תיאוריית הקשר
בשבת תגיע לסיומה תוכנית הריאליטי "סוף הדרך". לובו, אחד המשתתפים, מהרהר באפשרויות הקונספירציה השונות ונפרד בגעגועים. טור אישי
שלום, שמי לובו, אתם אולי מכירים אותי משעשועון הריאליטי "סוף הדרך" שמשודר ב"רשת", ערוץ 2, שמגיע לסיומו בסוף השבוע הזה (בלעדי). אני החילוני הבלונדיני שהתרוצץ לו ברחבי ישראל עם חסיד ברסלב, חוזר בתשובה משעשע שעונה לשם נדב.
אני מרגיש קצת "נשכח", קצת מחוץ לעניינים, ואני רוצה למחות על כך. אני חשבתי לתומי שהמשחק נגמר ברגע שמודחים מהתחרות לאחר שמפסידים, אבל לאחרונה נודע לי על קיומו של "גלגל הצלה" נוסף שאף אחד לא טרח לספר לי עליו. מסתבר שחוקי המשחק החדשים מאפשרים למי שהפסיד לקחת עורך דין ולשגר מכתב ל"רשת" בדרישה לצלם מחדש את השלב במשחק שבו הוא הפסיד. אורית ורננה למשל דורשות לצלם מחדש את היום האחרון בגמר. ניסים לעומת זאת, מתעקש לצלם את כל הגמר כולו מחדש. (לא חבל? אפשר רק מהיום השני...).
גם אני רוצה לתבוע. גם אני רוצה עורך דין שיגיד ל"רשת" שיצלמו מחדש את סבב ההצלה – השלב בו אני הודחתי. אתם יודעים מה? אני רוצה שיצלמו מחדש את כל הסדרה. איזה כיף יהיה לעשות שוב את כל המשימות, לפגוש שוב את החבר'ה – יהיה מגניב. אבל אני חייב תירוץ, איזו תיאורית קונספירציה משלי, משהו עסיסי, שיכתבו עליו בעיתונים ובאינטרנט.
האמת? לא קשה למצוא סימני שאלה בהפקה מסובכת מעין זו. מדוע ההפקה "יישרה קו" בינינו לבין ניסים ושרון בטיסה מאילת לתל אביב לאחר שהובלנו עליהם ב-50 דקות? מדוע ההפקה אישרה לניסים לקבל עזרה מאשתו (העז, העז...) ועוד לנסוע במכוניתו הפרטית לנקודת הסיום? איך זה שחיים ונעמה מצאו פתאום בקיבוץ נידח מישהו עם פטיפון בעוד אנחנו נאלצנו לאלתר עם קוץ?
הכול נראה לי פתאום חשוד. אני כבר לא יודע במי אפשר לבטוח ומי משתף פעולה עם האויב. הייתכן שנדב, שותפי האמיץ לדרך, התעכב בכוונה תחילה בתפילותיו ובארוחותיו כדי שלא נגיע ראשונים? ואיך זה שמנהל הבנק שלי סירב לתת לי הלוואה כנגד הג'יפ עוד בטרם נגמרה התוכנית? האם הוא ידע משהו מראש?
גם אני התעצבתי והתעצבנתי כשלא הגעתי במקום הראשון, ואני חייב להודות שגם לי צצו סימני שאלה אמיתיים מייד לאחר ההפסד. זה לא היה נראה לי הגיוני שאני אפסיד בצורה אובייקטיבית (אגב, גם כשאשתי מנצחת אותי בשש-בש אני מרגיש אותו דבר), אבל לא נראה לי שמישהו תכנן את ההפסד שלי במכוון. בואו נאמר שחברת ההפקות החליטה שהיא רוצה דווקא את ניסים ושרון בסבב הגמר. האם לא היה הרבה יותר קל להכריז על סבב SMS בקרב הצופים שיבחרו את חביב הקהל? זה גם היה מכניס כסף לחברת ההפקות (לעומת עשרות אלפי הדולרים שעלה להם להפיק את פרק סבב ההצלה) וגם הרבה יותר קל לזייף את התוצאות. אפשר היה גם להכריז כי הזוג שהגיע שני בהפרש הזמן הקטן ביותר מהמקום הראשון – הוא זה שיעלה לגמר. זה הרבה יותר קל.
אגב, ניסים טוען שההפקה התערבה בתוצאות המשחק ולכן יש לצלם מחדש את סבב הגמר – אבל אם זה כך, אולי ההפקה היא גם זו שהחליטה שניסים יגיע מלכתחילה לסבב הגמר? אם העיקרון הוא זה שמפריע, ולא העובדה כי מישהו אחר לקח את הג'יפ – מדוע לא לצלם את כל הסבבים מחדש? מי יודע, אולי ענת ויונינה או שלומציון ואביאל (שדרך אגב, אף אחד מהם עוד לא שכר עורך דין למיטב ידיעתי) יגיעו דווקא לגמר? אולי אפילו נדב ואני...
