סיינה: הפרח של טוסקנה
על שלוש גבעות בחבל הכי רומנטי באיטליה נחה לה באצילות מתפנקת עיר-בונבוניירה שמזמינה להתמסר לכיכרותיה ורחובותיה, וליהנות היום מימי הביניים. אם אתם באיזור בשבוע הבא, אל תפספסו את הפאליו, מירוץ הסוסים המסורתי שיטריף את העיר
| פאליו |  | סיור רגלי בעיר | | הדואומו | | |
לפני שנים, כשפניתי לשגרירות האיטלקית בתל-אביב לצורך קבלת ויזת לימודים קצרצרה, נשאלתי על ידי אחד הפקידים באיזו עיר אני מתכוונת לשהות. "סיינה?", עניתי תוך הדגשת סימן שאלה בסוף התשובה, שהבהיר את חששי המוצדק מהגייה מסולפת של שם העיר. "אה, סיינה, הבונבוניירה של איטליה", היתה תגובתו המיידית של הפקיד, ומייד התמלאתי גאווה על בחירתי המוצלחת.
משמעותו של צירוף המלים 'חוּם סיינה', הרשום על גבי שפופרות צבעי הגואש, התבררה לי ברגע הראשון שראיתי את העיר, שנחה במקומה באצילות מתפנקת מזה מאות שנים. בתים חומים-אדמדמים בנויים בצפיפות על שלוש גבעות, כשהטיפוס אליהן דרך השכונות המודרניות של העיר מעניק חוויה הדומה לשיטוט במעלית זמן: לאט לאט מתקדמים אל העבר. למרות מאות התיירים הפוקדים אותה מדי יום, נשארה סיינה שלווה ונינוחה, כאילו החליטו כל הבאים בשעריה להיכנע ולהתמסר לקסמה ולחוקיה.
כבוד לשכונה
מדי שנה, ב-2 ביולי וב-16 באוגוסט, מתקיים בסיינה ה'פאליו', מירוץ סוסים מסורתי בו מתחרים זה בזה רוכבי סוסים המייצגים את הקונטרדות - 17 שכונותיה של העיר. הרוכבים אמורים להקיף את כיכר ה'קאמפו' המפורסמת של סיינה שלוש פעמים במינימום זמן ולזכות בפרס ה'פאליו', שהוא למעשה רק חתיכת בד, אך ה"סמרטוט" הזה יביא הרבה כבוד לקונטרדה שסוסהּ יזכה במירוץ. מי ששפר מזלו והגיע לכאן בתקופת התחרות יוכל לחוש את האווירה החגיגית והמתוחה ששולטת בכל רחוב וסמטה. כל קונטרדה קרויה על שמה של חיה והיא מאופיינת בתלבושת ייחודית, דגל, מוזיאון, כנסיה וכמובן אתר באינטרנט.
במירוץ הראשון לשנה זו, שנערך ביולי, זכה במירוץ הסוס של קונטרדת הג'ירף, שהגיע אל קו הסיום ללא רוכבו אלברטו 'סאלאסו' ריצ'רי, שנפל בהקפה השלישית והאחרונה של הכיכר. צבעי הג'יראפינים האדומים-לבנים מיהרו להשתלט על תהלוכת הניצחון המפוארת וקישטו כל חלון ברובע. עכשיו עסוקים כולם בהכנות לקראת המירוץ שייערך בשבוע הבא.
ה'פאליו' מעסיק את תושבי העיר במשך כל השנה ולא מסתכם במירוץ בן דקה וחצי אלא במסיבות, יריבויות, כריתת בריתות בין הקונטרדות וטיפוח הגאווה השכונתית. עבור המבקר לרגע, חוזרת העיר לאיטה לשגרתה החיננית, הכיכר מתרוקנת ומתמלאת מחדש בתיירים הבאים ליהנות מקסמה. המסלול הרגלי שמוצע כאן נמשך כחצי יום, ויוכל כמובן להימתח על פני היום כולו במידה שתרצו לבקר במוזיאונים היפים שמחכים לכם כאן.
ניפגש בכיכר
אם מגיעים ברכב, אפשר להשאיר אותו במגרשי החנייה המקיפים את מבצר המדיצ'ים (MEDICEA FORTEZZA), שנמצא במבואותיה של העיר העתיקה. במבצר, ששימש את דוכס טוסקנה קוזימו הראשון לבית מדיצ'י, נמצאת כיום אנוטקה - בר יין, שבו אפשר לטעום מיינות האזור. מהמבצר ממשיכים דרך VIALE DEI MILLE לכיוון בזיליקת סן דומניקו, וזאת נקודת מוצא טובה לשיטוט רגלי בעיר. הבזיליקה הגדולה היא מרכז המסדר הדומניקני בסיינה, ונמצאים בה שרידיה של פטרונית העיר, קתרינה הקדושה. למרכז העיר מגיעים דרך VIA DELLA SAPIENZA, וממנה עולים לכיוון פיאצה סלימבני.
בפיאצה סלימבני ניצבים שלושה ארמונות משלוש תקופות: ממול, ארמון סלימבני הגותי; מימין, ארמון ספנוקי הסימטרי מתקופת הרנסנס; ומשמאל - ארמון טנטוצ'י המקושט והתיאטרלי יותר מתקופת הבארוק.
סיינה, שהוקמה על ידי האטרוסקים, היתה בימי הביניים עיר-מדינה עצמאית ועשירה, שסחרה עם ארצות וחצרות מלוכה מאירופה. כאן נוצר רעיון הבנק, או BANCA באיטלקית: ספסל, שעליו היו יושבים הטלרים, שומרים על הכסף ומלווים בריבית. עד היום קיימים בסיינה שני רחובות שמזכירים בשמם את תקופת הזוהר הפיננסית של העיר - ויה בנקי די סופרה ו-ויה בנקי די סוטו (דרך הבנקים העליונה ודרך הבנקים התחתונה).
ליד ארמון טנטוצ'י נמצא סניף בנק 'מונטה דיי פאסקי די סיינה' שהוקם בימי הביניים כדי לרכז את הכסף שהגיע לעיר מהרועים שבכפרים. ב-1472 הפך העסק לבנק של משפחת סלימבני.
במורד ויה באנקי די סופרה ועד פיאצה דל קאמפו חולפים על פני חנויות מעצבים יוקרתיות ומגדניות מופלאות ומגיעים אל ה'לוג'ה דלה מרקנציה' - מרפסת שתקרתה מעוטרת בציורי גרוטסקות, שהיו אופנתיים בתקופת הרנסנס וקישטו בדרך כלל מבני ציבור חשובים. ה'לוג'ה', ששימשה כמרכז חיי המסחר, הוקמה בנקודת המפגש בין שלוש הדרכים החשובות שיצאו מהעיר: ויה בנקי די סופרה הובילה צפונה אל פירנצה, ויה בנקי די סוטו הובילה דרומה אל רומא, וויה דלה צ'יטה יצאה לכיוון הים.
למרות הקירבה ללב הפועם של העיר, הפיאצה דל קאמפו, כדאי להתאפק, לפנות שמאלה בויה באנקי די סוטו, להמשיך עד רחוב רינלדיני, לפנות ימינה ולהגיע אל הכיכר מהכיוון הנכון, כך שהיא תתפרש במלוא הדרה לנגד עיניכם.
הכיכר המיוחדת ביותר
פיאצה דל קאמפו היא הכיכר המיוחדת ביותר שראיתי מעודי. צורתה כצדף, או אולי כמניפה, היא מרוצפת לבני חימר חומות-אדומות ומוקפת ארמונות גותיים מרהיבים. בימי שמש תמצאו בכיכר רבים מהסטודנטים של סיינה, נחים או משתזפים להם בנחת. על הכיכר חולש מגדל הפעמונים, שמומלץ לטפס עד ראשו כדי לצפות בגבעות ה'קמפניה', סביבתה הכפרית של סיינה.
מזרקת השמחה 'פונטה גאיה', שנמצאת בפסגת הפלח המרכזי של הכיכר, הוקמה לכבוד סיומו של מפעל חפירת מערכת תעלות תת קרקעיות להעברת מים לעיר. הבריכה עוטרה בתבליטי שיש שפיסל בתחילת המאה ה-15 יאקופו דלה קווארצ'ה. לוחות השיש שנמצאים כיום סביב הבריכה הם העתקים מהמאה ה-19, ואילו הלוחות המקוריים עוברים כעת תהליך שיחזור ושיקום.
בחזית הכיכר ניצב ארמון העם, 'פאלאצו פובליקו' ובו שוכן המוזיאון העירוני, המכיל אחדים מהציורים היפים והמרגשים ביותר שנוצרו במאות ה-13 וה-14 באיטליה. אם אתם נאלצים לבחור רק אחד מבין המוזיאונים הרבים של סיינה, הרי שהמוזיאון העירוני הוא המומלץ מכולם.
מאחורי הכיכר שוכן בית-הכנסת הקטן של סיינה (לתיאום ביקור: 647 - 284 - 0577). תוכלו להגיע אליו מרחוב PORRIONE היוצא מהכיכר (שם תוכלו למצוא כמה מהמסעדות הטובות בעיר), להיכנס ימינה בסמטה מקורה ולהגיע לאזור שבו שכן הגטו היהודי שהוקם במאה ה-16.
