394 גופות נמנו; עדויות מתוך הזוועה
מימדי האימה בבית הספר בעיר בסלאן בצפון אוסטיה הולכים ומתבררים לעולם. לפחות 394 בני אדם נהרגו במבצע החילוץ. אָלַה גאדִיֵיֵבה ליוותה את בנה זאוּר ביומו הראשון ללימודים, יחד עם אמהּ, ונקלעה לשלושה ימי תופת: "כשביקשתי מים עבור אמי הם צחקו. כשילדים התעלפו, הם צחקו". שר הפנים של צפון אוסטיה התפטר הבוקר. ימי אבל ותפילות ברוסיה
ככל שחולפות השעות מאז החילוץ ברוסיה, מתבררים מימדי הזוועה לאשורם. עד כה נמנו 394 גופות בחדר המתים המחוזי בעיר בסלאן שבצפון אוסטיה, מרביתן גופות התלמידים והמורים. לא ברור אם ביניהם גם גופות החוטפים. במקביל, החלו להתפרסם הסיפורים על אונס התלמידות והמורות, האלימות וההתעללות הנפשית בין כותלי אולם ההתעמלות.
עריפת הראשים הפוליטית כבר החלה: שר הפנים של צפון אוסטיה, האזבק דזאנטייב, הגיש היום את התפטרותו. לדבריו, "אחרי טרגדיה נוראית שכזאת, אין לי יותר זכות לשרת במשרה ציבורית".
מחר ומחרתיים יצויינו ברוסיה ימי אבל לאומי. היום מקיימות הכנסיות האורתודוכסיות ברחבי המדינה טקסי זיכרון לזכר הנטבחים, במהלכם יינשאו תפילות. במקביל, החלו להתקיים הלוויות המוניות לילדים ולמורים שנטבחו.
- מאות הרוגים במבצע החילוץ
- הפעולה הסתיימה, עכשיו סימני השאלה
- גורם ביטחוני: המטענים הוטמנו בחופשה
- רוסיה: המומחים מנסים להרגיע את הרוחות
- פרשנות: פוטין יהיה חייב להגיב
- כך דיווחו עיתוני העולם הבוקר
העדויות המגיעות מאוסטיה קשות ומכריעות. אלה גאדִיֵיֵבה ואמהּ ליוו את זאוּר בן השבע ביומו הראשון בבית הספר: "לפתע שמענו קולות שנשמעו כמו פיצוצי בלונים. חשבנו שזה חלק מהחגיגה של פתיחת הלימודים", היא מספרת.
אלא שכעבור דקות התברר שאלה טעתה. טרוריסטים השתלטו על בית הספר בעיר בסלאן: "חמישה טרוריסטים פרצו לחצר, ירו באוויר והורו לאנשים להיכנס חזרה לבית הספר. ילדים, הורים ומורים רוכזו באולם הספורט".
"ילדים רעדו מפחד וכולם החלו לצעוק ולבכות. הכריחו אותנו לשים ידיים על הראש. הם ניתצו את הטלפונים הניידים, ואיימו 'אם נמצא טלפון נייד, נרצח 20 איש מסביב לכל אחד כזה'".
ביום הראשון, סיפרה גאדִיֵיֵבה, הטרוריסטים איפשרו לאנשים לשתות מעט מים, אך לא איפשרו לאכול. מהיום השני, לא איפשרו גם לשתות: "כשביקשתי מים עבור אמי הם צחקו. כשילדים התעלפו, הם צחקו....הם לא בני אדם. ביקשנו מהם שישתו את השתן של עצמם. אמי נחרדה וחשבתי שהיא חטפה התקף לב. כשראיתי את אמי ואת בני, נעשיתי חסרת הכרה, צמאה, רציתי שהכל ייגמר".
אלה מספרת בחרדה כיצד הסירו החוטפים את המסיכות, וחשפו את פרצופם, עם זקנים ושיער ארוך. הם דיברו במבטא צ'צ'ני. עד מהרה הפך אולם הספורט למחסן תחמושת ופצצות, שנתלו מהתקרה, על הקירות ועל הרצפה.
אם מבכה את מות בנה (צילום: רויטרס)
ביום שישי אחר הצהריים (היום השלישי לדרמת החטיפה) נשמעו הדי נפץ ואז פרצו יריות: "נירה עד שהרובים שלנו יפסיקו לירות", איימו החוטפים, "וכשנפסיק לירות, נפוצץ את הבניין".
אָלַה גאדִיֵיֵבה מספרת שבשלב הזה דחפו החוטפים את בני הערובה למרתף. החטופים מצדם ניצלו את המצב, ניפצו שמשות והחלו להימלט: "אמי ובני הצליחו לברוח מהחלון. ילד בן שש נצמד אלי, ולא עזב, ולא הצלחתי לצאת. רצתי עם עוד קבוצה לכיוון דלת אולם הספורט, ובדרכי החוצה ראיתי גופות שרועות על הרצפה".
