סטרפטוקוקוס B - סיבה עיקרית למוות תינוקות

בנה של דנה וייס נדבק במהלך לידתו מאמו בחיידק המסוכן, וכתוצאה מכך לקה בדלקת חריפה בקרום המוח. הידבקות בחיידק מהווה את אחת הסיבות העיקריות למות תינוקות. בשנים האחרונות עלה שיעור הנשאיות מ-2% ל-11%. בדיקה פשוטה וזולה – נטילת משטח מצוואר הרחם של האם – יכולה למנוע את ההידבקות, אבל אינה נעשית בארץ לכל הנשים ההרות

אריאלה איילון פורסם: 15.08.04 , 17:25

"בדיקה פשוטה, זולה וזמינה היתה מצילה את התינוק שלי ומשפרת את סיכוייו לזכות בחיים נורמליים", אומרת בכאב דנה וייס, שבנה נדבק במהלך הלידה בחיידק סטרפטוקוקוס B, וכעת הוא מאושפז ביחידה לטיפול נמרץ.

ב-7 ביולי ילדה וייס את בנה הבכור בלידה תקינה ומהירה. "גם מהלך ההריון היה לפי הספר – הרגשתי טוב, הבדיקות היו תקינות, והרופאים היו רגועים ואופטימיים", היא משחזרת.

אבל כבר למחרת הלידה חשה וייס שהתינוק עצוב וישנוני. "היתה לי תחושת בטן שמשהו אינו כשורה", היא אומרת, "אבל במחלקת היולדות הרגיעו אותי שהוא יונק, סימני החיות שלו תקינים, ושבעצם אין לי מה לדאוג".

ביום השחרור מבית החולים, שלושה ימים אחרי שנולד, הוא סירב לינוק והגיב בחוסר שקט. "מדדתי לו חום בבית, והיה לו 37.8 מעלות", אומרת האם. "הגעתי איתו לבית החולים, שם כבר עלה החום ל-38.9". היילוד אושפז מיד ונערך לו דיקור מעמוד השדרה. "כשהגיעו תוצאות הדיקור, הרופאים כבר איבדו מהאופטימיות שלהם", אומרת וייס בעצב. "הם אמרו לבעלי ולי שהתינוק נדבק בחיידק הסטרפטוקוקוס B, וכתוצאה מכך לקה בדלקת חריפה בקרום המוח".

הוא אושפז במקום ביחידה לטיפול נמרץ ילדים וטופל באנטיביוטיקה, שניתנה לו בעירוי. במהלך האשפוז עבר התינוק בדיקות נוספות, ובסקירות אולטרסאונד ו- EMG שנעשו בראשו אובחנה הגדלה של חדרי המוח.

הטיפול האנטיביוטי יועד ל-28 ימים, אבל ביום השחרור אבחנו הרופאים שחדרי המוח עדיין מוגדלים ושחלה הרעה במצבו ולכן המליצו על המשך הטיפול האנטיביוטי במשך שלושה שבועות נוספים.

"הרופאים לא מבטיחים לנו שום דבר", אומרת וייס בכאב רב, "וגם אנחנו יותר ריאליים מאופטימיים. אף אחד לא יכול לדעת איזה נזק לצמיתות יהיה לילד, ואיך זה יפגע בהתפתחות שלו ובאיכות החיים שלו בעתיד. ולחשוב שכל זה – כל הרע הזה, כל האסון הקשה והמיותר הזה – היה נמנע אם בזמן ההריון היו לוקחים משטח מהנרתיק שלי, מזהים את החיידק שאני נושאת ומטפלים בי".

מחלות ואפילו מוות

"מדי שנה נולדים בישראל כ-130 אלף תינוקות", אומר פרופ' דני זיידמן, מנהל יחידת המחקר באגף נשים ויולדות במרכז הרפואי שיבא "אחד מכל 2,000 יילודים ייפגע בחיידק הסטרפטוקוקוס B, הנמצא בתעלת הלידה. כלומר, 65 יילודים בשנה ייפגעו באופן קשה מהחיידק, וחלק מהם אף ימותו".

מהו חיידק הסטרפטוקוקוס B? מסביר פרופ' ישראל פוטסמן, מנהל היחידה למחלות זיהומיות בבית החולים בני ציון: "החיידק הזה חי בעיקר בקרב נשים ומתרכז בוואגינה. שיעור הנשאיות בקרב נשים הרות מוערך בכ-20%. חלק מהנשים הן נשאיות בלי שיידעו שחיידק מסוכן כל כך חי בקרבן. במהלך הלידה עלול התינוק להידבק בו וללקות בדלקות ריאה, דלקות קרום המוח וזיהומי דם, וכתוצאה מכך אפילו למות. טיפול אנטיביוטי, בעיקר באמצעות פניצילין, יעיל במיגור החיידק".

