רג'סטן: שאנטי עם קלאסה

הודו של היום זה לא הודו של אתמול. כל מי שחזר ממנה בשנים האחרונות רואה את השינויים המשמעותיים שעוברים עליה. זה מתחיל בתשתית: פתאום כבישים טובים בחבל רג'סטן. את כביש דלהי-ג'איפור, שפעם היינו מקרטעים בו 9-8 שעות, גומאים היום בחצי זמן. ויש אפילו מקדונלד'ס באמצע הדרך. 

הכניסה לדלהי היא עדיין תוהו ובוהו, אבל העבודות על הרכבת התחתית מתנהלות במלוא המרץ וגשרים עיליים צצים בכל פינה. רכבות מהירות מקצרות זמן, וגם נפח טיסות הפנים הולך וגדל במקביל, בזכות מעורבותן של חברות פרטיות. מה עוד? בדרום דלהי צצות להן מדי יום חנויות מותגים. שינויים או לא?

אל-על רואה ברכה בקו שלה למומביי (בומביי) ואפילו שקלה להוסיף טיסה שבועית שלישית. אין אפשרות להשיג מושב במחלקת העסקים, שכן כל נכבדי חברות ההיי-טק מזדרזים לפתוח חברות במומביי, הידרבאד ובנגאלור.

אז הודו משתנה, וזו לא בהכרח בשורה רעה. מדינת הענק הזאת תמיד היתה בעיני יעד מושלם לטיול לכל מטייל, בכל גיל, והיום יותר מתמיד. מלונות חדשים ברמות שונות נפתחים בה חדשות לבקרים והיום גם התייר היותר מעודן והמפונק ימצא בהודו רשימה מכובדת של בתי מלון יוקרתיים. 

הכתבה הזאת מתארת מסלול 'חמישה כוכבים' בחבל רג'סטן. כמובן שאפשר לעשות אותו אחרת, למשל להתיישב בקרון רכבת של המהרג'ה-אקספרס, אבל גם טיול בסטייל מחייב להתלכלך קצת ולהתמזג באווירת הרחוב.

למה דווקא רג'סטן? פשוט, כי שם יש את מבחר המלונות המעניין ביותר.

דלהי תחילה

מתחילים בדלהי. העיר המרתקת ביותר בהודו לא חייבת את כל הפאר שלה לאנגלים. היא ידעה הרבה שליטים ועד היום היא משמרת את זכרם של כמה מהם, ובמיוחד את זה של שאה ג'האן, בונה הטאג'-מאהל, שהקים בדלהי את המצודה האדומה ואת מסגד יום השישי.

אני אוהב ללכת לגנים השלווים בעיר, לראות את הצריח המהולל קוטב מינאר בדרום העיר, לפקוד את קברו של הומאיון, הקיסר השני, זה שנחשב כמבשר הבנייה של הטאג'. זהו מקום להתענג בו על משחק הצללים העשיר של הקשתות ושריגי האבן. המשורר המקסיקני אוקטביו פאס כתב עליו: "לדיוני הצרעות, לדיאלקטיקה של הקופים, לסלסולי הסטטיסטיקה, הוא מנגיד להבה גבוהה ורודה, עשויה אבן ואוויר וציפורים, זמן במנוחה על המים, את אדריכלות הדממה".

וכמובן, אי אפשר להימנע מדלהי החיה והתוססת, שלבה פועם בדופק מואץ בשוק האינסופי והצפוף של העיר העתיקה.

ג'איפור: מסביב למזרקה

למי שרוצה להימלט מההמון, בתי המלון החדשים ברג'סטן הם מפלט מצוין. יש מאריוט, וגראנד, והיאט, ושרתון, והרשימה רק מתארכת. אלה גם מקומות הולמים לגרגרנים שרוצים להתנסות במטבח ההודי במיטבו. כל מלון והמסעדה הנפלאה שלו.