צו פיוס
"סוף הדרך" אמורה להיות תוכנית קצת אחרת. נכון, מדובר בשעשועון משימות מז'אנר הריאליטי, דומה לתוכניות אחרות מאותו הז'אנר ואפילו לתוכנית אחרת שרצה במקביל באותו ערוץ – אבל יש לה ערך מוסף. הרעיון לקחת אנשים דתיים ואנשים חילוניים וליצור מהם זוגות שאמורים להתמודד ביחד בסיר הלחץ של מרוץ משימות בא להראות שאפשר, בקלות רבה אפילו, לשכוח מחילוקי הדעות ומהשקפות העולם השונות ולהתנהג כחברים ותיקים. בזה התוכנית הצליחה.
אף אחת מה"שערוריות" שנקשרו לתוכנית אינה קשורה לפערים בין דתיים וחילוניים ואף אחד מהזוגות לא הסתכסך בגלל העניין הזה. החוזר בשאלה הסתדר עם החוזר בתשובה, הרופא הדתי הסתחבק עם ההומו החילוני, יוצא אתיופיה החילוני לא רב עם בת הרב, וכך הלאה. חילוקי הדעות אם כן אינן נובעות מהבדלים בהשקפות עולם תיאולוגיות אלא מהבדלים בתשקיף העו"ש של המתמודדים. אולי הגיע הזמן להקים עמותה שתגשר בין בעלי ג'יפים לבין אלה שאין להם...
אני אוהב את ניסים. אני מעריך מאוד את רננה ואורית שהציגו הישגים מדהימים לאורך התוכנית. נקשרתי לכל אחד משותפיי לחוויה המדהימה הזאת שזכיתי להיות חלק ממנה ואני רואה ברובם חברים שאשמח להמשיך ולהתראות עימם גם במסגרת המשעממת של היום-יום חסר המצלמות. אני מאמין שאורית, רננה וניסים (יש עוד מישהו בתור?) מאמינים בצדקתם ומרגישים באמת שנגזלה מהם תהילת הזכייה (עטופה ברכב שטח יקר), אבל כואב לי על הזוכים בתחרות (שאסור לי לגלות את זהותם...) שגם אותם אני אוהב מאוד, וכואב לי בעיקר שהמתלוננים גוזלים ממני את הפרס היחיד שקיבלתי בתחרות (אפילו בסוף שבוע במלון לא זכיתי – שחיתות!): הגאווה להיות חלק מפרויקט שהוא גם הצלחה טלוויזיונית וגם נדבך קטן אבל חשוב בתרומה לסובלנות בינינו לבין עצמנו.
כמה הערות לסיום:
*לאור ה"שערוריות" האחרונות בתוכניות הריאליטי השונות (פרשת סקעת/מויאל מ"כוכב נולד 2", פרשת אריק ורחלי מ"רצים לדירה" ופרשיות "סוף הדרך") אני מציע שמעתה, כל מתמודד בתוכנית ריאליטי ייקח איתו לצילומים עורך דין צמוד שייעץ לו ויפקח על כל שלבי המשחק. במקרה של "סוף הדרך" ו"רצים לדירה" רצוי לבחור בעורך דין עם כושר גופני טוב.
*מילה לידידיי הדתיים: אין ספק שחלק נכבד מהרייטינג של "סוף הדרך" הוא בזכותכם. סוף סוף יש כוכבי טלוויזיה מהמגזר (וסליחה עם אורי אורבך וג'קי לוי), ואני מרגיש את זה היטב בזכות גדודי הנערות והנערים הדתיים שמזהים אותי ברחוב ומביעים את חיבתם. עם זאת, אני טיפה מאוכזב מכמות הרכילות, ההדלפות, השמועות והתיאוריות שיוצאות מכיוונכם, במיוחד מערוץ ה"יהדות" באתר אינטרנט מסוים. אני מכיר את זה, גם אני הייתי פעם חלק מהמגזר – כולם מכירים את כולם (שמעת? ההוא מסניף ירושלים יוצא עם ההיא מסניף מלאבס...) וכולם עוזרים לכולם (לי היה לוקח שבועיים לארגן 200 איש למקום מסוים – גם אם הייתי יודע את המשימה שבוע מראש) - אבל בכל זאת, רכילות היא לא תופעה שמעוררת כבוד והיא לא מתלבשת עליכם יפה.
*אני באמת מאמין ומקווה שטענות הקונספירציה יתגלו כלא נכונות ושיתברר שהכול היה תקין, שהלקחים יופקו, ושתהיה עונה נוספת ל"סוף הדרך" כדי שאנשים נוספים יוכלו ליהנות מהחוויה הזאת, בין כמשתתפים ובין כצופים, שסקעת ומויאל ייצאו בדואט מרגש (אני מוכן לכתוב להם את השיר), שלכל משתתפי "רצים לדירה" יהיו חיי נישואים מאושרים, שנביא לפחות מדליה אחת מהאולימפיאדה ושיהיה שלום.
*נדב, ענת, יונינה, חני, יקיר, אורנה, דורית, יובל, רינת, שלומציון, אביאל, גרי, קובי, דורית, יהודה, נעמה, חיים, שרון, ניסים, אורית, רננה, חצב ואריאל – אני אוהב את כולכם, לובו.