שומע תפילה

מתוך תכנית 116 - יהדות ומדע:

אנחנו מזמינים אתכם להצטרף לסיור מרתק עם שמעון גרינבאום, מומחה לאקוסטיקה בכלל ולאקוסטיקה בבתי-כנסת בפרט. תחשבו על זה רגע: איך מתכננים אקוסטיקה למבנה ש – א) בימים שמשתמשים בו הכי הרבה, אסור להיעזר בהגברה, ב) הקול של החזן צריך להדהד באופן חד בחלל שלו, אבל הקול של המתפללים לא צריך לחזור כהד ועוד. על פתרונות טכנולוגיים יצירתיים בהיכלי התפילה היהודיים – בכתבתם של אורי אטינגר ואיתי קשת.

בבית כנסת ישנה התנגשות מבחינה אקוסטית בין הצורך לאפשר לקהל לשמוע הדהוד קצר והדהוד ארוך. הדהוד קצר מתרחש כאשר מדברים והדהוד ארוך מתרחש כשנשמעת מוזיקה, שירה ובמקרה של בית כנסת- חזנות.

בבית כנסת אי אפשר להשתמש במערכות הגברה.

בבית כנסת יש שני מוקדים שמהם נשמע קול - הבימה שממנה קוראים בתורה והתיבה שנמצאת ליד ארון הקודש. לכן פיזור הקול צריך לאפשר הגברה משני המוקדים האלו.

בעיה נוספת היא שהחזן שהוא מקור הקול מדבר כשגבו אל הקהל.

אתגר אקוסטי נוסף הוא למנוע את הרעשים שנובעים מההמולה בעזרת הנשים.

תכנון וויסות האקוסטיקה נעשה בעיקר באמצעים אדריכלים. ישנם חומרים שמחזירים קול וישנם חומרים שבולעים אותו. חומרים שהם אווריריים ומחוררים כמו לוחות גבס, לבד, קטיפה הם חומרים בולעים. לעומתם חומרים כמו אבן, מתכת וזכוכית הם חומרים שמחזירים את הקול.

בית הכנסת היכל בנימין בנוי בצורה עגולה שאינה מטיבה עם האקוסטיקה במבנה. לכן, במהלך התכנון האקוסטי היה צריך לשבור את הצורה הזו. שבירת הצורה נעשתה בעזרת משטחים.

בית הכנסת מלא בחומרים בולעים כמו שטיחים, ריפוד וציפוי על הקירות. בצדי ארון הקודש הוצבו משטחים שמפזרים את הקול שנובע משם.

אחת הבעיות בבית הכנסת היא שהוא נמצא על כביש ראשי. לכן השתמשו בזיגוג עבה ואטוס בחלונות שפונים כלפי הכביש.

בית הכנסת נמצא בשכונת מגורים וכדי לא להפריע לתושבים הוסיפו למזגנים משתיקי קול.