ברק: חושש שצה"ל יסתבך בשימוש באזרחים
בהתחלה קראו לזה "נוהל שכן": חיילי צה"ל מפעילים אזרחים פלסטינים כמגנים אנושיים במהלך מבצע ללכידת מבוקשים. הנוהל הזה הופסק בהוראת בג"ץ, ואז עברו בצבא לנוהל "אזהרה מוקדמת", שמצריך את הסכמתם של התושבים הפלסטינים. אבל היום מזהיר נשיא בית המשפט העליון: צה"ל עלול להסתבך, יש לי קשיים עם הנוהל הזה
אזהרה לצה"ל מבית המשפט: נשיא בית המשפט העליון, אהרון ברק, מתח הבוקר (יום א') ביקורת על "נוהל אזהרה מוקדמת" שגיבש צה"ל במקום "נוהל שכן", שבו נעשה שימוש באזרחים פלסטינים באירועים צבאיים.
לפני כשנתיים הגיש ארגון עדאללה עתירה לבג"ץ נגד שימוש בתושבים פלסטינים מקומיים כ"מגן אנושי חי", לחיילי צה"ל, בעת מעצר מבוקשים בכפרים פלסטינים. במסגרת הנוהל הקודם השתמש הצבא בפלסטינים כדי להוציא מבוקשים מבתיהם. בעקבות השימוש בנוהל נהרג נער פלסטיני בן 18 - ואז הוגשה העתירה.
בג"ץ הוציא בזמנו צו ביניים גורף שאסר את השימוש בפלסטינים כבמגן אנושי. בעקבות הוצאת צו הביניים גובש בינואר 2003 נוהל חדש בצבא הקרוי "נוהל אזהרה מוקדמת", שחידושו בכך שלראשונה הנוהל הועלה על הכתב והפך לרשמי, בניגוד ל"נוהל שכן" הקודם שנוצר כתוצאה מפרקטיקה נוהגת בשטח, אך לא מנוהל רשום כלשהו. בנוסף, קבע הנוהל החדש כי השימוש באזרח פלסטיני ייעשה רק על-פי הסכמתו ורק מרצונו ורק במידה ולא נשקפת סכנה לחייו.
עו"ד מרואן דלאל, שהגיש את העתירה מטעם ארגון עדאללה, שב ופנה לבג"ץ בטענה שחרף צו הביניים שהוצא נגד "נוהל שכן" הקודם, צה"ל ממשיך להשתמש בו, וכי גם נוהל אזהרה מוקדמת החדש איננו חוקי, בהציבו פלסטינים במצבים מסוכנים.
הבוקר אמר נשיא בית המשפט העליון אהרון ברק למדינה במהלך הדיון: "אמנת ז'נווה אוסרת לשתף את התושבים המקומיים בפעולת הצבא הכובש. לכן, חל כל איסור לגייס כל מקומי שלא ברצונו. המקרה שלנו הוא אמנם ברצונו של התושב, אבל החשש שלי הוא שמתוך 100 מקרים של 'ברצונו', 99 מקרים מקרים יהיו שלא ברצונו של התושב. קשה מאוד לוודא את הרצון. החשש הוא שבלילה, כשבאה יחידה צבאית, לא יהיה שכן שלא יסכים כי הוא מפחד. יחידה צבאית, לילה, היא מאיימת בנוכחות שלה, ונדירים הם המקרים שבהם ההסכמה היא מרצון. אני משוכנע שהמטרה שלכם היא להגן על התושבים, בזה אין מחלוקת, אבל אני חושש שהצבא יסתבך. אף אחד לא יודה לכם על הנוהג הזה. לכן אולי עדיף לומר: 'הרחק ידך מהתושב המקומי, אל תשתף אותו, אל תגייס אותו על רקע החשש לביטחונו של המסכים. אתה לא יודע איך מחר הכפר יתייחס אליו. הוא נתפס כמשתף פעולה'. אלה הקשיים שיש לי עם הנוהל הזה", דברי השופט ברק.
המשנה לפרקליט המדינה, שי ניצן, המייצג את המדינה בתיק, אמר כי הצבא מודע לכל הבעיות שהעלה הנשיא ברק. ניצן אמר כי ישנם מקרים רבים שבהם היחידה כותבת לאחר המבצע כי חייליה פנו לפלסטינים, אך אלה סירבו לסייע לכוחות ולבסוף הסכים מישהו. מכאן ניתן ללמוד שיש מקרים רבים שבהם פלסטינים מסרבים לסייע והצבא עוזב אותם וממשיך הלאה. ניצן הדגיש כי בנוהל נעשה שימוש רק כשאין סכנה וכשהצבא משוכנע בכך שאין סכנה. הפלסטיני מקבל הסבר בשפה המובנת לו.
ניצן הוסיף: "בלי הנוהל, הפריצות למבנים ייעשו בכוח ואנשים ייפגעו, ואז יאמרו לנו: 'אין לכם אפשרות לתפוס מבוקש בלי לפגוע בחפים מפשע? אז אל תתפסו אותו במבנה חכו עד שיילך ברחוב או יעבור מחסום'. יש התרעות רבות, אנחנו מדברים על מפגעים סדרתיים. העובדה שחלה ירידה בפיגועים נעוצה בסיכול אותם פיגועים. הפסקת הנוהל הזה רק תגביר את הפגיעה בחפים מפשע". ניצן הוסיף אף כי בכל מקרה שבו הדבר מתאפשר והפעילות מאושרת מראש, נדרש אישור מדרג גבוה ביותר כדי להפעיל את הנוהל.
לטענת ארגון עדאללה, לפיה צו הביניים הופר אמר ניצן כי מאז גיבוש הנוהל החדש היו 13 מקרים של הפרות, אולם חלק מהמקרים כלל אינם קשורים לנוהל, ונפתחו חקירות מצ"ח בנושא. עו"ד דלאל, המייצג את ארגון עדאללה, ביקש מהשופטים להוציא צו ביניים כנגד השימוש בנוהל "אזהרה מוקדמת", אולם צו כזה טרם ניתן ולא ברור אם יינתן. השופטים הודיעו כי ההחלטות בתיק יתקבלו במועד מאוחר יותר.
לפנייה לכתב/ת 
