ארומתרפיה: מריחים ופותרים בעיות נשימה ועיכול

עץ הסנדל שמקורו בהודו הוא עץ טפילי, כלומר הוא שולח את שורשיו לא אל הקרקע, אלא אל שכניו העצים, וכך הוא מקבל את המים והמינרלים שלהם הוא זקוק. השמן עצמו נרקח מליבת העץ ומועיל לגוף בדרכים שונות.

למה הוא מועיל? שמן הסנדלווד נחשב יעיל ביותר לטיפול בבעיות נשימה שונות והוצאת ליחה מהריאות. הוא עוזר בהרחבת הסימפונות ומשמש גם למניעת התקפי אסתמה, ברונכיטיס או כתרופה יעילה נגד צרידות, דלקת ריאות, שיעול וכאבי גרון. כמו כן, שמן עץ הסנדל ידוע ביכולותיו להרגיע את העור במקרה של גירויים, פריחות וכיו"ב, ולהרגעת הנפש בזמן בלבול ומתחים שונים. אולם הניחוח אינו מרגיע בלבד. רבים מעידים על תכונותיו היעילות כאפרודיזיאק (מעורר מיני) לגבר ולאישה, ניתן להשתמש בו במקרים של אימפוטנציה, קרירות מינית ואפילו לגברים הסובלים מכאבים לאחר פליטת זרע. השמן גם יעיל מאוד כנגד דלקות בדרכי השתן.

איך משתמשים? מכיוון שהשמן מופק מליבת העץ, נוהגים מטפלים רבים להמליץ למרוח את השמן לאורך עמוד השדרה - המקבילה האנושית לליבה - כאשר המטופלים סובלים מעייפות כללית ואף מדיכאון. כשמדובר על מטופלים הסובלים מבעיות נשימה או צרידות - מומלץ למרוח את השמן על בית החזה או אפילו על הגרון. אם מורחים את השמן על העור מומלץ לערבב טיפות אחדות ממנו עם שמן נשא או עם מים, ולמרוח על האזור הרצוי שלוש-ארבע פעמים ביום. כדי להקל על מחלות בדרכי השתן, ניתן לבלוע כרבע כפית ממנו ביום במשך תקופה שאינה עולה על שישה שבועות או לשטוף את האזור.

ממה להיזהר? אין סכנות רבות הקשורות לשימוש בשמן עץ הסנדל, אך כשמעוניינים לנסות שימוש בבליעה - יש לעשות זאת תחת השגחת רופא בלבד. שימוש פנימי אסור גם על ילדים ועל נשים הרות. כמו כן, כדאי לשים לב אם קיימת תגובה אלרגית של הגוף במגע ישיר עם השמן, ולהפסיק את השימוש מיד אם תגובה כזו מתרחשת.

שמן המופק מעליו של העץ האקליפטוס, או בשמו המלא "אקליפטוס גלובולוס" שמקורו באוסטרליה.

למה הוא מועיל? שמן האקליפטוס עצמו נחשב כמקרר, ולכן הוא משמש כחומר מרגיע מפני עקיצות יתושים וגירויים. יחד עם זאת, חוזקו העיקרי הוא בהשפעתו על מערכת הנשימה - הוא מרגיע מקרים של נזלת כרונית, סינוסיטיס ואסתמה. הוא נחשב לחומר מחטא פצעים, מקל על בעיות חניכיים, ואפילו על כאבי שרירים ופרקים. ניתן להשתמש בו גם במצבים של עייפות כרונית, לטיפול בעור שמן, ואפילו בתור דוחה יתושים וחרקים.

איך משתמשים? במקרים של מחלות בדרכי הנשימה ניתן להוסיף כמה טיפות למים רותחים ולשאוף את האדים, לטפטף טיפות על טישו ולהניח ליד הכרית בלילה. לכאבי שרירים אפשר להשתמש בשמן ענבים או שקדים ולעסות את העור, או לחלופין להוסיף כמה טיפות לאמבטיה חמה. לחיטוי פצעים – ניתן לערבב שמן אקליפטוס יחד עם אלכוהול נקי ביחסים שווים. לטיפול בבעיות חניכיים אפשר למרוח מספר טיפות על החיך או לערבב עם משחת שיניים. להרחקת יתושים וחרקים אפשר לערבב במים (בערך 20 טיפות ל-30 מ"ל של מים) ולהתיז בחדר או להשתמש במבער.

ממה להיזהר? שמן האקליפטוס עלול להיות רעיל, לכן יש לבדוק תמיד את עלון היצרן. קיימים אנשים המפתחים אלרגיה לשמן האקליפטוס, ולכן אם מופיעה פריחה על העור – יש להפסיק את השימוש מיד. שמן האקליפטוס ותה האקליפטוס עלולים לגרום לתופעות פיזיות שונות המתבטאות בסחרחורות, הקאות ושלשולים, ולכן גם במקרה זה – השימוש חייב להיפסק מיד. אסור לבלוע שמן אקליפטוס שאינו מגיע בצורת טבליות או מדולל בצורת תה. אסור למרוח את השמן על עור הפנים של תינוק או ילד, מכיוון שהוא יכול לגרום לתופעות של קוצר נשימה.

