המשחקים נפתחו: האש נדלקה באתונה בטקס מרהיב

האולימפיאדה ה-28 נפתחה אמש באתונה בטקס מרהיב, 108 שנים אחרי שהמשחקים הראשונים בעידן המודרני נערכו ביוון. פועלי בניין נהרגו, רכבות הושבתו, גגות בוטלו - כולם חשבו שהאולימפיאדה הולכת להיות טרגדיה יוונית, אבל הערב הוכח כי אם יש לך מזג ים תיכוני (ואין לך סבתא בשוויץ), זה לא אומר שאתה לא מסוגל להרים פרוייקטים בזמן ובצורה מעוררת השתאות. מי יודע, אולי יום אחד, בהיר ואוטופי יודלק הלפיד האולימפי גם בתל אביב או בירושלים (ושמישהו ידאג לגפרורים ברגע האמת).

אש הגולש. קקלמאנקיס מדליק (רויטרס)

היוונים הבטיחו טברנה צבעונית, חגיגית ורווית פירוטכניקה ותימרות עשן. הם עמדו בכך בכבוד עם טקס פתיחה מרהיב, שחגג את התרבות היוונית העתיקה בצורה אולטרה-מודרנית וגם העביר בצורה מרתקת מסרים אוניברסליים (שלום עולמי, אחווה, הצילו את הדולפינים וכו').   

 

חוגגים בטברנה (AFP)

חמש הטבעות האולימפיות הופיעו בתחילת הערב ככתובת אש מרהיבה. שבט צופי ר"ג לא היה יכול לעשות את זה טוב יותר. האשה החזקה ביוון, ג'יאנה אנגלופולוס, נשאה דברים בפתיחה, לפני נגינת ההמנון הלאומי. מגיע לה: אף אחד לא האמין לה, כשהיא אמרה שהמשחקים יהיו מוכנים בזמן ועוד בסדר שוויצרי כזה.

אבל לא רק באש היוונים חזקים. מתכנני המופע הפכו את החלק המרכזי של האיצטדיון לאגם קטן עליו הם העלו מופע מרהיב שהתכתב עם הסמלים, הדימויים והאלים של המיתולוגיה היוונית (קנטריס כבר נבעט מהפתנאון, אם שאלתם).

 

ויש כבוד. זאבי והמשלחת (AP)

ההיסטוריה הקסומה של המדינה, זו שנתפסת כערש התרבות המערבית (וגם כשאלה קשה במבחן בגרות בהיסטוריה), הומחשה והומחזה על ידי עשרות שחקנים שנעו על גבי האגם בליווי תפאורה ייחודית. אכן, מקסים. אלים יוונים ומיני אובייקטים משונים התעופפו בעזרת כבלים (מישהו אמר דה-לה גווארדה?) וברגע מסויים יצרו אפקטים של אור, אשליה של סליל DNA ענק במרכז האיצטדיון.

זאבי צעד בראש

בתום ההצגה הראשונית ושיעור ההיסטוריה המרתק שקיבלנו, התכבד מרים המשקולות דימאס להכניס את הדגל היווני לאיצטדיון. אפשר רק לקנא, באדרנלין שעבר לו בחוט השדרה, כאשר 70 אלף יוונים פטריוטיים הריעו לו. אחרי דימאס, התחיל מצעד המשלחות כאשר הראשונה להכנס היתה מדינת סנט לוסיה הקטנה (סדר הצעידה הוא לפי אותיות יווניות) ואחריה צעדו עוד מספר מדינות מהקריביים עם תלבושות היישר מהסט של קופקבנה. 

יודעים להפיק אירוע (רויטרס)

אחרי המתנה לא ארוכה הגיח לאיצטדיון אחד מנושאי הדגל הגדולים ביותר הערב - אריק זאבי שלנו. הג'ודוקא, שמועמד למדליה בקטגוריה עד 100 ק"ג, הוביל את המשלחת הישראלית לתוך האיצטדיון לצלילי מוסיקת האוס משובחת של די.ג'יי טייסטו. אפילו שמעון פרס לא נשאר אדיש וקם לעודד.

טכנולוגיה ומיתולוגיה (רויטרס)

את מצעד המשלחות (202 כאמור) סגרה המשלחת היוונית (449 משתתפים) והקהל המקומי, בשארית מיתרי קולו, עודד אותם עד אשר הם הצטרפו במרכז האיצטדיון ליתר הנבחרות, שחלקן כבר החלו לסבול מפצעי לחץ עקב עמידה ממושכת מדי.

ביורק נותנת בראש

מארגני הטקס גילו טעם אלטרנטיבי ובלתי צפוי, כאשר נתנו לזמרת האיסלנדית ביורק לככב אחרי צעדת המשלחות. אחר כך חזרה לבמה, ג'יאנקופולוס, המלכה האמיתית של המשחקים ואמרה: "כפי שהברון פייר דה קוברטיין אמר: 'קיום המשחקים האולימפיים מהווה חזרה על ההיסטוריה'. במהלך התחרויות נעלמות מחלוקות בין אומות. בפעם השניה ב-108 שנים ניצבת יוון כארץ המארחת את החגיגה הגדולה של האנושות. יוון עומדת להצית את דמיון העולם". 

טלפון דלוק. האיצטדיון באקסטזה (רויטרס)

אחריה עלה לנאום נשיא הוועד האולימפי, ג'ק רוג, שהודה במילים חמות לוועדה המארגנת ולעם ביוון. רוג, אולי בהשראת שמעון פרס, הוסיף: "זה רגע לשלום ולאחווה בעולם. עולמנו זקוק לכך. הספורט מוכיח שאפשר לגשר על תרבויות ושפות שונות". על פתיחת המשחקים הרשמית הכריז הנשיא היווני קונסטנטין סטפנופולוס.

באים לסינרמה? הקרקס המעופף (רויטרס)

light my fire

ואחרי הנאומים הגיע תור הלפידים. ראשון נשא את האש הכדורסלן הגדול בתולדות יוון ואחד מכאבי הראש הגדולים של מכבי, ניקוס גאליס. אחרי עוד כמה ידיים בדרך, הגיע בסופו של דבר הלפיד לידיו של האלוף האולימפי ניקוס קקלמאנקיס, גולש המיסטרל ויריבו של גל פרידמן, שחזר בליבו על המילים האלמותיות של ג'ים מוריסון והדליק את האש האולימפית. כמיטב הטכנולוגיה והפאלוס האנושי, הכן של הלפיד נראה כמו חללית, רגע לפני השיגור למאדים. זהו. תם הטקס, האש דולקת, אתונה מוכנה. עכשיו מתחיל המשחק האמיתי.