למרות הכביש החדש לג'איפור ורכבת האקספרס המהירה, אני בכל זאת מציע טיסה (תראו מספיק כבישים בהמשך). 25 דקות מדלהי, ואתם בג'איפור. זוהי עיר עמלנית בצורה בלתי רגילה ועדות לתיכנון אורבני שונה בהשוואה לכל מקום אחר בהודו. הקרדיט מגיע לאיש גדול וסקרן אחד, המלך ג'אי סינג השני, ששלט כאן בתחילת המאה ה-18 וביקש להפוך את העיר החדשה למרכז מדעים.

אני אוהב לשוטט בג'איפור רגלית, להציץ אל תוך החצרות הפנימיות המוצלות, לצלם בסימטאות עושר של ציורים ועיטורים שייעלם בקרוב בגלל התחזוקה העלובה, לראות מכונות תפירה שעדיין מסובבים ביד, להיכנס לחנויות טבק להרחה, להתבשם מתבלינים.

המלון הטוב ביותר בג'איפור היום הוא הראג' וילה, מרשת 'אוברוי'  (Oberoi)- רשת מובילה בכל הקשור למלונות בוטיק ייחודיים. המלונות שלה משלבים ארכיטקטורה מוסלמית, פרסית ומוגולית: אבן ושיש, גנים ומים. הראג' וילה נמצא כ-15 ק"מ מהעיר העתיקה. הבניין המרכזי בו הוא הלובי, בעוד הווילות פזורות מסביב, בלב גנים רחבי ידיים שערסלים תלויים בין העצים שלהם.

כל יחידה היא של ארבעה חדרים, הבנויים סביב מזרקת מים בלב צמחייה סבוכה. תשומת לב מוקדשת לכל פרט ופרט.

המחירים מתחילים מ-250 דולר לחדר זוגי. הבל-בוי לוקח אתכם עד החדר ופורש בפניכם מפה קטנה של המלון, מקופלת כמו אוריגמי, כדי שלא תלכו לאיבוד. האמת? תענוג ללכת כאן לאיבוד. אני זוכר בחיבה רבה את המסעדה הפתוחה, את הלפידים לעת ערב ובמיוחד את הצ'יקן טיקה.  

יומיים-שלושה בג'איפור בהחלט מספקים. העיקר שראיתם את מוזיאון המצודה, ביקרתם בג'אנטר מאנטר (מצפה הכוכבים) ועליתם רכובים על פיל לארמון ומצודת אמבר. ערב אחד ראוי שתקדישו לסרט הודי בקולנוע ראג' מאנדיר, שעבר מתיחת פנים.

סאמוד: לבהות אל המצוק

מג'איפור שווה לנסוע לסאמוד (Samode), כפר קטן וארמון שהודות להתעקשות של מהרג'ה צעיר הפך למלון מורשת. אין חדר אחד פה שדומה לשני ובכל אחד ריהוט מקורי - מיטת אפיריון, ספות ודיוואנים, וגם תמונות מההיסטוריה המשפחתית.  

לחובבי האקשן אין מה לעשות כאן, חוץ מלרדת ולעלות ברחוב היחידי של הכפר, המוביל אל הארמון. עם קצת מזל תיפלו אולי על חתונה. אני מצאתי שהפעילות הטובה ביותר כאן היא לבהות אל המצוק המקיף את הארמון-מלון, במיוחד בערב, בעת שהתאורה נופלת על הסלעים. הכי טוב לעשות את זה בעת ישיבה במסעדה הפתוחה, לאור נרות ועל רקע פכפוך המים במזרקה.

שלום סאמוד, אנחנו בדרך לפושקאר. בדרך אליה מומלץ לעצור בעיר אג'מר, ובמיוחד במסגד המוסלמי הגדול של הקדוש הסופי צ'יסטי. זוהי כניסה, כמעט נפילה, אל תוך עולם מוסלמי תוסס, ולישראלי, דווקא על רקע המתיחות מבית, מובטחת חוויה מיוחדת.

