ארה"ב חוקרת חשד: חפרפרת ישראלית בפנטגון

ריגול ישראלי במוקד הביטחוני האמריקני הרגיש ביותר? סוכנות הביון האמריקנית חוקרת מזה כמה חודשים חשד לפיו בפנטגון פועלת לטובת ישראל "חפרפרת" בדרגה בכירה - כך פורסם הלילה (שבת) ברשת סי.בי.אס. דובר הבית-הלבן סירב להתייחס לפרשה, אך אמר: "בכל פעם בה ישנן האשמות מן הסוג הזה, זה רציני". ממשרד החוץ בירושלים נמסר בתגובה: "אין לנו מושג במה מדובר". 

גורמים בפנטגון אמרו לעיתון "וושינגטון פוסט" כי לארי פרנקלין, שעבד במשרדו של תת מזכיר ההגנה האמריקני, דאג פיית', ונחשב למומחה בנושאי איראן, הוא החשוד כ"חפרפרת".

בעקבות החשדות נפתחה חקירה מקיפה, ובפרטיה עודכן שר ההגנה האמריקני, דונלד ראמספלד. גורם המעורב בפרשה אמר לסוכנות איי.פי כי ייתכנו מעצרים כבר בשבוע הבא. רשת סי.אן.אן דיווחה כי בפרשה ישנו יותר מחשוד אחד.

בתחקיר ששודר הלילה דיווחה הכתבת, לזלי סטאל, כי ה-FBI מאמין שבידיו "עדויות מוצקות" לפיהן סיפק המקור לישראל חומרים מסווגים, שכללו בין היתר שיחות סודיות שנערכו בבית הלבן על התוויית המדיניות באשר לנושא האיראני.

מתחקיר סי.בי.אס עולה כי גם שמותיהם של שני עובדים באיפא"ק, השדולה למען ישראל בארצות-הברית, נקשר בפרשה. על פי הדיווח, החומרים הועברו לישראל מהחפרפרת דרך אנשי השדולה.

חקירת ה-FBI, כך נודע לסי.בי.אס, נמשכה שנה וכללה מעקבים חשאיים, מכשירי ציתות, וצילומים שתיעדו את העברת המידע המסווג מידי החפרפרת לאנשי איפא"ק.

בפנטגון ניסו למזער את המשמעות של מידע סודי כלשהו שהועבר, והבהירו גם שלחשוד לא היתה עמדה להשפיע על מקבלי ההחלטות המדיניות. ה"וושינגטון פוסט" ציטט פקיד ממשלה הבקיא בפרטי החקירה, שאמר כי כלל לא ברור אם מדובר בריגול או שמא תסתיים החקירה בהאשמות של חשיפת מסמכים שלא כדין, או טיפול כושל במידע מסווג.

התחקיר: "אדם שניתן לבטוח בו"

הידיעה דווחה לראשונה במהדורת חדשות הערב של רשת סי.בי.אס, ששודרה הלילה ב-01:30 (שעון ישראל). לפי הדיווח, החפרפרת הוא מקורב לבכירים בפנטגון, אדם "שניתן לבטוח בו". הוא חשוד שהעביר לישראל בין השאר טיוטות של מדיניות נשיאותית כלפי איראן כשאלו היו עדיין בשלב דיון בין מקבלי ההחלטות העובדים בפנטגון.

על פי אחד הדיווחים, החשוד התמחה בענייני איראן ועבד בדסק המזרח התיכון ודרום אסיה. הוא מתואר כעובד לשעבר בסוכנות המודיעין להגנה, שהועבר לפני כשלוש שנים לזרוע המדינית בפנטגון והוא קרוב ליציאה לגימלאות. 

לפי רשת הטלוויזיה, הדבר הציב את ישראל ב"מעגל הפנימי של מקבלי ההחלטות", וכך יכולה היתה ישראל לנסות ולהשפיע על ההחלטות בנושא האיראני.

לאנליסט החשוד, שסייע לגבש את המדיניות האמריקנית כלפי עיראק, יש קשר לשני בכירי הפנטגון: סגן שר ההגנה פול וולפוביץ' ותת שר ההגנה למדיניות, דאג פיית'. שני האחרונים הם יהודים בעלי קשר חזק לישראל ושניהם היו תומכים נלהבים במלחמה בעיראק.  

