קופנהגן: בת הים היקרה

נפתח בארבע קושיות שיש להן קשר כלשהו זו לזו. מי הבחורה המצולמת ביותר בעולם? מיהו בנה המפורסם ביותר של דנמרק? מי הסגן שלו? והאם כדאי לרכוש את כרטיס קופנהגן שאמור לחסוך כסף בכניסה לאתרים בעיר ובתחבורה הציבורית?

התשובות: האשה המצולמת ביותר בעולם לא מופיעה במגזיני אופנה, לא שייכת לחוג הסילון, לא מככבת בקולנוע ואינה בת מלוכה. זוהי בת הים הקטנה, אליה מגיעים אלפי תיירים מדי יום ומצלמים אותה מכל זווית אפשרית, בדרך כלל בחברת בן משפחה. הבן המפורסם ביותר של דנמרק הוא סופר האגדות הנס כריסטיאן אנדרסן, הלא הוא מי שהביא לעולם את בת הים הקטנה. בנה המפורסם השני של דנמרק הוא הנסיך המלט, ולתשובה הרביעית אנחנו נתלים במשפט הכי מפורסם מתוך המלט: "משהו רקוב בממלכת דנמרק". הסבר מיד.

במשך שנים אמרו לנו וגם כתבנו ש'כרטיס קופנהגן' הוא ההמצאה הגדולה ביותר של הדנים, שבאמצעותו אפשר לחסוך הרבה מאוד כסף באחת הערים היקרות ביותר בעולם. הסבירו לנו על כניסה חינם לכ-70 מוזיאונים, נסיעה חינם בתחבורה הציבורית, הנחות באטרקציות שונות, ועוד. ומה באמת? 

כתיירים טירונים רכשנו את הקופנהגן-קארד כבר בנמל התעופה של העיר, כדי לחסוך את מחיר הנסיעה לעיר שעלותה 22.5 כתרים דניים (שערו של כתר דני היום 74 אגורות). מחירו של 'כרטיס קופנהאגן' הוא 399 כתרים (כ-290 שקלים), והוא תקף ל-72 שעות מרגע השימוש הראשון בו. חישבנו שבנסיעה הלוך ושוב מנמל התעופה לעיר ובחזרה לנמל, כבר חסכנו 45 כתרים.

נשארו לנו אם כן עוד 354 כתרים 'לחסוך'. לפי החישוב שלנו, כדי לעמוד במשימה צריכים לבקר ב-5 אטרקציות ביום (עם כל הכבוד זה בלתי אפשרי, וגם אין כל כך הרבה אטרקציות בקופנהגן), לנסוע בלי הרף בתחבורה הציבורית ולגור במוזיאונים. 

לא רק זאת, בבירת דנמרק אין שום סיבה להשתמש בתחבורה ציבורית. הרגליים הן אופציה סבירה בהחלט, אבל אופניים הם פתרון מושלם, וגם הכי זול. אפשר לשכור אופניים תמורת פיקדון של 20 כתרים ולקבל את מלוא הסכום בחזרה כשמחזירים אותם.

כרטיס פתאים, אמרנו? קחו לדוגמה את האטרקציה מספר 1 של קופנהגן, גני טיבולי ופארק השעשועים שבתחומם. פעם הכניסה לגנים היתה משולבת בכרטיס, היום הוא מעניק רק הנחה של 10 כתרים ממחיר הכניסה - 65 כתרים (וזה לא כולל שימוש במתקנים, שעליו משלמים בנפרד).  

הלאה. לארמון רוזנבורג אתם מקבלים עם הכרטיס הנחה של 20 כתרים ומשלמים רק 40 (יפה). הגלריה הלאומית מאפשרת כניסה חינם עם הכרטיס, בעוד שבלעדיו תשלמו 50 כתרים (יפה מאוד). קחו את כל מה שחסכנו עד עכשיו ביומיים וחצי של טיולים בלי הפסקה, ותגיעו ל-185 כתרים. 

ובמלים אחרות: אנחנו, למעשה, מסבסדים את העיר קופנהגן ב-214 כתרים. מי שמתעקש יכול אומנם לבקר גם בגן החיות, באקווריום, במוזיאון הצעצועים, במוזיאון ההיסטוריה של העיר, במוזיאון הטכנולוגיה והמדע, או בספריה הלאומית, אבל כאלה יש לנו גם בישראל. בקיצור, הכרטיס פשוט לא משתלם.

גם אם לא רכשתם את כרטיס קופנהגן זה לא אומר שתצאו בזול. בירת דנמרק היא העיר השלישית באירופה בסולם יוקר המחיה, וזה תופס את התיירים מיד עם הגיעם. המלצה: במהלך הביקור כאן אל תענו לשיחות ממנהל הבנק שלכם (וזה עוד לפני שהתחלנו לדבר על קניות במחירים שנוגעים בגבול האבסורד).

כל כוס משקה, כריך או ארוחת צהריים יגרמו לכם להביט בעצב בארנק המתרוקן. אם הגעתם במקרה למקום שבו האוכל זול, תגלו שהמשקאות יקרים. כוס קולה בבית קפה או במסעדה עולה בין 22 ל-24 שקלים.  

אבל אחרי כל התלונות מתבקשת הבהרה אופטימית: בסוף הביקור תהיו אומנם עניים יותר, אבל גם מאושרים יותר.

בלשכת התיירות של קופנהגן, שנמצאת במרכז העיר, אפשר לקבל את רשימת האתרים הפופולריים ביותר למבקרים, גם לתיירים מתחילים וגם למי שכבר ביקר בעיר.

