הזמנה לחברון
כמה שאלות בעקבות הזמנה לטקס אזכרה "ממלכתי" שמקיים היישוב היהודי בחברון להרוגי פרעות תרפ"ט
ושוב לפנינו פרובוקציה מרושעת ומתוחכמת, הנושאת את דגל הממלכתיות, את סמל המדינה ואת אומללות העם היהודי, קורבן התמיד.
חברון, כידוע, אינה בתחום השיפוט של מדינת ישראל. היא עדיין על תקן של שטח כבוש, וזאת למרות היישוב היהודי שהתנחל שם, תחילה בהתגנבות יחידים ובעורמה, אחר-כך בעזרת נשות הדסה המתבצרות, ובסוף באישור בדיעבד של שרים כאריאל שרון, יובל נאמן ומשה ארנס. ההמשך ידוע. למרות שהיישוב אושר, עדיין, בני אדם שאינם נמנים על "גוש אמונים" וחבריהם יכולים להגיע למקום רק באישור של אלוף הפיקוד (חלוקת בני האדם ל"סוגים" - מורשים ולא מורשים - נעשתה על-ידי אלוף הפיקוד בצווים שפרסם).
למרות האמור קיבלתי, כמו רבים מהזכאים להזמנות לאירועים ממלכתיים, הזמנה (בתמונה מימין) שבראשה מתנוסס סמל המדינה, כתובה באות גדולה אדומה על רקע שחור, עם נר זיכרון צבעוני המבשר על חשיבותה, וזו לשונה:
"מתכבדים להזמינכם לטקס האזכרה הממלכתי ל-67 הרוגי פרעות תרפ"ט בחברון לציון 75 שנה להרצחם, במעמד יו"ר הכנסת, חבר הכנסת ראובן (רובי) ריבלין, בהשתתפות רבנים, אישי ציבור ונציגי משפחות. מנחה: ד"ר אבשלום קור. הטקס יתקיים ביום חמישי, י' באלול תשס"ד, בשעה 17:00 בבית העלמין היהודי העתיק בחברון. לפרטים והסעות - היישוב היהודי בחברון".
ההזמנה לאירוע הנקרא "ממלכתי" והנושא את סמל המדינה מעלה את שאלת החוקיות. האמנם ועדת שרים החליטה ואישרה את ה"חגיגה" הזאת תחת סמל המדינה ובשם הממלכתיות שלא בתחום השיפוט של המדינה? האם אלוף הפיקוד הוא שקבע ואישר טקס זה למרות שאין זה בסמכותו להכריז על טקס ממלכתי? האם השרים, אלוף הפיקוד ויו"ר הכנסת החליטו לקיים יום זיכרון נוסף לאומללותנו ולהיות היהודים הקורבן האולטימטיבי, וכל זאת כדי להעצים את החיכוך והשנאה בין מתנחלי חברון לבין תושבי חברון הסובלים מהם, מהתעללויותיהם ואלימותם מאז ראשית הכיבוש? האם כל זה כדי לשוב ולהכניס עיר שלמה לעוצר למען יוכל הכובש "הנאור" להוכיח את זכויותיו ההיסטוריות ואת עוצם ידו של השליט?
רבים וטובים אינם יודעים שהפרעות ב-1929 החלו, כמו אינתיפאדת אל-אקצה, כאשר חבורה ימנית קנאית שקראה לעצמה "ברית הבריונים" (על-שם הבריונים מימי בית שני, ויש שקראו לעצמם סיקריקים) פרצה לכותל המערבי בערב יום כיפור ותקעה שם בשופרות ויצא הקול שיהודים רוצים לעלות להר הבית ולהרוס את מסגד אל-אקצה. כך החל מסע הפרעות.
היה רצח נורא ומוות ופצועים בקרב היהודים שחיו בחברון, וחשבו שהם יושבים שם לבטח. חלקם ניצלו על-ידי שכניהם, חלקם ברחו, וכך בא הקץ על היישוב היהודי בחברון. עד בוא הלווינגרים ונשות הדסה, בחסות הרובים של צה"ל.
עברו 75 שנה מאז אותו פוגרום. דברים רבים התרחשו כאן. ביניהם מעשה הבריונים קנאי הימין וצאצאיהם. ב-9 באפריל 1948 בוצע הרצח הנורא בדיר יאסין, שם חוסלה אוכלוסייה שלמה, גברים נשים וטף וכל הבהמה. הכפר נמחק. על חורבותיו הוקם בית-חולים לחולי נפש.
חורבות דיר יאסין נמצאות בתחום השיפוט של מדינת ישראל. לא שמעתי על טקס ממלכתי, יום עיון ודיון לזכר האירוע הטראומטי הזה. אולי גם כאן יש מקום לאיזה חשבון נפש, וזאת מבלי להכניס עיר שלמה בעוצר ולהגדיל מצוקתה.
אינני מציעה לעשות זאת. אני רק מציינת שהגיע הזמן שהבריונות והקנאות לא ינהלו את חיינו, ויפסיקו עם פרובוקציות המלבות שנאה, מגבירות את המתח ומעודדות פעולות טרור - הן של הנרדפים והמדוכאים והן של הצבא המייצג את הבריונים המתנשאים והעושים הכל כדי להאדיר שנאה, נישול וערעור שארית האנושיות שעדיין קיימת בקרבנו.
ואשר לטקס הממלכתי בחברון - מן הדין שהיועץ המשפטי לממשלה יבדוק את חוקיותו.
לפנייה לכתב/ת 
ההזמנה לטקס בחברון
צילום: תומריקו
מומלצים