ישראל השפיעה על המלחמה בעיראק?

בעקבות קרבתו של החשוד גם לנושא העיראקי, מעלה תחקיר סי.בי.אס גם שאלה בנוגע למידע אפשרי שהיה לישראל אודות עיראק. התחקיר תוהה האם ייתכן שכך הצליחה ישראל להשפיע על המהלכים המדיניים שהובילו למלחמה בעיראק.

העיתון "ניו יורק טיימס" כתב בגיליון השבת כי העובדה שעובד הפנטגון המצוי תחת חקירה, הועסק במשרדו של תת שר ההגנה דאג פיית' הופכת את המקרה לרגיש מבחינה פוליטית לממשל בוש.

לפני המלחמה בעיראק, כתב הטיימס, הקים תת השר פיית' יחידת מודיעין מיוחדת שעסקה בבניית ה"תיק" על קשרי עיראק עם אל-קאעידה. המאמץ למצוא קשר כזה זכה לביקורת נוקבת על ידי מומחי המודיעין האמריקנים, שתיארו אותו כ"מאמץ להצדיק את המלחמה".

בעקבות החקירה הודיע אתמול הממשל האמריקני לאיפא"ק כי יהיה צורך בשיתוף פעולה מצידם. הממשל ביקש מידע על שני עובדים ועל הקשר שלהם ל"אדם בפנטגון". באיפא"ק הגיבו לפרסום בהכחשות גורפות כי מי מהעובדים קשור לפרשה.

הפנטגון פרסם אף הוא תגובה לידיעה ובה נאמר: "משרד ההגנה משתף פעולה בצורה מלאה עם משרד המשפטים במשך תקופת זמן ממושכת. החקירה קשורה לעובד אחד במשרד ההגנה שאין לו עמדה או יכולת להשפיע בצורה משמעותית על מדיניות ארה"ב. כוח חיצוני אינו יכול להשפיע על מדיניות ארה"ב באמצעות האיש הזה".

ישראל: ידיעה חסרת שחר

גורמים ישראלים הכחישו בכל תוקף שיש מרגל ישראלי בפנטגון. לדבריהם, מאז פרשת פולארד ישראל נזהרת זהירות כפולה ומכופלת בנושאים הללו והיחסים עם האמריקנים טובים כל כך ופתוחים עד שאין צורך לרגל.

דובר שגרירות ישראל בוושינגטון דיוויד סגל, אמר: "אנחנו מכחישים חד משמעית את ההאשמות הללו. הן כוזבות לחלוטין ושערורייתיות". ממשרד החוץ נמסר: "אין לנו מושג במה מדובר".

יו"ר ועדת חוץ וביטחון ח"כ יובל שטייניץ אמר: "כמי שאחראי על פיקוח על השירותים החשאיים במאה אחוזים, לא היה ולא נברא. אין ריגול ישראלי בפנטגון ולא בארה"ב. אני אומר זאת מתוקף תפקידי. מאז פרשת פולארד נפלה החלטה בישראל לא לרגל בארה"ב. אני קובע באופן חד משמעי כי מדובר בידיעה חסרת שחר".

גורמים ביטחוניים הביעו הסתייגות מהפרסומים וטענו שאין מדובר בחפרפרת ישראלית. לדברי הגורמים, ישראל נמצאת ביחסים הדוקים וידידותיים עם ארה"ב ויש אמון מלא בין שתי המדינות. עוד ציינו הגורמים כי הם משוכנעים שלאחר ששלטונות ארה"ב ימצו את הבדיקה, "יוכח שהפרסומים היו מופרזים".

פרשת פולארד - משבר אמון עם ארה"ב

החקירה החדשה מזכירה את פרשת המרגל ג'ונתן פולארד, המרצה מאסר עולם בארה"ב מאז 1985. הפרשה גרמה לנזק קשה ליחסי ארה"ב-ישראל ולמשבר אמון חמור בין המדינות. פולארד, שהיה מנתח מידע בשירות המודיעין של חיל הים האמריקני, הורשע במסירת חומר מודיעיני מסווג לישראל.

