ההפסד של ארה"ב לא מפתיע

אין שום סיבה להפתעה בהפסדה של הנבחרת האמריקנית – אחת ולתמיד, 'דרים טים' היתה רק אחת, לפני 12 שנים בברצלונה – לפורטו ריקו. פרט להילת האנ.בי.איי, אין שום דבר שעושה את החבורה האמריקנית לטובה באופן משמעותי מיריבותיה (ופורטו ריקו היא לא מהיריבות הבכירות). הפנים של לארי בראון בסיום נראו יותר כמו "ידעתי שזה יקרה" מאשר כמו פנים מופתעות של מאמן שלא יודע מאיפה זה בא לו.

אייברסן לא מוצא את עצמו, במשחק ההפסד (איי פי)

רובו המכריע של ההרכב האמריקני היה יכול לשחק בטורניר העתודה. לברון ג'יימס אולי יהיה יום אחד הכי טוב בעולם, אבל נכון לעכשיו הוא נער בן 19, עם אפס נסיון בינלאומי, קליעה בינונית מבחוץ ואפילו לא משחק הכרעה אחד תחת החגורה בליגה גבוהה יותר מבתי הספר באוהיו. גם כרמלו אנתוני, דוויין ווייד ואמיקה אוקפור עוד שייכים בעצם לגיל המכללות. אין להם אפילו את הנסיון שהיה לנבחרות הקולג'ים של פעם, תחת מאמני קולג' ובחוקים דומים יותר לאלה של העולם.

ראיתי את המשחק. פורטו ריקו צופפה איזורית מתחת לסל, ונתנה לאמריקנים לשבור את הראש בזריקות מבחוץ (3 מ-24 מ-3, לעומת 8 מ-16 של המנצחים). בשלבים רבים נראה היה שהאמריקנים פשוט פוחדים לזרוק, ממצבים חופשיים לגמרי. קצב המשחק וצורת ההגנה הוציאו גם קלעים כמו אייברסון מהזרימה הטבעית שלהם. רבים מהסלים האמריקנים היו בדאנק; תוציאו את הדאנקים האלה, ומעבר לטווח אפס ההצלחה שלהם היתה עוד נמוכה בהרבה מ-35 האחוזים מהשדה שרשמו בטופס.

זה מה שיש ועם זה ננצח? בראון (איי פי)

ההפתעה האמיתית היתה בהגנה. קודם כל, ברכות מתחת לסל. דניאל סנטיאגו, שלפני כמה עונות עוד שיחק ביד-אליהו עם וארזה, ופיקולין אורטיז בן ה-41 וחצי, ששיחק אצלנו עם ברצלונה כשלברון עוד היה בגן, חגגו בלי בעייה על שחקנים כמו דאנקן ובוזר. האמריקנים רגילים לגבוהים שנאבקים על מיקום מתחת לסל ודוחפים עם התחת; הפורטוריקנים הוציאו את הגבוהים בתנועה מבפנים לחצי מרחק ("פלאש") וקיבלו זריקות נוחות, בלי יד בפנים.

קרלוס ארויו עושה פוזה לאמריקנים (איי פי)

התשובה האמריקנית ברבע הרביעי היתה לחץ על כל המגרש. אבל קרלוס ארויו, הרכז והכוכב של פורטו ריקו, משחק באנ.בי.איי כבר חמש שנים. הוא לא עושה במכנסיים כשאייברסון וג'יימס רודפים אחריו. הוא שמר על הכדור, חתך את ההגנה וניהל מצויין את השעון. האמריקנים לא הגיעו יותר קרוב מ-8 הפרש.

כל זה יחזור גם במשחקים הבאים. היריבות איבדו את הכבוד למלכי הכדורסל מאמריקה. נבחרות כמו ספרד, ליטא, איטליה וכמובן ארגנטינה וסרביה שואלות את עצמן "למה לא אנחנו?". בראון, באמת מאמן גדול, נראה כמו מי שאין לו תשובות. אתם יודעים מה? בהרכב הזה, עם ההכנה הגרועה הזו והמחסור הכרוני בקלעים, יכול להיות שאין לו.