מקונדום ועד גלולה: אמצעי מניעה של גברים

אמצעי המניעה הגברי השכיח ביותר הוא כמובן הקונדום. לא חשוב כמה תקטר ותתלונן עליו, בשורה התחתונה הוא לא רק יעיל מאוד במניעת הריון, אלא גם היחיד שנותן הגנה של ממש מפני מחלות מין. מדובר בהמצאה צרפתית, איך לא, מהמאה ה15-. בתחילה יוצרו הקונדומים מכותנה, מה שהטיל ספק במידת היעילות שלהם, אבל היה ברור שהרעיון טוב בבסיסו, ודרוש רק מקצה שיפורים קל. זה הושג כשהוחלף חומר הגלם: בתחילה לעורות ולמעיים של בעלי חיים, ובמאה הקודמת ללטקס ולחומרים דמויי קולגן, המשמשים לייצור קונדומים עד היום.

בארץ, אגב, משתמשים בו 40% מהגברים, לעומת 80% באירופה, ובסך הכול נמכרות כאן מדי שנה כמיליון חפיסות קונדומים, כך לפי נתונים של חברת "אגיס", יצרנית קונדום R3. ואם אתה תוהה לגבי הגודל, אורכם של רוב הקונדומים הוא 20-15 סנטימטר וקוטרם 5 סנטימטרים.

עד היום לא קמו לקונדום מתחרים, ושום אמצעי מניעה לא משתווה לו מבחינת היתרונות. מדובר ב"מדד הזהב" של אמצעי המניעה: כל מוצר חדש בתחום זה מושווה לקונדום, והמפתחים שואפים שיתקרב עד כמה שאפשר ליתרונותיו. אפילו לאותם מקרים נדירים שאחד מבני הזוג סובל מאלרגיה ללטקס נמצא בשנים האחרונות פתרון - פיתוח קונדומים מחומרים היפואלרגניים. מעבר לכך תמצא על המדף קונדומים בצבעים ובטעמים שונים, מחוספסים וחלקים, עם או בלי חומרי סיכה וקוטלי זרע, הכול במטרה לספק לך את השילוב המנצח בין הגנה מפני הריון ומחלות מין להגברת ההנאה והעניין.

איך זה עובד? נכון, כנראה לא נחדש לך כלום, ובכל זאת, בשביל הרקורד: הזרע נפלט לתוך מעטה הגומי שהולבש על איבר המין בזמן הזקפה, ואם הקונדום לא נקרע או נוקב - הוא גם יישאר שם.

כמה זה בטוח? יותר מ-90%.

למי זה מתאים? למי שמקיים יחסי מין מזדמנים, לזוגות שמקיימים יחסי מין בתדירות נמוכה ומעדיפים להימנע משימוש באמצעי מניעה קבוע כמו גלולות או התקן תוך רחמי, לזוגות שאמצעי מניעה אחר לא מתאים להם, למי שזקוק להגנה מפני מחלות מין.

למה כדאי? כי מדובר באמצעי פשוט, קל ונגיש שלא דורש מרשם רופא ולא כרוך בהתערבות כימית או רפואית, ולכן גם אין חשש שיפגע בפוריות או יסכן אותך או את בת זוגך. חוץ מזה, אם נקלעת לתקופת יובש, הקונדום שמונח בארנק יעמוד לרשותך גם אחרי שנה, רק שים לב שתאריך התפוגה שלו לא עבר. עם זאת אל תשמור עליו לאורך זמן בכיס או בתא הכפפות ברכב, כי החום לא עושה טוב ללטקס.

מחפש עוד סיבות למה כן? כי הוא אמצעי המניעה היחיד שמגן עליך ועל זוגתך מפני מחלות מין ובהן זיבה, עגבת, קלמידיה, הרפס וכמובן איידס. ואפילו העובדה שהוא מפחית לפעמים את הגירוי המיני עשויה להוות יתרון, אם אתה (סליחה, החבר שלך) סובל משפיכה מוקדמת ומחפש דרכים להאריך את משך הזקפה.

למה לא? למשל, בגלל שלזיין עם קונדום זה כמו להתקלח עם מעיל גשם. מצד שני - אם אתה יודע שהולך לרדת גשם חומצי, לא תלבש מעיל? תלבש, באבו-אבוה תלבש. חוץ מזה מדובר בשיטה שפוגעת בספונטניות, ושבשימוש לא נכון גם עלולה להסתיים בתוצאות הרות אסון, תרתי משמע. אם התלהבתם יותר מדי, או שלגומי הייתה התנגשות חזיתית עם ציפורניים או שיניים, כדאי שתשקלו פתרונות חירום כמו גלולת "היום שאחרי" או נר המכיל קוטל זרע.

"תור הזהב" של שיטת מניעה זאת, שנחשבת למקבילה הגברית לקשירת החצוצרות אצל האשה, היה בתקופת מלחמת וייטנאם. האמריקאים אמנם התלהבו מהיפהפיות המקומיות, אבל הרעיון שיהיו להם ילדים עם מראה אוריינטלי הכניס ללחץ רבים מהם, והגביר את הפופולריות של ניתוח לקשירת צינורות הזרע (וסקטומיה). מבחינת החיילים זה היה פתרון מהיר, יעיל מאוד, וכזה שלא דרש מהם לחשוב על אמצעי מניעה כל פעם שעיקר הדם בגופם עשה את דרכו דרומה.

כיום עדיין יש לשיטה חסידים רבים בצפון אמריקה, אבל באירופה היא פופולרית הרבה פחות ובארץ בחרו בה רק בודדים. ואגב, "קשירה" היא דרך עדינה להגיד "חתכנו וצרבנו". רואה? אל תגיד שלא מתחשבים ברגשותיך...

איך זה עובד? במהלך הניתוח, שנמשך כעשרים דקות ונעשה בהרדמה מקומית, חותכים את שני הצינורות המובילים את הזרע מהאשכים לשופכה. הניתוח נעשה דרך חתך זעיר בשק האשכים ומסתיים בצריבתם של הצינורות החתוכים באופן שימנע מעבר זרע דרכם. כיוון שתאי זרע רבים אגורים בשלפוחית הזרע, צריך להמשיך להשתמש באמצעי מניעה נוספים במהלך כעשרים פליטות זרע נוספות, ורק לאחר שתי בדיקות מעבדה שהראו פליטה נקייה לחלוטין מִתָאים אלה תיחשב לעקר.

כמה זה בטוח? כמעט ב-100%. במקרים נדירים, במקום שתתפתח בנקודת הצריבה צלקת, הרקמה בשני קצות הצינורית מתחברת, כך שנותר מעבר לתאי הזרע.

למי זה מתאים? למי שלא מתכנן להוליד, גם לא בעתיד הרחוק. בדרך כלל מדובר בגברים שכבר יש להם ילדים ושהחליטו "לסגור את הבסטה".

למה כדאי? כי מדובר בשיטה שלא פוגעת בהנאה המינית ומאפשרת ספונטניות ביחסי המין, ועם זאת היא בדרך כלל הפיכה, בייחוד בחמש השנים הראשונות לאחר הניתוח.

למה לא? קשירת צינורות הזרע עלולה לגרום (במקרים נדירים) לתגובה דלקתית בעקבות דליפת תאי זרע, וכתוצאה מכך לפגיעה בלתי הפיכה באיכות הזרע. גם יתרונה כשיטה הפיכה הולך ומאבד מערכו ככל שחולף הזמן. חוץ מזה מדובר באמצעי מניעה לא זול: כ-2,000 דולר.

אם בחרת בקשירת צינורות הזרע ואתה בונה על האפשרות להתחרט, קח בחשבון שתצטרך ניתוח מיקרוכירורגי מורכב למדי, שבעקבותיו סיכוייך להוליד יעמדו על כ-50%.

ניסיון שנעשה בעבר לפתח גלולה שמבוססת על דיכוי ייצור הטסטוסטרון נחל כישלון, משום שזו גרמה לפגיעה בלתי הפיכה באיכות הזרע. עם זאת הרעיון כנראה קורץ לחוקרים, כי בימים אלה מפתחים באוניברסיטת אוקספורד גלולה נוספת, שכבר עברה את שלב הניסוי בעכברי מעבדה.

איך זה עובד? הגלולה החדשה, ששמה NB-DNJ, פועלת על עיקרון שונה משל קודמתה: היא פוגעת באופן זמני בפעילותו של זנב הזרעון המנווט את תא הזרע וכן במרכיבים אחרים הדרושים לתהליך ההפריה.

כמה זה בטוח? החוקרים מדווחים שעכברי המעבדה הפכו לעקרים לאחר שלושה שבועות של טיפול (הניסויים בבני אדם עדיין לא התחילו).

למי זה מתאים? למי שמעוניין באמצעי מניעה קבוע ונוח, שמאפשר ספונטניות ביחסי המין.

למה כדאי? כי הגלולה תאפשר לך מין ספונטני בלי להוריד מההנאה שלך, וברגע שתפסיק להשתמש בה - תוכל לשוב ולהביא צאצאים לעולם.

