מהפכה ירוקה: חוק החופים אושר בקריאה שלישית

לאחר לא מעט דיונים ופרוצדורות, "חוק החופים" אושר הערב (יום ד') בקריאות שנייה ושלישית בכנסת - שיצאה מיד לאחר מכן לפגרת הקיץ. מדובר באחד החוקים המשמעותיים ביותר שנחקקו בתחום איכות הסביבה.

החוק מגדיר מספר יסודות, שמטרתם לשמור על הסביבה החופית מפני פגיעת נדל"ן. נכון להיום, רצועת החוף המוגנת נמשכת עד 100 מטר בלבד מקו החוף. החוק החדש מגדיל את הסביבה החופית ל-300 מטר לתוך היבשה ו-300 מטר פנימה אל תוך הים.

בפעם הראשונה גם מגדיר החוק במפורש מהו קו החוף: עד כה, בקרבות שניהלו משרד הפנים או הארגונים הסביבתיים בבתי-המשפט, התעורר בכל פעם ויכוח מול אנשי הנדל"ן, מהיכן להתחיל את המדידה.

עוד מגדיר החוק זכות מעבר חופשית לכל אזרח בחוף, אך ממילא כיום גובים ברוב החופים כסף רק עבור חנייה או שירותים - ומצב זה לא ישתנה.  

גם חוקי עזר עירוניים יהיו כפופים לרוח החוק החדש, ובמספר ערים ייאלצו העריות להתאים את מדיניותן למציאות זו. כך, למשל, לא תתאפשר עוד בנייה בסגנון מגדלי חוף הכרמל בחיפה, וגם תוכניות הבנייה של עיריית תל-אביב לצפון העיר, בין שדה דוב לפרויקט סי-אנד-סאן, יושפעו.  

עיריית תל-אביב מתכננת בנייה למגורים במרחק של כ-180 מטר מקו החוף. כעת היא תצטרך לעבור ועדה מיוחדת, בה נציגים "ירוקים" רבים, ולהוכיח כי אין באפשרותה לבנות במרחק של 300 מטר מקו החוף. הסיכוי שתוכל לעשות זאת קלוש.

"הוועדה הכי ירוקה"

הארגונים הירוקים מברכים על החוק החדש. "מעולם לא הייתה בישראל ועדת תכנון עם כל-כך הרבה נציגים ירוקים", אומרים בחברה להגנת הטבע ובעמותת "אדם, טבע ודין". "נכון שאפשר היה להגיע להרכב ועדה יותר טוב, אך ההישג הוא אדיר. עד כה הייתה הגנה ל-100 מטר, עתה השגנו הגנה ל-300 מטר. זהו חוק משמעותי ביותר לחופים בישראל".

בחברה להגנת הטבע מוסיפים: "עד כה אושרו בוועדות התכנון תוכניות בנייה שפגעו בסביבה החופית, והגופים הירוקים היו יכולים להתנגד בבית-המשפט לבנייה רק על סמך היבטים פרוצדורליים, ולא על מהות התוכנית. כאן, בפעם הראשונה מוגדר בחקיקה ראשית כי לסביבה חופית יש ערך לכלל הציבור, וכעת נוכל להתנגד גם למהות התוכניות. אישור חוק החופים הוא ציון דרך בשמירת הסביבה, אך מבחנו האמיתי של החוק יהיה ביישומו בפועל".

הליך החקיקה נמשך כבר חמש שנים, לאחר שיזם אותו עוזי לנדאו כהצעת חוק פרטית. לאחרונה זכה החוק לתמיכה ממשלתית. הוא גובש בוועדת הפנים ואיכות הסביבה, בראשותו של ח"כ יורי שטרן. ח"כ עמרי שרון (ליכוד), שליווה את חבלי הלידה של החוק, הביע שביעות רצון מאישורו: "זהו חוק בעל מטרות חברתיות בנושא השימוש בחופים, ובעל מטרות סביבתיות בכל הקשור לשמירה הסביבתית על החוף".

גם ח"כ חמי דורון (שינוי) היה מעורב בהליך החקיקה. "אין דבר טוב יותר מכך שמושב הכנסת נחתם בחוק שמירת הסביבה החופית", אמר. "עברנו מאבקים קשים מאוד במהלך דיוני הוועדה. לצערי, היו שם בעלי אינטרסים שביקשו לטרפד את החוק. עתה כולם יבינו שחוף הים הוא משאב טבע, שניתן למנף להתפתחות כלכלית אדירה. חוף ים נקי ומטופח הוא מגנט תיירותי".

ח"כ עמרם מצנע תמך בחוק למרות ההסתייגויות הרבות שהגיש. לדבריו, החוק אינו מבטא את הצרכים האמיתיים. "אף אחד לא חשב שאפשר להשיב מצב לקדמותו, שכן יצרנו מערכת בירוקרטית כל-כך מסובכת, שלא מאפשרת להעביר כלום. יש לאורך החוף בישראל מתקנים לא ראויים, והמוטיבציה להחליפם או לתקנם תקטן בשל עודף ביורוקרטיה. ראוי היה גם לעשות שוני ברור יותר בין חופים בערים לבין חופים בשטחים פתוחים. לא דקדקנו מספיק".