הר עמשא: הקיבוץ חוזר בתשובה
חמש משפחות מתוך העשר בקיבוץ שבדרום הר חברון כבר עשו צעדים גדולים של התקרבות לדת. הסיבה, לדבריהם, היא היחס המבזה שלו זכו מהתנועה הקיבוצית, שדאגה להביא אותם למקום, אך לא איפשרה להם להתפרנס בו
הסוציאליזם לאן? גל של חזרה בתשובה מציף את הקיבוץ הקטנטן הר עמשא. חמש משפחות מתוך עשר חזרו בתשובה, בעזרתם האדיבה של שליחי חב"ד.
מאז הקים התק"ם את הקיבוץ בשנת 1983 בדרום הר חברון, בין ערד למיתר, לא ידע המקום ימים רבים של נחת. מאבקים מתמשכים מול התק"ם (תנועה קיבוצית מאוחדת) על רקע אופיו של הקיבוץ הולידו מאבקי שליטה בין התושבים. לעיתים קרובות היה צורך בהתערבות המשטרה, שתפריד בין הנצים.
יאיר מיכאל, ירושלמי במקור, מתגורר בקיבוץ משנת 1996. לדבריו, "המלך משיח בא וקרב אותנו אליו. אנחנו עורכים תפילות התוודעות. חסידים מגיעים מהאזור כולו, נפגשים ולומדים חסידות.
בחודש אלול, ביום הולדתו של האדמו"ר הזקן - הרבי הראשון של חב"ד, אנו מתכננים לערוך התוודעות אזורית".
לדברי מיכאל, "הר עמשא הוא קיבוץ מטורף בפני עצמו, כך שהתופעה מתקבלת פחות או יותר בהבנה. הכל התחיל כי חיפשנו דרך ואז הגיע שליח של חב"ד שגילה לנו את הרבי - מלך המשיח".
תושב נוסף שחזר בתשובה, אך ביקש להישאר בעילום שם, הצביע על התנועה הקיבוצית כמי שדחפה אותו להתקרב לאלוהים: "התעללו בנו. מדובר בקיבוץ בהתהוות ויש כמוהו כ-10 קיבוצים בארץ.
"התק"ם הקים את הקיבוץ לפני 20 שנה, אבל אין לו אינטרס שיצליח. הסיבה היא, שהתנועה קיבלה אדמות - 3500 דונם, וגם הקצבות מים. אך ברגע שהקיבוץ יצליח, אמצעי הייצור האלה, שמכניסים כשני מיליון שקלים בשנה, יעברו לתושבים. באשר לתשלומים, רוב האנשים משלמים. אלה שלא, הגישו תלונות במשטרה. לדבריהם, הגופים ההתיישבותיים חייבים להם כסף".
קראו לנו לבוא, הודיעו לנו לעזוב
"הבאתי הנה את משפחתי לפני שבע שנים. עזבנו עבודה, בתי ספר של הילדים, פתחנו חסכונות. לאחר תקופה קיבלנו מכתב שבו הודיעו לנו כי עלינו לעזוב בתוך שבוע, בלי שום הסבר. חלק מהתושבים עזבו, אבל אנחנו נשארנו. הזמינו אותנו להתיישב כאן, אבל אחר כך הונו אותנו. לא העניקו לנו זכויות, ודרשו מאיתנו ללכת לא סיבה. הם רוצים לנקות את המקום מתושבים.
"כשהתחילו כל הבעיות התחלתי לקרוא תהילים וראיתי שזה עוזר, ולכן החלטתי ללכת בדרך שבה אני מקבל תשובות ופתרונות - דרך התפילה", סיפר תושב הקיבוץ.
"עכשיו התחלנו מאבק חדש. אנחנו מנסים בכל כוחנו לפתוח בית כנסת אבל יש התנגדות. לווינו ספר תורה לשנה, והחודש החזרנו אותו. נשארנו ללא בית כנסת וללא ספר תורה. לפני שנה לערך האיחוד החקלאי החליף את ארגון התק"ם. מדובר באותה הגברת בשינוי אדרת, וכנראה שרק בג"ץ יוכל לעשות כאן סדר", אמר.
דודי ברגמן, שמצא עצמו בין החילונים הבודדים בקיבוץ, תיאר זאת כך: "תנועת ההתיישבות הביאה את התושבים לכזה ייאוש, שלא נותר להם מפלט אלא אביהם שבשמיים. התושבים מצאו עצמם ללא עבודה, עם צווי פינוי והתעללות בלתי פוסקת מצד הגופים המתיישבים. הם כמובן יגידו שהיתה להם התגלות".
תדהמה בתק"ם
מְרַכֵז משימות של התק"ם, יואל מרשק, אמר בתגובה: "לפני שמונה שנים הבאנו משפחות למקום. כולם עבדו' ואיש מהם לא היה חוזר בתשובה. האנשים שחזרו בתשובה הגיעו רק עכשיו. אני מופתע לחלוטין".
ביחס לאמצעי הייצור אומר מרשק: "אמצעי הייצור הועברו למוסדות המדינה שיחליטו מה יעלה בגורלם. האנשים במקום לא נמצאו ראויים להיות חברי קיבוץ כי המאבקים לא אפשרו רקמה חברתית והרמוניה. התפתח שם תוהו ובהו ולא המשכנו לאייש את הקיבוץ". לדבריו, "בכוונת האיחוד החקלאי להקים במקום יישוב קהילתי".
מזכ"ל האיחוד החקלאי, דודו כוחמן, אמר: "לא שמעתי כלום בנושא החזרה בתשובה. כל החבר'ה שנמצאים שם פלשו לבתים, ובכלל לא מסדירים את המעמד שלהם. הם לא משלמים מים, חשמל ומיסים. קיבלנו בלגאן אחד שלם מהתק"ם. מדובר בנכס לאומי של מדינת ישראל. התבקשנו על ידי משרד ראש הממשלה לטפל בו לאחר שבתק"ם לא הצליחו בכך".
כוחמן הסביר, "יש בכוונתנו להקים ישוב מעורב, בו אנשים יעסקו גם בחקלאות וגם בעיסוק חופשי. אם תתקבל התוכנית ונדע את הכיוון, נמשיך לפתח אותו. אנו לא רוצים רק יישוב קהילתי אלא גם התפרנסות של התושבים מחקלאות ותיירות. מדובר באזור מדהים וחבל שהמדינה תפספס אותו".
לפנייה לכתב/ת 