למה לא? כמו הגלולה הנשית, גם יעילותה תיפגע אם תשכח ליטול אותה או אם תסבול מבעיות כמו שלשולים והקאות שיפגעו בספיגתה בדם. חוץ מזה, כיוון שעיקרון הפעולה שלה מושתת על פגיעה בתנועתיות, היא עלולה לפגוע גם בריסים המצויים בדרכי הנשימה ובעקבות זאת להעלות את הסיכון למחלות ריאה ולזיהומים חוזרים ונשנים.

הגלולה הנ"ל עוד לא נכנסה לשימוש וכבר יש לה מתחרים, שלהערכת המומחים יחליפו אותה בבוא היום. מדובר בשתל תת-עורי, זריקות, ג'ל למריחה ומדבקות, שלכולם יש מטרה אחת: למנוע ממך להפרות את בת זוגך. כל אחת מהשיטות האלה עדיין צריכה להוכיח את יעילותה, בטיחותה ואמינותה, אבל כשזה יקרה, אל תתפלא אם בנות זוגך יודיעו לך שכל תכנון הילודה עובר לאחריותך הבלעדית.

איך זה עובד? מדובר בטיפולים הורמונליים שפועלים בנפרד או במשולב, ותמיד על עיקרון דומה: החדרה של טסטוסטרון ופרוגסטין דרך העור במטרה לבלום את ההורמונים האחראים לייצור תאי הזרע באשכים. את השתל שיוזרק לכתף, לחזה או לבטן תצטרך להחליף אחת לשלושה חודשים, ובאותה הזדמנות גם יזריקו לך פרוגסטין, שלפחות בשלב זה אי אפשר לשלבו בשתל. ואם הטיפולים החודרניים האלה מפחידים אותך, ייתכן שבינתיים יסתיים פיתוחן של המדבקה או הג'ל, כך שיש למה לחכות. בכל מקרה החוקרים מבטיחים שכשתפסיק את הטיפול, כל פוטנציאל האבהות ישוב אליך.

כמה זה בטוח? המדענים האוסטרלים שמפתחים את הטיפול המשולב בשתל ובזריקה ניסו את אמצעי המניעה החדש על 55 גברים במשך שנה, ורשמו הצלחה מלאה. אף לא אחת מבנות זוגם נכנסה להריון.

אף אחד מהגברים גם לא התלונן על תופעות לוואי, כך שעכשיו מחכים לתוצאותיו של מחקר בהיקף רחב יותר.

למי זה מתאים? לגברים שמקיימים יחסי מין בקביעות עם בת זוג קבועה.

למה כדאי? כי כל השיטות האלה מספקות פתרון קבע, מאפשרות ספונטניות מרבית, לא פוגעות בהנאה, ואם לא יוכח אחרת - גם המהימנות שלהן גבוהה.

למה לא? מחקרים מראים שמתן טסטוסטרון במשך שנים עלול לגרום לפגיעה בכבד ולהתפתחות סרטן הערמונית, כי הדבר משנה את המאזן המטבולי של הגוף ובייחוד את משק השומנים, וגורם לעלייה בכולסטרול ובטריגליצרידים. הסיכון גדול במיוחד לגברים עם היסטוריה משפחתית של סרטן הערמונית, ומכיוון שלא תמיד ידוע אם לגבר יש נטייה כזאת, יש לנהוג במתן טסטוסטרון במשנה זהירות. אגב, אין מחקרים שמראים קשר בין מתן טסטוסטרון, על כל המשתמע מכך, להשמנה או לעלייה בסיכון למחלות לב.

חיסרון נוסף מאפיין את הג'ל והמדבקות. בניגוד לזריקה, שניתנת בכמות מדודה וידועה מראש, באמצעים האחרים יהיה קשה לדעת מה תהיה מידת הספיגה, מה שעלול לפגוע ביעילותם.

"החוקרים לא הצביעו על עלייה בשיעור מקרי הסרטן כתוצאה מהשימוש בקונדומים, אלא מצאו שהחומר שהוסיפו לריכוך הגומי מהווה גורם סיכון לסרטן נדיר ביותר", מבהיר ומרגיע פרופ' דניאל זיידמן, גינקולוג בכיר מבית החולים שיבא ויו"ר האגודה הישראלית לאמצעי מניעה. לדבריו, ידוע שהחומר עלול לגרום לסרטן בתנאי מעבדה ובמגע ממושך, ולכן כדי שהוא יסכן את המשתמשים, עליהם "להסתובב שעות עם הקונדום". אז אם, כמו שמעריך פרופ' זיידמן, החשיפה שלך לקונדום היא קצרת מועד, יש להניח שהסיכון שתחלה בסוג זה של סרטן הוא כמעט אפסי. לעומת זאת קח בחשבון ששימוש יעיל ונכון בקונדום ימנע ממך לא רק הריון בלתי רצוי, אלא גם הידבקות והדבקה במחלות מין.