במקום הראשון גני טיבולי, ובו פארק שעשועים מהעתיקים באירופה (נפתח בשנת 1843), שבו ביקרו מאז פתיחתו יותר מ-275 מיליון אורחים.

פארק השעשועים מתאמץ להתחרות במיטב הפארקים החדשים של אירופה. האטרקציות החדשות (יחסית) הן 'רכבת הדרקון', שעושה כמה היפוכים ולולאות באוויר, ו'מגדל הפחד'. 

מחיר הכניסה לגן הפרחים הוא 65 כתרים. מחיר שימוש חופשי-יומי במתקני השעשועים - 195 כתרים. ולא להחמיץ את מופע הזיקוקים המרשים שנערך בפארק כמה פעמים בשבוע, סמוך לסגירה.

האתר השני בסולם הפופולריות בעיר הוא פסלה של בת-הים הקטנה, המוצב על אבן בתוך המים, כמטר וחצי מהחוף. בעבר, אגב, העלימו אותו גנבים כמה פעמים.

במקום השלישי והמכובד - ארמון רוזנבורג. הוא נבנה על ידי המלך כריסטיאן הרביעי, שהיה לו חלק בבניית לא מעט ארמונות ואתרים שונים ברחבי העיר. סיור בארמון עולה 60 כתרים, למי שלא מחזיק ב'כרטיס קופנהגן'. הסיור כולל כניסה לאולמות הארמון השונים, בהם חדר הישיבות של המלך וחדרי קבלת אורחים, וכן לקומת המרתף (הכספת), שבה נמצאים אוצרות בית המלוכה הדני - כתרים מזהב משובצים ביהלומים, תכשיטים שונים, חרבות משובצות באבנים יקרות ועוד.

בעבר שימש ארמון רוזנבורג כמעונם של מלכי דנמרק. כיום משפחת המלוכה גרה בארמון אמליינבורג, שהוא האתר הבא במפת הסיורים שלנו. הארמון נקרא על שמה של המלכה סופי אמלי והוא כולל קומפלקס של ארבעה ארמונות זהים שהיו בעבר נחלת האצילים. באחד הארמונות מתגוררת המלכה מרגרט ה-2, וכשהיא נמצאת במתחם מונף דגל בראש התורן. במקום מתגורר גם יורש העצר עם רעייתו הטריה. מדי יום בשעה 12 מתקיים בצמוד לארמון טקס חילופי משמר המלכה.  

המדרחוב הארוך בעולם

שתי האטרקציות הבאות קשורות למים ולצמחייה - פארק אוסטרד ופארק הגנים הבוטניים. שניהם שופעים פרחים, צמחים ועופות מים שזכו לחיים טובים באגמים. הכניסה לשני הגנים חופשית. 

אתר חובה נוסף הוא הגלריה הלאומית לאמנות. היא נמצאת ליד הגנים הבוטניים וארמון רוזנבורג ונחלקת למבנה ישן שבולט מבחוץ ולמבנה חדש, מודרני ומעוצב, שחובר לו מאחור. המבנה החדש, שבו נמצאות מרבית התצוגות המעניינות, הכפיל למעשה את גודלו של המוזיאון, שבו יש יותר מ-8,000 מוצגים, החל מהמאה ה-13 ועד ימינו.

המוצגים הבולטים הם אוספים של אמנים איטלקים ובהם אנדראה מנטניה ויקופו טינטורנטו, עבודות של ציירים פלמים והולנדים (רובנס ורמברנדט, למשל), ושל ציירים צרפתיים כמו ז'ן הונורה פרגונר, ניקולה פוסן, אנרי לורן ואנרי מאטיס. הכניסה למוזיאון עולה 50 כתרים וכשמתקיימות תערוכות מיוחדות יש תוספת מחיר. הכניסה לבעלי קופנהגן-קארד - חופשית.

במרכז העיר יש עוד כמה מוזיאונים פופולריים בקרב התיירים, ובהם מוזיאון השיאים של גינס (בלב המדרחוב), מוזיאון 'ריפלי - תאמינו או לא' וגם מוזיאון הנס כריסטיאן אנדרסן. הכניסה לכל אחד מהם עולה 60 כתרים.

האמת? אפשר לדלג עליהם ולשמור על הכסף לצעידה לאורך ה'סטרוגט' - המדרחוב הארוך ביותר בעולם (6 קילומטרים עם ההסתעפויות, 1.2 קילומטרים מלוא אורכו). אם תתמידו עד הסוף תגיעו לנייהבן. כאן מומלץ פשוט לנוח - לתפוס כיסא באחד מבתי הקפה או המסעדות שלאורך הרציף, להתבונן באנשים, להתמסר לקרני השמש (כשיש) ולשכוח מהעולם.

קופנהגן היא בשורת הנינוחות: כאן לא ממהרים, לא מתרגזים, לא נלחצים ולא יוצאים מהכלים. אין זיהום אוויר, אין פקקי תנועה, אף אחד לא דוחף בשום מקום, לא רואים שוטרים ובשום מוזיאון או חנות לא מבקשים שתפתחו את התיק. אנשי המקום, לפחות כלפי חוץ, מאוד רגועים, והרוגע הזה משתלט עליכם מהר מאוד, במיוחד אחרי ניתוק הסלולרי ואם לא מדליקים טלוויזיה במלון. 

יקר כאן, זה נכון, אבל האווירה החופשית, הנעימה והמשחררת שווה כל כתר.