אלפי אסירים ביטחוניים החלו בשביתת רעב
שביתת הרעב של האסירים הביטחוניים החלה הבוקר בדרום וצפוייה להתפשט צפונה, כשהיא מגובה בצעדי מחאה ברשות הפלסטינית. בשב"ס לא מתכוונים להיענות לתביעות. יו"ר הוועד למען האסיר הפלסטיני: "זהו עניין מוסרי, זו הסוגייה הכאובה ביותר - שעלולה להצית את ההתפרצות הבאה. דברי הנגבי ('שישבתו עד מוות') עלולים להתפרש כלגיטימציה לשפיכות דמים"
שביתת הרעב של האסירים הביטחוניים החלה הבוקר (יום א') בכלא נפחא וכלא אשל בדרום וכן בכלא הדרים שבשרון, לאחר שהאסירים סירבו לקבל את ארוחת הבוקר.
במהלך הימים הקרובים צפויים האסירים הפלסטינים בבתי כלא נוספים להצטרף לשביתה, שבה צפויים לקחת חלק כ-3,800 אסירים, הכלואים במתקני השב"ס. בערים ובכפרים ברחבי הרשות הפלסטינית ייערכו במקביל עצרות הזדהות. בשב"ס הבהירו כי יישללו חלק מזכויותיהם של האסירים, ובין היתר הוצאו מכשירי החשמל מהתאים והופסקה חלוקת המזון מהקנטינות.
"אני אראה כהצלחה את הפסקת השביתה - אך לא במחיר הכוונת פיגועים וניסיון לשלוט בבתי הכלא", כך הבהיר היום נציב שירות בתי הסוהר, רב גונדר יעקב גנות.
האסירים דורשים שורת הקלות בשירותים הניתנים להם, כמו גם הפסקת סוגים שונים של ענישה - אישית וקולקטיבית. "הדרישות העיקריות הן הפסקת מדיניות החיפושים הגופניים, שבמהלכם מפשיטים הסוהרים את האסירים", אמר בראיון ל-ynet עיסא קראקע, יו"ר הוועד למען האסיר הפלסטיני. "אנו דורשים גם לעצור את הקנסות שמוטלים באופן שרירותי על האסירים הביטחוניים, כאשר אלה מקוזזים מהקצבה שמגיעה לכל אסיר מטעם הרשות הפלסטינית".
עוד בדרישות השובתים, כפי שהציגן קראקע: מתן טיפול רפואי הולם לאסירים, כולל ניתוחים במקרים הדחופים; הפסקת הבידוד, שהוא מנת חלקם של אסירים רבים - בהם כאלה שכבר שלוש שנים מוחזקים בתנאי בידוד; הפסקת הפשיטות הליליות בתאים, שבהן נפגע רכוש האסירים; ביקור סדיר של הורים ובני-משפחה; אפשרויות לימוד לאסירים, לא רק באוניברסיטאות בישראל אלא גם באלה שברשות ובחו"ל; הכנסת ספרים ובגדים לתאים; הפסקת "הדיכוי האלים, הכולל אלימות פיזית"; החזקת אסירים אחים או אב ובנו יחד בתא; הסרת מחיצת הזכוכית באולמות הביקור והחזרת מחיצות הרשת.
לדברי קראקע, "סוגיית האסירים היא הבוערת ביותר בחברה הפלסטינית. מדובר בעניין כאוב ורגיש, שמעסיק כל בית פלסטיני. זו סוגייה מצפונית ומוסרית, שעלולה להצית את ההתפרצות הבאה בעם הפלסטיני". הוא גינה את דבריו של השר לביטחון פנים, צחי הנגבי, שאמר כי מצדו, "האסירים יכולים לשבות רעב עד מוות". את הדברים הגדיר קראקע "מסוכנים ובלתי אחראיים, שמעידים על כוונות רעות של ממשלת ישראל ועלולים להתפרש כמתן לגיטימציה לפגיעה באסירים ואף לשפיכות דמים".
השר לענייני מו"מ ברשות, סאיב עריקאת, אמר בסוף-השבוע שראש הממשלה הפלסטיני, אבו-עלא, יודיע בימים הקרובים על שורה של צעדים, אותם מתכוונת הממשלה הפלסטינית לנקוט בעניין האסירים. צעדים אלה כוללים פנייה למוסדות וארגונים בינלאומיים, "כדי להעלות את הנושא על סדר היום ולהביא לטיפול הוגן בסוגייה זו".
