אהוד, אל תברח

חברת סלקום דיווחה השבוע על רווחי עתק ברבעון השני שלה השנה: 160 מיליון שקל, אחרי מס, הרוויחה החברה בין אפריל ליוני השנה. לפני שלושה שבועות פירסמה פרטנר את הדו"ח הכספי שלה, וגם לה אין במה להתבייש: עמיקם כהן, מנכ"ל החברה, הביא לבעלי המניות רווח נקי של 133.4 מיליון שקל ברבעון. פלאפון עוד לא פירסמה את הדו"ח שלה, אבל גם הוא צפוי להיות חיובי.

אז למה, לעזאזל, בהנהלות החברות הללו מודאגים? מה גורם לחברות הסלולר, שמאבקיהן השיווקיים ועתירי התקציב הם מן המרים שנראו בארץ, להתאחד לפתע תחת קורת גג (יותר נכון יחצ"ן) אחת, ולצאת במאבק משותף נגד שר התקשורת, אהוד אולמרט.  

הסיבה לדאגה של חברות הסלולר היא העובדה שאנחנו, שלא יכולים בלי הנייד שלנו ושמפרנסים אותן בכבוד, מתעתדים לשלם פחות עבור השירותים שהן מעניקות לנו. וזה מדאיג אותן. מדאיג אותן מאוד. כי הן עלולות, רחמנא ליצלן, להרוויח פחות.

לפני כחודש קיבל שר התקשורת החלטה בהמלצת חברת הייעוץ הבריטית אנליסיס, לפיה יש להוריד את תעריפי הקישוריות (תעריף השיחות מרשת לרשת)  של מפעילי הסלולר בתוך כשנה וחצי,  בשני שלבים: התעריף הנוכחי של 45 אג' יופחת ל-27 אג' בינואר 2005, ובינואר 2006 יופחת ל- 15 אג' לדקה (בסך הכל הפחתה של 66%). המלצה נוספת של אולמרט היא להפחית בשני שלבים את תעריף הקישוריות של הודעת SMS, מתעריף של 28.5 אג' היום ל- 5.8 אג' בינואר 2005, ולאגורה אחת בלבד בינואר 2006.

חברות הסלולר נזעקו מייד כשפורסמה הודעת משרד התקשורת והודיעו על התנגדותן לתוכנית "שתפגע מהותית בהכנסות שלהן". כי למה שנשלם פחות? מגיע לנו? הצרכן הישראלי אולי נודניק, אבל נודניק שמשלם. כי גם כשהסלולריות העלו תעריפים בלי שום קשר למדד או למיתון שהיה פה בשנים האחרונות, המשכנו לשלם ולדבר בלי הפסקה.

אבל חברות הסלולר, בניגוד לצרכן הישראלי, יודעות להתאגד כשזה נוגע לכיס שלהם. הן שכרו משרד יחסי ציבור (ארד תקשורת) כדי להיאבק בהחלטה של אולמרט, והתחילו לטפטף לתקשורת איומים שונים לגבי מה שצפוי אם התוכנית תצא לפועל. "נפטר מאות עובדים" (כאילו שסלקום לא עשתה זאת בעבר בלי שום קשר לרגולטור) ונעלה תעריפים אחרים (נו, מה חדש...). חוץ מזה הן הודיעו על החרמת תערוכת התקשורת השנתית שיוזם משרד התקשורת, ומן הסתם יש להן בארסנל עוד מגוון אזהרות ואיומים במטרה לנסות ולהשפיע על ההחלטה.

אז שר תקשורת יקר, אל תיכנע. תן לנו להרגיש, לפחות פעם אחת,  שיש מי שדואג לצרכן הקטן שם למעלה. אל תברח מההחלטה, אהוד.