פושקאר: קרקורי שירה

כביש מתפתל בין ההרים מביא מאג'מר לפושקאר. משהו מהקסם שהיה למקום בעבר התפוגג. גדלה כמות חנויות הסמרטוטים וגם וכמות בעלי המקדשים שמושכים את התייר לעשות פוג'ה, ממלמלים עליך תפילה, מזכירים לטובה את אבותיך ומשנוררים ממך 20 רופי. אבל עדיין, זה בהחלט מקום שאפשר לטייל בו בנעימות מסביב לאגם, לשוחח עם הטווסים המסתובבים חופשי ולאכול שקדי לוטוס.

עם ספר טוב כדאי לשבת במרפסת של מלון פושקאר פאלאס, גם הוא מלון מורשת, לבהות אל האגם והשקיעה ולהאזין לצלילי הנגינה והשירה - לעיתים חורקנית - של בני הבוהפה, מעין טרובדורים הודים. הייחוד במלון שהוא בנוי על שפת האגם ממש ובכל הקומות האכסדרה פתוחה ופונה אליו. אתה מקבל את האגם במנות ובמיוחד את השירה הדתית שמקרקרת כל הלילה והולכת ומתגברת לעת זריחה, כדי להזכיר למאמינים שזמן טבילה הגיע.

מפושקאר לג'ודפור. בשולי מדבר טהאר, לרגלי גבעה סלעית זקופת מדרונות שמצודה נישאת מעליה, רובצת אחת הערים היפות, הרומנטיות והמוזנחות ביותר של הודו. מומלץ לעלות למצודה, לטייל בין החדרים והמוזיאון שלה, ולרדת במדרון המתפתל בין הבתים צבועי הכחול.  

תושביה של ג'ודפור ידידותיים ביותר. הם מזמינים הביתה, מעודדים סתם לשבת ולפטפט, שמחים להצטלם.

מומלץ להשתכן כאן בארמון-מלון אומד בהאוואן פאלאס. זהו ארמון המהרג'ה, שחלקו הפך למלון מדהים. המהרג'ה, אגב, עדיין חי כאן. ייכול להיות שפוחלצי הנמרים בכניסה הם קצת יותר מדי, אבל אפשר להירגע בקפה-מסעדה המשקיף על כל הגנים ועל מכלול המבנים. לעת ערב, כשהתאורה משחקת, רואים את השילוב המדהים של ארט דקו עם ארכיטקטורה ג'איינית ומוגולית.

לצערי היה מלא, ואפילו לא טרחתי לברר כמה שווה התענוג.

ג'ודפור: שבט תנו לחיות לחיות

הסביבה של ג'ודפור מדהימה. זהו אזור מדברי שוקק חיים, כך שכדאי לקחת ג'יפ ולצאת לפחות ליום טיול. תפגשו מן הסתם את בני הבישנוי, שבט של אקולוגים נלהבים, שלפי אמונתם אסור לפגוע בכל יצור חי באשר הוא. מוצאים מקלט אצלם טווסים, צבאים, נחשים ומכרסמים למיניהם. 

מג'ודפור תביא אתכם טיסה קצרה לאודאיפור, עיר של אגמים, גנים וארמונות. הבצורת של השנים האחרונות הוריד בה דרמטית את מפלס המים באגמים, אבל עדיין מדובר בעיר ירוקה במיוחד - רקע אידיאלי לירחי דבש ולקומדיות רומנטיות, לא מעט בזכות ארמון שעשועים בלב אגם קסום.  

טיילו בארמון העיר (לא להחמיץ בו את חצר הטווסים ואת ארמון הפנינה) ואחר כך סעו למלון אודאי וילה, כדי לבלות בו את שארית חייכם. זהו מלון מדהים (גם הוא מבית אוברוי) שיושב על שפת אגם בלב גנים רחבי ידיים. תתפעלו מהחדרים, מבריכות השחייה, מחדר המראות שבערב מדליקים בו נרות, אבל יותר מהכל מהאווירה לעת ערב במסעדה בחוץ, זו הטובלת באור מול האגם. קסמים שרק הודו, ארץ של ניגודים, יכולה להציע לתייר. 

מסע 'מלכת המדבר 2004' יתקיים השנה בנופים ובאתרים של רג'סטן. כל הפרטים על המסע מחכים לכם כאן.