולים, בצהבת וכן מי שנחבלו, חולים כרוניים, חולים לפני ניתוח ומי שסובלים מחום ממושך ולא מוסבר - נשלחים לבדיקת תפקודי כבד. הבדיקות האלה הן גם חלק מהבדיקות השגרתיות במקומות העבודה או אצל רופא המשפחה.

פוספטאזה בסיסית (נקרא גם ALP, אלקליין פוספטאז)

מה זה: אלקליין פוספטאז הוא אחד האנזימים המיוצרים בכבד ומשתחרר לזרם הדם. הבדיקה, הדורשת צום של 6 שעות, מודדת את רמות האנזים. חלק מהתרופות מעוותות את תוצאות הבדיקה, ולכן יש לדווח לרופא על נטילתן.

ערכים תקינים: 44-147 יחידות בינלאומיות לליטר.

ערכים נמוכים: עשויים להצביע על תת-תזונה או על מחסור בחלבונים.

ערכים גבוהים: עלולים להתרחש אצל חולים הסובלים ממחלות כבד, מאלכוהוליזם, מחסר דם (אנמיה), מחסימת דרכי המרה, ממחלות עצם, מפעילות יתר של בלוטת יותרת התריס (היפרפראתירואידיזם).

ALT (נקרא גם אלאנין טראנסאמינאז, SGPT)

מה זה: אנזים הכבד ALT מעורב בחילוף החומרים של חומצת האמינו אלאנין, המרכיבה חלבונים בגוף. מאחר שריכוזו של האנזים גבוה בכבד, הרי שכל נזק לכבד יתבטא בשינוי רמת האנזים בדם. הבדיקה משמשת גם להערכת יעילות הטיפול במחלות כבד ולהתאמת התרופות המתאימות. האנזים ALT משמש לעיתים גם להבחנה בין סוגים שונים של צהבת הנגרמים כתוצאה ממחלות כבד.

ערכים תקינים: עד 35 יחידות בינלאומיות לליטר.

ערכים גבוהים: עלולים להצביע על מחלת כבד.

AST (נקרא גם: אספרטאט אמינוטרנספראז, SGOT)

מה זה: הבדיקה נועדה להעריך את כמות אנזים הכבד AST בנוזל הדם. האנזים מצוי בעיקר בשריר הלב, בשרירי השלד, בתאי הכבד ובמידה פחותה יותר גם ברקמות אחרות בגוף.

ערכים תקינים: עד 35 יחידות בינלאומיות לליטר.

ערכים גבוהים: עלולים להופיע אצל חולים הסובלים מאחת או יותר מהבעיות הבעות: מחלת כבד, אנמיה המוליטית (מצב שבו קיים הרס של כדוריות הדם), זיהום, התקף לב, כוויות חמורות, נזק לשריר. ערכים גבוהים של האנזים עלולים להופיע בזמן ההריון או לאחר פעילות גופנית, אך במקרים אלה אין הם מצביעים בהכרח על בעיה.

GGT (נקרא גם גאמא גלוטאמיל טרנספפטידאז, גאמא- GT)

מה זה: האנזים GGT מצוי בכמויות גבוהות בכבד, בדרכי המרה המצויות מאחורי הכבד ובכליות. בניגוד לאנזים אלקליין פוס - פטאז ) ALP ,( העולה גם בעת מחלות עצם, האנזים GGT ייחודי יותר לכבד.

ערכים תקינים: עד 51 יחידות בינלאומיות לליטר.

ערכים גבוהים: עלולים להופיע אצל חולים הסובלים ממחלת כבד, מכשל לבבי ומחסימה בדרכי המרה.

Bilirubin (נקרא גםBIL TOTAL , בילירובין כללי)

מה זה: בילירובין הוא תוצר פירוק של המוגלובין - המולקולה הקושרת חמצן בתוך הכדוריות האדומות. בדיקת בילירובין מבוצעת לרוב לאיתור מחלת כבד, מחלה בדרכי המרה או מחלת דם. יש לצום לפחות 4 שעות לפני הבדיקה.

ערכים תקינים: בילירובין ישיר (שעבר דרך הכבד): 0-0.3 מיליגרם לדציליטר. בילירובין כללי (בילירובין ישיר + בילירובין בלתי ישיר שלא עבר דרך הכבד): 0.3-1.9 מיליגרם לדציליטר.