היחידות המיוחדות בכוננות שיא
בשב"ס לא מתכוונים להיענות לתביעות האסירים, ונערכים למנוע הפרות סדר - בדגש על היחידות המיוחדות "מצדה, "דרור" ו"נחשון", שפוזרו בין המוקדים השונים. מערך הסוהרים תוגבר גם על-ידי חניכים מקורסים שונים, ונערכו פגישות תיאום עם גורמי הצבא ומשרד הבריאות. במקביל, פוזרו כ-200 אסירים ביטחוניים מכלא נפחא, שהיה מעוז השובתים, בין בתי-סוהר אחרים ברחבי הארץ. השב"ס אף התריע בפני האסירים כי פתיחה בשביתה תוביל לביטול פרבלגיות להן הם זוכים, כגון טלוויזיות בתאים, מכשירי רדיו, לימודים ועוד.
על-פי המידע שמצוי בידי השב"ס, השביתה וצעדי המחאה אמורים להיפתח בבתי-הכלא בדרום הארץ, ומשם להתפשט צפונה. עם זאת, בשירות בתי-הסוהר טוענים כי עוד בטרם החלה, השביתה "כבר מתחילה להיסדק", וישנם אגפים בהם לא תתקיים כלל.
בשב"ס מעריכים כי לא יצטרכו להתערב רפואית, אם האסירים ייקלעו לערפול חושים בגלל שביתת הרעב, שכן השביתה לא תכלול אי שתיית נוזלים. האסירים ביקשו מבעוד מועד להצטייד בכמות גדולה של חלב, סוכר, מרקים, פטל ומיצים - אולם בקשתם נדחתה.
"יחס גורר יחס"
המדיניות בה נוקט השב"ס כלפי האסירים הביטחוניים הוחמרה מאז התמנה ניצב יעקב גנות לתפקיד נציב שירות בתי-הסוהר, לפני כשנה. בראיון למוסף "7 ימים" של "ידיעות אחרונות" הסביר ניצב גנות, כי הוא ואנשיו בסך-הכל מסכלים את הכוונת פיגועי הטרור מתוך בתי-הסוהר. "רק טיפש יגיד שהוא לא חושש", אמר גנות, "אבל בין לחשוש לבין לפחד המרחק הוא עצום".
ניצב גנות דחה את הטענות על "יד חזקה מדי", שהושמעו גם מצד גורמים בשב"ס. "אני שונא אמירות בומבסטיות כמו 'יד חזקה' ולא מקבל אותן. התפיסה שלי היא שיחס גורר יחס. אקסטרות תמורת שקט. אני נזהר בלשוני, למרות שאני לא נחשב לאחד מהעדינים. אין כאן שינוי מגמה, יש הקפדה על זכויות האסירים, אבל לא על חשבון ביטחון הסוהרים והמדינה".
"זו לא החשיבה שלנו", ממשיך ניצב גנות, "שצריך לזרוק את הערבים לים או להיכנס בהם ראש בראש. אנחנו הולכים איתם לישון וקמים איתם בבוקר. אבל לאורך זמן, לא הבינו את העוצמה של הביטחוניים בכלא. זה לא מתוך ביקורת על הקודמים, אלא מתוך זה שהסיטואציה והעבודה של השב"כ הביאו את השב"ס להיות עוד אחת הזרועות במאבק בטרור ... אומרים עליי שאני נוקשה, אבל אם יימשכו התנאים הקודמים ולא יהיה פיקוח והאסירים לא ייבדקו כמו שצריך, ייצאו מכאן פיגועים".
עיסא קראקע מהוועד למען האסיר הודף את טענות השב"ס, לפיהן הפשיטות והחיפוש נועדו לאתר אמצעי תקשורת ואמצעים אחרים, שלטענת מערכת הביטחון - נעשה בהם שימוש לצרכי פיגועים. "זו אינה סיבה שמצדיקה דיכוי כללי של האסירים", הוא אומר. "היא גם אינה מצדיקה מתן אוכל באיכות גרועה לאסירים. המקרים האלה של שימוש במכשירים סלולאריים הם חריגים, שאינם מעידים על תופעה".