כדי לחסוך מבוכה לממשלת ישראל, הסכים פולארד לעסקת טיעון שהוצעה לו. הוא גרס כי שיתף פעולה עם התביעה, שטענה שהנזק שנגרם לביטחונה של ארה"ב היה מהחמורים ביותר בהיסטוריית הריגול בארה"ב. אולם, בית המשפט לא קיבל את העסקה, וגזר עליו מאסר עולם עם המלצה שלא לשחררו לעולם מבית הכלא.

בעקבות חשיפת הפרשה, החלה ישראל בפעולות הסברה וניסיונות להשבת האמון ההדדי בינה לבין ארה"ב. ראש הממשלה לשעבר, יצחק שמיר, אמר בשעתו: "פרשת פולארד היא הפרשה המכאיבה ביותר ביחסי ישראל-ארה"ב, אשר לא היתה במקומה".  

בדצמבר 85' הגיבה ארה"ב בחיוב על הודעת התנצלות שפרסמה ישראל והבטחתה לשתף פעולה בצורה מלאה בפרשה. גורמים בממשל בוושינגטון וכן ידידיה הרבים של ישראל הביעו שביעות רצון.

מעשי הריגול של פולארד גרמו נזק חמור לארה"ב, בין היתר משום שהם חשפו בפני בריה"מ לשעבר שיטות ביון סודיות של צי ארה"ב, ואפשרו למודיעין הסובייטי לאתר את מיקומן של צוללות אמריקניות. טיעון זה הוא אחד ה"חזקים" ביותר, ששיכנעו את שופטו של פולארד שלא לקבל את גירסת ההגנה, בטענה שפולארד מסר מידע סודי למדינה ידידותית לארה"ב, מבלי שגרם בכך נזק לביטחון ארה"ב.

במהלך השנים עשו ראשי ממשלות ישראל מאמצים לשחרר את פולארד. לפני למעלה מארבע שנים קיוותה ממשלת ברק כי הנשיא ביל קלינטון ישחררו כחלק מ"עסקת חבילה", אולם הנשיא בחר בסופו של דבר שלא לעשות זאת.

מצותתים לטלפונים?

פרשת ריגול נוספת אליה נקשר שמה של ישראל התפרסמה בחודש מאי של שנת 2000. המגזין הימני "אינסייט", השייך לעיתון "וושינגטון טיימס", דיווח על חשדות לפיהן ישראל ציתתה לבית הלבן ולמשרדי ממשלה בכירים אחרים. זאת, לכאורה, באמצעות רשתות טלפון של חברת "אמדוקס" הישראלית. בידיעה נטען גם כי ה-FBI פתח בחקירת החשדות, וכי מדובר בפרשת ריגול טעונת חומר נפץ שתגמד פרשות קודמות.

בידיעה תואר כיצד, לפי החשד, ישראל חדרה למערכת הטלפונים והאינטרנט בקווים הרגישים ביותר של הממשל וצותתה להם לאורך זמן. מדובר במערכות מוגנות בבית הלבן, לרבות אלה שהותקנו במשרדי המועצה לביטחון לאומי, בפנטגון, במשרד החוץ ובמשרד המשפטים.

עוד נטען בידיעה כי ה-FBI עקב במשך שנה אחר איש עסקים ישראלי שעבד עבור חברת טלפונים מקומית. אשתו של העובד, לפי דיווח זה, היתה עובדת מוסד במסווה של דיפלומטית בשגרירות ישראל בוושינגטון.

הפרשה זכתה לכותרות רבות, בעיקר לאחר שמוניקה לוינסקי סיפרה בחקירתה שביל קלינטון הזהיר אותה לגבי שיחותיהם הטלפוניות, מפני שלטענתה "שגרירות זרה מצותתת". פרסומים אלה, שנועדו בעיקר להביך את ממשלו של קלינטון, טענו גם כי חוקרי הבולשת מתוסכלים מחוסר רצונו של משרד המשפטים האמריקני לקדם חקירה פלילית בנושא.

בסופו של דבר גוועה הפרשה, כאשר המפסידה העיקרית היתה חברת "אמדוקס", שסבלה באותה התקופה מנפילות קשות של מניותיה בבורסה בניו יורק.