שמן המופק מקליפת פירותיו של עץ הברגמוט. פירותיו חמוצים ואינם טובים למאכל, אך ריחם הנעים נחשב לבריא. את שמן הברגמוט נהג ראש ממשלת אנגליה, הלורד צ'רלס גריי, הלוא הוא "ארל גריי" המפורסם, להוסיף לתה שלו.

למה הוא מועיל? השמן הנעים משמש בעיקר את עולם הבשמים, אך הרכבו טוב גם לחיטוי פצעים וזיהומים, לניקוי מערכת השתן וכמעודד ומרענן של מצב הרוח. עוד ניתן להשתמש בשמן לבעיות במערכת העיכול, השמן עוזר לתיאבון וכמעודד עיכול. לבסוף, ניתן להשתמש בשמן במקרים של בעיות עור כגון פסוריאזיס, אקזמה והרפס.

איך משתמשים? לשם חיטוי פצעים, זיהומים או מחלות בדרכי השתן מומלץ להשתמש בשמן בריכוז של אחוז אחד ולשטוף מקומית או לטפטף מספר טיפות לאמבטיה, בכל מקרה כדאי לשטוף את המקום לפני החיטוי.

ממה להיזהר? שמן הברגמות עלול לגרום לכוויות, כשהוא נמצא על עור חשוף לשמש, ולכן מומלץ לכסות את העור למשך מספר שעות לאחר השימוש בו. השמן גם גורם לעקצוצים כאשר משתמשים בו זמן רב מדי.

את פרחיו הסגלגליים של צמח הלבנדר (אזוביון בעברית) ניתן למצוא פזורים ברחבי הים התיכון, אך הטובים ביותר נמצאים בהרי פרובאנס בצרפת. עוד לפני פגישתו האקראית של גטפוס הנודע עם השמן, נהגו הרומאים להשתמש בפרחי הלבנדר למטרות שונות. הם העניקו לו את השם לבנדר הנגזר מהמילה "לבו", לשטוף או לנקות בהתייחס לתכונותיו המטהרות, והיו מפזרים את העלים על שערותיהם של בתולות ובין סדיניהן.

למה הוא מועיל? מלבד יכולתו המוזכרת לעיל לטיפול בכוויות ובפצעים, שמן הלבנדר מקל גם על כאבי אוזניים ושרירים, מפיג מתחים ונדודי שינה ואפילו משווה לעור מראה צעיר ורענן. השמן אף נחשב בטוח יחסית לשימוש אצל תינוקות ונשים בהריון (ראה מסגרת). עוד ניתן להשתמש בו לבעיות פרקים שונות, כאבי גב, בצקות ואפילו כנגד צלוליטיס. את הפרחים עצמם ניתן לייבש ולשים במאכלים שונים.

איך משתמשים? הלבנדר מגיע בצורת תה, שמן או טבליות. כדי לטפל בכוויות מומלץ להשתמש פעמיים ביום בקומפרסים קרירים של תה לבנדר ועליהם לטפטף כמה טיפות של שמן לבנדר. כדי לטפל בפצעים מומלץ לנקות את הפצע היטב ולטפטף 2-3 טיפות של שמן ישירות על הפצע פעמיים-שלוש ביום. להרגעה אפשר לטפטף כמה טיפות לאמבט או להשתמש במבער.

ממה להיזהר? שמן הלבנדר אינו נחשב מסוכן. יחד עם זאת ישנם כאלה הסובלים מאלרגיה הנראית על פני העור ורגישים להשפעות השמן. בכל הנוגע לטיפול בתינוקות, חשוב להשתמש בכמות קטנה יחסית שאינה עולה על טיפה אחת לכל שמונה מ"ל. מכיוון שהשמן מרגיע הוא אינו מומלץ על אנשים הסובלים מלחץ דם נמוך.

משמעות השם "מליסה" ביוונית הוא דבורת הדבש, על שום ריחו הלימוני של הצמח שהיה מושך אליו נחילי דבורים.

למה הוא מועיל? הצמח והשמן שימשו בימים קדומים לטיפול בבעיות שונות הקשורות לדם. החל מהקלה על שטפי דם, סיוע בהגלדת פצעים, וכלה בטיפול בבעיות מחזור שונות, גיל המעבר ולחץ דם גבוה. השמן נחשב כיעיל במיוחד נגד דיכאון או עייפות, וניתן להשתמש בו בזמן הצטננות לשם ניקוי בית החזה מליחה.

איך משתמשים? כנגד עייפות או דיכאון אפשר להשתמש בחליטת הצמחים עצמם (בערך שתי כפיות לכוס). להצטננות ולהוצאת ליחה - ניתן לבשל את העלים ביין ולשתות את המשקה כשהוא חם. כמו כן, ניתן להוסיף את השמן למים רותחים ולתת לאדים לנקות את עור הפנים.