בין ההרוגים נמנו לפחות 10 חיילים רוסים מיחידות מיוחדות, שנהרגו במהלך פעולת החילוץ. "חיילים רוסים ניצבו בדלת. בתחילה, לא האמנתי וחשבתי שהם צ'צ'נים, ואז אמר לי אחד החיילים 'את בבית עכשיו'", סיפרה אלה בהתרגשות כשהיא דומעת. תוך כדי שסיפרה את סיפורה, פנה אליה גבר, כבן 20, ושאל אם היא יודעת מה עלה בגורלה של אחת מבנות הערובה: "היא מתה", השיבה בצער.
"ניסו לפתות ילדים עם שוקולד"
על תחילת החטיפה סיפרה עדת הראייה רוזה דודייבה לעיתון "קומרסאנט": "משאית צבאית הופיעה מול בניין בית הספר. אנשים במדים ומסיכות קפצו מהמשאית - ראו רק את העיניים ואת הזקנים שלהם. הם פתחו באש, וכולם התחילו לברוח. כמה אנשים, ואני ביניהם, הצליחו להתחבא מאחורי גדר. כמה חמושים נותרו בחוץ, בכניסה, הם התחילו לצעוק, ברוסית רהוטה: 'רוסים, רוסים, בואו הנה, אל תפחדו'. אחד הטרוריסטים ניסה לפתות ילדים באמצעות שוקולד".
אחד הילדים הפצועים סיפר בטלוויזיה הרוסית: "ניפצתי את החלון כדי לצאת... אנשים רצו לכל הכיוונים. החוטפים ירו מהגג".
בת ערובה ששוחררה, זלינה דזנדרובה, סיפרה ל"קומרסאנט" על התנאים שבהם הוחזקו בני הערובה: "אנשים שכבו על הרצפה אחד ליד השני. הטרוריסטים הפרידו בינינו. אלה שלא חשו בטוב, הועברו למלתחה. הם הכריחו את הגברים לשבור חלונות, כי היה מחניק מדי באולם".
היא סיפרה עוד שבדקות הראשונות של התקפת הטרור, נפצעו רבים. "החוטפים ירו באלה שלא יכלו להיכנס בעצמם לתוך הבניין". דזנדרובה סיפרה ששניים מהחוטפים פוצצו עצמם ביום רביעי במסדרון, במקום שבו הוחזקו החטופים הגברים. בתום האירוע, התברר שנהרגו 26 החוטפים, מתוכם עשרה אזרחי מדינות ערב.
נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, נשא נאום מיוחד לאומה, ובו אמר: "באופן כללי, חייבים להודות שלא הבנו את מורכבות המצב ואת הסכנות בתהליכים שקורים במדינה הזו ובעולם. לא הגבנו נכון. גילינו חולשה, ואנשים חלשים - מוכים".
פוטין הוסיף: "הפסקנו להקדיש מספיק תשומת לב לענייני הגנה וביטחון והתרנו לשחיתות להכתים את המערכת המשפטית והמשטרתית שלנו", והצביע על המסקנות המתבקשות: "עלינו לפתח מערכת ביטחונית יעילה בהרבה. עלינו לדרוש מכוחות הביטחון לפעול ברמה שמתאימה לרמת הסכנות החדשות".
הזווית היהודית
האירוע הקשה בבית הספר בצפון אוסטיה לא היה האירוע האלים היחיד באזור לאחרונה. בסוכנות היהודית סבורים שלא תהיה השפעה על מגמת העלייה באזור. באוסטיה אין כמעט יהודים אולם בכל אזור הקווקז הרוסי יש כ-20 אלף יהודים.
עמוס להט, מנהל מחלקת חבר המדינות בסוכנות היהודית: "לדעתי זה לא מה שיקים את היהודים ויביא אותם לישראל. לאורך ההיסטוריה רק מצב כלכלי או ציונות גרמו ליהודים לעלות. בכל מקרה אנו ערוכים באזור ובקשר עם הקהילה היהודית".
בסוכנות יודעים על שלוש משפחות יהודיות שהתגוררו עד לאחרונה בעיר בסלאן, שבו אירעה החטיפה. אלכסנדר קרבייץ, איש הקהילה היהודית בוולדי קווקז הסמוכה, אמר כי אחת המשפחות עלתה לאחרונה לישראל.
ראש הממשלה, אריאל שרון, התייחס הבוקר בפתח ישיבת הממשלה לאירועים ברוסיה: "הוכח שהטרור אינו מבדיל בין דם לדם, ובין מבוגרים לילדים. ישראל שנאבקת בטרור עשרות שנים עומדת לצד העם הרוסי ושולחת תנחומים".
שרון הוסיף ואמר כי "לטרור אין צידוק. וזה הזמן שהעולם החופשי יתאחד וייאבק נגד התופעה".
לפנייה לכתב/ת 
