אולמרט נגד נתניהו: "האוצר נוהג בדוגמתיות ובקיפאון מחשבתי"

"המדיניות המאקרו-כלכלית של האוצר לשנים 2003-2005 מתחילה להזכיר את הטעויות שנעשו בשנים 1986-1988, בין תוכנית ייצוב המשק המוצלחת למיתון העמוק שפקד אותנו". כך אמר היום (א') ממלא מקום ראש הממשלה ושר התמ"ת והתקשורת, אהוד אולמרט, בישיבת הממשלה שדנה בתקציב המדינה.

אולמרט, שהציג לממשלה תוכנית כלכלית אלטרנטיבית, השמיע ביקורת חריפה על המדיניות הכלכלית של נתניהו, ואמר: "המדיניות היא פועל יוצא לדוגמתיות ולקיפאון מחשבתי, שעיקרו קיצוצים בתקציב, ועוד פעם קיצוצים בתקציב, מבלי להבחין כלל ועיקר בנקודות היפוך מאקרו-כלכליות המחייבות נקיטת מדיניות אחרת".

"שם המשחק הוא צמיחה ולא גירעון"

אולמרט מוסיף כי אכן לאחרונה מבחינים בניצני התאוששות במשק, אך לדבריו מדובר בהתאוששות שברירית מאוד. לכן, מציע אולמרט לשרי הממשלה להפסיק לקצץ. "הקיצוץ התקציבי בסך 6-7 מיליארד שקל ב-2005 מיותר לגמרי, ועלול לגרום דווקא להאטה כלכלית ולהתגברות האבטלה. האוצר צריך להבין כי שם המשחק כיום, כמו בסוף שנות ה-80', הוא צמיחה ולא גירעון, ומה עוד שזה האחרון כבר טופל כראוי בשנת 2004. אילולי צעדי האוצר, הן בצד ההכנסות והן בצד ההוצאות, היה הגירעון נמוך מ-2% כבר השנה".

בתחום האבטלה מציב אולמרט יעד מרחיק לכת, לפיו בשנת 2010 יעמוד שיעור האבטלה על 7% בלבד. אולמרט מתנגד ליעד שהציבה לה הממשלה להגדיל את הוצאותיה ב-1% בלבד מדי שנה. "אין כל קדושה בהיצמדות להחלטת האוצר, המעוגנת בחוק ההסדרים החפוז של עלייה ריאלית של 1% בתקציב. לא ייגרם שום אסון לאומי אם הממשלה והכנסת יעלו את השיעור ל-1.7% - שיעור גידול האוכלוסיה בישראל, שמשמעותו התקציבית היא 2 מיליארד שקל. זאת, בעיקר כשעל-פי תחזית האוצר אנו צפויים לימות המשיח, צמיחה של לפחות 3.8% ב-2004, וב-2005 אפילו 5%".

להנהיג סיבסוד שכר

בנוסף מציע אולמרט להנהיג סיבסוד שכר במשק. "אין להתבייש אלא יש להצהיר בפה מלא, כפי שעושות מדינות מפותחות לא מועטות, כי בטווח המיידי והבינוני, עד שיימצאו מקורות תעסוקה נוספים במשק, יש מקום לסיבסוד שכר ישיר לתוספת תעסוקה במשק. יש להרחיב את היריעה באמצעות מסלול תעסוקה מקביל לחוק לעידוד השקעות הון, ואם לא יספיק, להרחיבו תקציבית בפתרונות יצירתיים נוספים".

בהתייחסו לנושא השקיפות במשרד האוצר, אומר אולמרט: "השקיפות התקציבית של האוצר היא ממנו והלאה. קיר הזכוכית שהוא מעמיד בפני השרים מקבלי ההחלטות לכאורה והציבור הישראלי הוא בלתי-נראה לחלוטין, ונהיר אך ורק למתי מעט בפקידי האוצר".