ממה להיזהר? את שמן המליסה מומלץ למרוח במינונים נמוכים משום שהוא עלול לגרום לכוויות במגע עם השמן. ישנם אנשים המסוגלים לפתח תגובה אלרגית לשמן. זו גם הסיבה לכך שהשמן אינו מומלץ לנשים הרות או לאנשים בעלי עור רגיש. השמן אף אינו מומלץ לאנשים הסובלים מגלוקומה, מכיוון שהוא מסוגל לעלות לחץ תוך עיני.

אופליה היפה של שייקספיר השחילה את הרוזמרין בנוסף לצמחים נוספים, בין שערות ראשה, והתייחסה אליו כאל "רוזמרין לשם הזיכרון". עוד מימים קדומים נהגו הרומאים לייחס לרוזמרין יכולות שיפור הכושר המנטלי וחייבו סטודנטים להניח על ראשם זר עלים של רוזמרין.

למה הוא מועיל? אך לא רק בזיכרון טמון כוחו של הצמח, שמן הרוזמרין מוכר כמעט לכל הורה כתרופה בדוקה וטבעית נגד כינים. הוא גם ידוע כתרופה יעילה נגד מחלת האלופציה שבה מאבדים האנשים כמויות גדולות של שיער, ועדיין לא הזכרנו את יכולתו בהרפיית שרירים תפוסים או אפילו בטיפול בבעיות מעיים שונות, החל מדלקות וכלה בפטריית הקנדידה. עוד ניתן להשתמש בשמן להעלאת לחץ דם ולכן הוא יעיל גם לאנשים הסובלים מעייפות כללית הקשורה ללחץ דם ולנשים הסובלות מגפיים קרות.

לבסוף, יכולתו המוכחת לעבוד על מערכת העיכול בכלל ועל הכבד וכיס המרה בפרט מאפשרים לשמן להתגבר על מצבים של אבנים בכיס מרה ולהוריד כולסטרול בדם.

איך משתמשים? ניתן להשיג את שמן הרוזמרין בכדורים לטיפול בבעיות פנימיות, אך גם כדי למרוח על העור מעורבב עם שמן נשא או לשאוף באדים. כדי לטפל בשיער מומלץ להכין תערובת המורכבת מ-30 מ"ל שמן זית, ארבע טיפות רוזמרין וחמש טיפות לבנדר.

ממה להיזהר? ניתן לבלוע שמן רוזמרין בצורת טבליות בלבד וגם זאת בהשגחת מטפל מוסמך. יש אנשים שעורם רגיש לשמן, אם מתחיל גירוי על העור בעקבות השימוש – יש להפסיק להשתמש בו מיד. כמויות גדולות מדי של רוזמרין בזמן הריון עלולות לגרום לסיבוכים שונים. יחד עם זאת, שימוש במוצרי קוסמטיקה המכילים רוזמרין נחשב בדרך כלל לבטוח. הרוזמרין נחשב מסוכן בקרב אלה הסובלים מהתקפים של מחלת הנפילה ולכן הוא אסור לשימוש בכמויות גדולות מדי. שמן הרוזמרין נחשב מעורר ואף עלול לגרום לביעותים ולכן לא מומלץ לטפטף באמבטיה של ערב.

גם שמן הזית מצטרף לרשימת השמנים המרפאים את הגוף והנפש. מה עלה של זית יכול לעשות?

אי אפשר לכתוב על שמנים אתריים, בלי להזכיר את שמן הזית של המזרח התיכון. אומנם שמו המדויק של הזית הוא "זית אירופאי" אולם דבר זה לא מסיר את חינו של הפרי הקטן מעינינו. להיפך, נדמה כאילו השם רק מגביר את הקשר האמיץ בינינו לבין העץ החביב, קשר שהחל כבר כשחזרה היונה אל תיבתו של נוח, ובפיה עלה של זית. משם הדרך היתה קצרה אל שבעת המינים, ומאז מלווה אותנו העץ, פירותיו ושמניו.

שמן הזית נחשב בריא במיוחד, גם כאשר אנו משתמשים בו לתיבול מאכלים, וגם כשאנו מורחים בו את העור. בבליעה (או סתם בסלט) השמן טוב לתחלואי קיבה שונים, חוסר עיכול, כאבי בטן או אפילו תולעים. השמן טוב גם כאשר הוא נבלע בכף ביחד עם חצי לימון סחוט (ביחס שווה) להתעוררות קלה בבוקר או לשינה עמוקה בלילה.

אם האוזניים דלקתיות אפשר לחמם מעט שמן זית, לטפטף על צמר גפן ולמרוח בפנים האוזן את השמן המחומם בצירוף דבש. כמו כן, מומלץ למרוח אותו על בית החזה בזמן הצטננות או קשיי נשימה. שמן הזית טוב גם לבעיות עור שונות, החל מגירודים ויובש, וכלה בפסוריאזיס או סבוריאה. עדיין לא הזכרנו את יכולתו של שמן הזית להקל על הפרקים בדלקות שונות, לרפא פצעים, להקל על לחץ הדם ואפילו, יש אומרים, לפתור בעיות עקרות.