ערכים גבוהים של בילירובין בלתי ישיר: עלולים להצביע על מחלת דם - אנמיה המו - ליטית, תגובה לעירוי דם, אנמיה חרמשית, דימום נרחב ועוד.

ערכים גבוהים של בילירובין ישיר: עלולים להצביע על מחלה חסימתית של דרכי המרה או על מחלת כבד.

ערכים נמוכים של בילירובין: מתרחשים לרוב בגלל טעות מדידה - חשיפת בדיקת הדם לאור חזק, השובר את מולקולת הבילירובין. כמו כן הם יכולים להיגרם בגלל ריכוז גבוה של שומנים בדם.

בין יתר תוצרי הכבד ישנם גם חלבונים שונים המשתתפים בתהליך המורכב של קרישת הדם. אך במחלת כבד חמורה נפגעת יכולתו של הכבד לייצר את החלבונים האלה, ומרכיבי הקרישה אינם נוצרים כהלכה. כתוצאה מכך נפגעת יכולתו של הדם להיקרש לאחר פציעה או לאחר דימומים פנימיים. גם כיב קיבה (אולקוס), דליות בוושט ופציעה חיצונית עלולים להביא לדימומים קשים וקטלניים. בדיקת תפקודי הקרישה כוללת שלושה מרכיבים: PTT , PT , INR . קיימות בדיקות נוספות המודדות מרכיבים אחרים במערכת הקרישה הסבוכה, אך הן מתבצעות רק במקרים חריגים, שבהם יש לזהות הפרעה ספציפית בתפקודי הקרישה.

PT (נקרא גם זמן פרותרומבין, Prothrombin Time Pro Time)

מה זה : זמן פרותרומבין מאפשר להעריך את יכולת הקרישה של הדם. בשל השוני בין התרכיבים השונים שבהם משתמשות המעבדות לבדיקה מקובל היום שלא להשתמש בביטוי PT , אלא רק בחישוב ה- INR (ראו בהמשך).

ערכים תקינים : 11-13.5 שניות לאנשים בריאים.

ערכים גבוהים : עלולים להצביע על מחלת כבד, על מחסור בוויטמין K הנחוץ לקרישת הדם, על שימוש בתרופה קומאודין לדילול הדם או על מחסור בפקטורי קרישה.

PTT (נקרא גם APTT, זמן תרומבופלסטין חלקי, Activated Partial  Thromboplastin Time Partial , APTT )

מה זה: מדובר בחלק נוסף: של מערך קרישת הדם.

ערכים תקינים: 25-35 שניות.

ערכים גבוהים: PTT מוארך עלול להעיד על צמקתהכבד (צירוזיס),על DIC (מחלת קרישה קטלנית, על דימום רב או על מחסורבגורמי קרישה.

INR (נקרא גם International Ratio Normalized)

מה זה: INR הוא מדד המעניק קנה מידה אחיד לכל בדיקות ה- PT הנעשות במעבדות שונות ובחומרים שונים. מכיוון שהחומרים במעבדה המשמשים לביצוע הבדיקה הם ממקור ביולוגי, ללא היחס הזה לאניתן להשוות בין בדיקות שונות ממעבדות שונות או אפילו בין בדיקות מאותה מעבדה. לכן משתמשים במדד הזה, שמאפשר לרופא לנטר את יעילות התרופות מונעות הקרישה (דוגמת קומאדין) ולהתאים את מינוני התרופה.

ערכים תקינים: לאדם בריא: 0.9-1.4. לחולים הסובלים מפרפור פרוזדורי לב אמורים ערכי ה- INR להיות2-3. לחולים בעלי מסתם לב מלאכותי אמורים ערכי ה-INR להיות בתחום של 2.5-3.5.

ערכים גבוהים: INR מעל 3.5 מעיד על סכנת דימומים.

ערכים נמוכים: INR מתחת ל-1 אצל אנשים בריאים ומתחת ל-2 אצל אנשים הסובלים מפרפור פרוזדורים או בעלי מסתם מלאכותי מעלה את הסיכון להיווצרות קרישי דם קטלניים.