אולמרט לא מסתפק בביקורת כללית ומזכיר מספר דוגמאות מן התקופה החולפת. "אילולא היעדר השיפוט, אותו הסתיר האוצר משרי הממשלה, היו הכנסות המדינה ב-2004 גדולות בלפחות 5 מיליארד שקל שנוצלו להורדת מסים ישירים ועקיפים במשך השנה. במקביל, כאשר האוצר הבחין כי אין לו בעיה הן בצד ההכנסות והן בצד ההוצאות, הוא החליט פתאום, במעמד החלפת מנהלי אגף התקציבים 'לשחק אותה' ישר והגון, והחזיר לתקציב המדינה 1.9 מיליארד שקל, שזו ההוצאה המתוכננת לתשתיות הרכבת. ב-2004 הגדיל האוצר את הרזרבה הכללית ב-700 מיליון שקלים, ובמקביל, ללא היגיון כלכלי או חשבונאי, הוא הגדיל את הרזרבה הספציפית של כל המשרדים, מ-3% ל-5%, למרות ההאטה והשפל במשק...תרגיל בו 'החביא' לפחות 2.4 מיליארד שקלים, שבסופו של דבר עברו במלואם מרשות המשרדים לרזרבה הכללית של משרד האוצר, כמובן".

"האוצר מטה כלפי מטה את אומדן ההכנסות"

לדברי אולמרט, האוצר עלול לחזור על התרגילים הישנים שלו גם במסגרת תקציב 2005. "כבר היום ברור כי האוצר שוב מטה כלפי מטה את אומדן ההכנסות. למרות אומדן הצמיחה של 3.8%, אומדן תוספת ההכנסות הוא רק 5%, כאשר מניסיון העבר מתברר כי 1% צמיחה משמעו גידול בהכנסות של 1.7%, קרי, צפוי גידול הכנסות של 6.5% ולא 5% כטענת האוצר. משמעות ההבדל הזה הוא 2.25 מיליארד שקל, אותם מחביא האוצר מהציבור ואותם ישלוף בעתיד או להורדת מסים או להורדת הגירעון וכדומה".

בשורה התחתונה הציע אולמרט: "אין צורך בקיצוצים תקציביים. ההמלצה הטובה ביותר ל-2005 היא שהאוצר ישחק אותה נייטראלי, לא יוסיף או יקצץ בתקציב. העיקר שלא יפריע לצמיחת המשק ושימשיך להתרכז ברפורמות המבניות".

בין שורת ההצעות של אולמרט: מעבר לתקציב דו-שנתי, הקמת ועדת שרים לענייני תקציב המדינה בראשות שר האוצר והענקת עדיפות ממשלתית לטיפול באזור ירושלים, הגליל והנגב.

האוצר: אין שחר לטענות של אולמרט

בתגובה לדבריו של אולמרט, נמסר מהאוצר: "הצעתו של שר התמ"ת אינה תוכנית כלכלית חלופית אלא שלל הצעות הנוגעות בעידוד התעסוקה בלבד ושמשמעותן היא פריצת מסגרת התקציב. למרבית הטענות שהשמיע השר אולמרט אין כל שחר, וכל תהליך הצגת התקציב ואומדני ההוצאות והכנסות הם שקופים לחלוטין".

האוצר טוען כי שר התמ"ת מציע למעשה שהממשלה תחזור בה מהחלטה שקיבלה ושאושרה בכנסת לפיה הגידול בהוצאה יוגבל בכל שנה ל-1%. "כדי להשיג צמיחה בת קיימה במשך השנים הבאות הממשלה חייבת להמשיך להקטין את הוצאותיה ובמקביל להפחית מיסים", אומרים באוצר.

עוד נמסר מהאוצר כי "קביעת יעד תעסוקה היא מהלך מלאכותי שיביא שוב למתן סובסידיות למפעלים נכשלים ללא הצדקה כלכלית. הדרך הנכונה להגדיל את מספר מקומות העבודה היא באמצעות תמיכה והורדות מיסים לעובדים ולמעסיקים".