הקתדרלה הבלתי-גמורה
במוקד החלק השני של הסיור בסיינה ניצב הדואומו, הקתדרלה של סיינה. מפיאצה דל קאמפו הולכים דרך VIA DI CITTA וחולפים על-פני מעדניות מפתות, שעל פתחיהן תלויים ירכי חזיר ושלל נקניקים. בפאלאצו קיג'י-סאראצ'יני בעל החזית הניאו-גותית נמצאת האקדמיה למוסיקה. כדאי להיכנס אל החצר היפה ולהציץ בבאר שבמרכזה. בויה דל קסטורו ניצבת החזית הבלתי גמורה של כנסייה גדולה - שריד לקתדרלה שהוחלט לבנות בתחילת המאה ה-14. עד אותה עת היו עסוקים בעיר בבניית דואומו צנוע יותר, אך התחרות והיריבות עם פירנצה הביאה להחלטה לזנוח את הדואומו המקורי ולתכנן מבנה גדול ומפואר בהרבה. עבודות הבנייה הופסקו לאחר התפרצות המגיפה השחורה בשנת 1348, פשיטות הרגל של הבנקים בעיר וההתמוטטות הכלכלית.
כעבור עשרות שנים הוחלט להשלים את בנייתה של הקתדרלה המקורית, שניצבת עד היום במלוא תפארתה. לדואומו כדאי להיכנס מהחזית המפוארת, המקושטת בפסיפסים, פסלים, עמודים מגולפים ותבליטי שיש. קירותיו החיצוניים והפנימיים של הדואומו וכן העמודים התומכים את המבנה מצופים בפסי שיש בהירים וכהים. ברצפת הכנסיה תחריטי גרפיט נהדרים ובהם סצנות מהתנ"ך ומהברית החדשה. בכנסיה מוצגות יצירותיהם של גדולי האמנים שפעלו באיטליה: בקדמת הכנסייה נמצא דוכן הטפה עשוי שיש, שגילף ניקולה פיזאנו; משמאל, בקאפלה של יוחנן המטביל, נמצא פסלו של דונאטלו, המתאר את יוחנן הכחוש והיגע; לידה, בספריית פיקולומיני, תגלו את ציוריו של פינטוריקיו בן העיר פרוג'ה, ומימין קפלת 'המדונה של הנדרים', שעוצבה על ידי ברניני בסגנון הבארוק.
כל החפצים התלויים על הקיר שליד הקאפלה - קסדות של אופנוענים שניצלו מתאונה, מזכרות, דגלונים, צעיפים ותשורות - כולם מחוות תודה למדונה, שקיימה את הבטחותיה.
מול חזית הכנסיה נמצא מוזיאון 'סנטה מריה דלה סקאלה', שהוקם בתוך מבנהו העתיק של אחד מבתי החולים הראשונים שהוקמו באירופה, מוסד שנועד לתת מחסה ומרפא לרבבות עולי רגל שעברו וחנו בסיינה בדרכם מצפון אירופה אל רומא. אחד החדרים המרגשים ביותר במוזיאון הוא אולם עולי הרגל, ה'פלגרינאיו', המכוסה כולו פרסקאות המתארים בסצנות מרובות פרטים את חיי היום יום בבית-החולים. בנוסף תוכלו לראות במוזיאון את התבליטים המקוריים של מזרקת השמחה, שעוברים תהליך שיקום ושחזור.
הנקודה הבאה במסלול היא בית הטבילה. מקיפים את הכנסיה מצד ימין, עד שמגיעים אל מוזיאון יצירות הדואומו, שכניסה אליו מאפשרת טיפוס אל החזית הדואומו "הבלתי גמור". ירידה במדרגות התלולות מוליכה לחזית השיש הבלתי גמורה של בית-הטבילה, שנמצא ממש מתחת לדואומו. בית-הטבילה נבנה בתחילת המאה ה-14 ובמרכזו אגן טבילה משושה המעוטר ריקועי נחושת שיצרו אמנים כדונטלו, לורנצו גיברטי ויאקופו דלה קווארצ'ה. תבליטי הנחושת מתארים סצנות מחייו ומותו (המצמרר) של יוחנן המטביל.
כדי לשוב חזרה בדרך מיוחדת אל החנייה, יוצאים ימינה ואחרי מספר צעדים נכנסים דרך סימטה מקורה אל VICOLO DI DIACCETO, ממנו אפשר להשקיף מעל רחוב פונטברנדה היפה. פנייה שמאלה אל רחוב GALLUZZA, שהופך בהמשכו ל-S. ANTONIO, מובילה לטרטוריה קטנה ונהדרת שנקראת LA CHIACCHIERA, שמגישה מאכלים מקומיים מסורתיים, כמו טליאטלה ראגו או ריבוליטה. הדרך לחנייה היא הזמן להיפרד בהדרגה מימי-הביניים שאופפים את העיר העתיקה של סיינה.
לפנייה לכתב/ת 