אבל הדרך למנוע את המחלה ביילוד היא באמצעות מתן טיפול אנטיביוטי מונע ליולדת במהלך הלידה. הרופאים חלוקים בנוגע לגישה זו. "רווחות שתי גישות לגבי היולדות שצריכות לקבל טיפול מונע", מסביר פרופ' זיידמן. "הראשונה, יש לטפל רק בנשים הרות עם גורמי סיכון להדבקת היילוד במחולל במהלך הלידה. והשנייה, יש ליטול תרבית מכל אישה הרה".

הנשים שנמצאות בקבוצת הסיכון הן:

מי שלקו במהלך הלידה בחום מעל 38 מעלות.
מי שהיו להן פקיעת קרומים וירידת מים מתמשכת – יותר מ-18 שעות.
מי שיולדת אחרי הריון צעיר – עד 37 שבועות.
מי שהחיידק אובחן אצלה בתרבית שתן.
מי שיילוד קודם שלה חלה כתוצאה מהידבקות בחיידק.

"אבל", מסתייג פרופ' זיידמן, "התברר שגם נשים שלא נמנו עם קבוצת הסיכון ולא פיתחו את אחד הסימנים היו נשאיות והדביקו את היילוד בחיידק. לכן בארה"ב, בקנדה ובחלק ממדינות אירופה נוטלים משטח מצוואר הרחם מכל אישה הרה בשבוע ה-35 להריון. מי שהחיידק מתגלה בה מטופלת מיד באנטיביוטיקה, דבר שמפחית במידה משמעותית את הנזק העתידי ליילוד". בדיקת המשטח, לדבריו, יעילה וזולה – מחירה שקלים ספורים.

"מדיווחים שאספנו בישראל עולה ששיעור הנשאיות בקרב נשים עלה בשנים האחרונות מ-2% ל-11%. עוד ידוע שהידבקות בחיידק הסטרפטוקוקוס B מהווה את אחת הסיבות המרכזיות למות תינוקות. אבל בישראל, מסיבות שונות, לא ממהרים לאמץ את הגישה האמריקאית וליטול משטח צוואר רחם מכל אישה הרה", אומר פרופ' זיידמן בצער.

שינוי מדיניות הטיפול המונע

הנימוקים לכך שלא נוטלים משטח מכלל הנשים ההרות שונים, ובמידה מסוימת אף מופרכים:

עלות – למרות שהבדיקה זולה וזמינה, הכפלתה ב-130 אלף לידות בשנה תכביד, כך נטען, על תקציב מערכת הבריאות.
רגישות לאנטיביוטיקה – באופן תיאורטי, 1-2 נשים מכל 10,000 יולדות יפתחו רגישות – קלה או חמורה – לאנטיביוטיקה. "אבל", מסתייג פרופ' זיידמן, "זה ממילא יקרה כשהאישה תהיה מאושפזת ותהיה נתונה תחת פיקוח והשגחה. אז במקרה הגרוע ביותר היא תפתח פריחה ותתעלף, דבר שהרופאים והצוות הרפואי יוכלו להתגבר עליו בקלות ובאופן מיידי".
מתן טיפול אנטיביוטי גורף יגרום לעמידות החיידק לפניצילין – אבל בספרות הרפואית לא נאספו עדויות על זנים העמידים לפניצילין.
טיפול אנטיביוטי יגדיל את שכיחות העמידות לחיידקים אחרים – "אבל זהו רק חשש", מסייג פרופ' זיידמן, "כי עובדה שלא מעט ילדים קטנים מולעטים באנטיביוטיקה והם לא מפתחים עמידות ליתר החיידקים. אני זוכר יולדות שלא נמנו עם קבוצת הסיכון, ולכן לא ניטל מהן משטח. הן השתחררו לביתן עם התינוק כשהכל לכאורה תקין, אבל למחרת השחרור התינוק מת באופן פתאומי או הגיע אלינו במצב מסכן חיים. במרבית התינוקות שנדבקים בחיידק מתפתחים סיבוכים שגורמים להפרעות תפקודיות משמעותיות בהמשך חייהם".

רשויות הבריאות האמריקאיות, המרכז לבקרת מחלות והאגודה האמריקאית למיילדות ולגינקולוגיה פירסמו לאחרונה הנחיות חדשות לבחירת שיטת המניעה העדיפה, כלומר נטילת תרבית באופן גורף מכל אישה הרה.

בעקבות פרסום ההנחיות האלה התפרסם בכתב העת 'רפואה' מאמר ובו מבקשים פרופ' זיידמן, ד"ר אלון שרים, ד"ר מריו ביינר וד"ר בעז וייס – כולם מחטיבת נשים ויולדות בשיבא – לשקול מחדש את מדיניות הטיפול המונע לסטרפטוקוקוס B ביולדות הנהוגה בישראל.

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו