המפקח על הבנקים הורה לבנקים לשים קץ לחריגות
המפקח על הבנקים הורה הבוקר לבנקים לשים קץ לחריגות של משקי הבית ממסגרות האשראי שניתנו להם. לאחר כניסת ההוראה לתוקף לא יוכלו החורגים להוציא שקל מחשבונם – גם לא באמצעות כרטיסי אשראי וצ'קים
בנק ישראל פירסם הבוקר (ב') טיוטת הוראה לבנקים, שתביא למיגור התופעה של חריגה מהאוברדראפט המאושר (בשפת הבנקאים: חריגה ממסגרות האשראי המאושרות).
התוכנית הזאת, שנחשפה לראשונה ב"ידיעות אחרונות" לפני כשנה, יוצאת עכשיו לדרך. מי שמכור לחריגות מהאוברדראפט צריך לדעת: זה אומנם לא יקרה מחר בבוקר, אלא באמצע 2005, אבל מדובר בצעד שכבר לא תהיה ממנו חזרה. לאחר כניסת ההוראה לתוקף לא יוכלו החורגים להוציא שקל מחשבונם – גם לא באמצעות כרטיסי אשראי וצ'קים.
פרשנות
האם ביטול החריגות טוב ללקוחות הבנקים?
פרופ' יאיר זימון
במהלך החודשים הקרובים ידרוש מכם הבנק לסגור את החריגה. תוכלו לעשות זאת באחת מהדרכים הבאות: צמצום הוצאות, נטילת הלוואות ממקורות אחרים, כגון ממקום העבודה ומחברות ביטוח, ומימוש נכסים כגון איגרות חוב ותוכניות חיסכון
יואב להמן, המפקח על הבנקים, אמר אתמול בראיון ל"ידיעות אחרונות": "חריגה ממסגרות אשראי מאושרות בחשבונות העו"ש של הלקוחות היא תופעה פסולה מאוד. היא מפריעה לניהול מושכל של סיכוני אשראי של הבנקים, יוצרת מערכות מתמשכות של בקרות יומיומיות כדי להבדיל בין חריגות מאושרות ולא מאושרות. במקום ניהול כולל של אשראי ללקוח, תוך בחינת יכולת ההחזר, ישנה תופעה של בקרה יומיומית אם לכבד צ'קים או לא לכבד".
כיום מקבל כל לקוח של בנק מסגרת אשראי מאושרת, לפי מדיניות הבנק. הריבית על המסגרת המאושרת היא בשיעור של כ-10% בשנה. על חריגה מהמסגרת המאושרת משלמים תוספת של 3.5% בשנה, כלומר כ-13.5%. ואיך תחוסל התופעה? יש כמה דרכים לכך: הגדלת המסגרת המאושרת, מתן אשראי חלופי לסגירת החריגות או דרישה מהלקוח לסגור את החריגה בכוחות עצמו – למשל מחסכונות.
את ההוראה המחייבת לשים קץ לחריגות האשראי ייתן המפקח על הבנקים בתחילת 2005, וההערכה כיא שהוא ייתן תקופת הסתגלות של כחצי שנה, כך שחגיגת החריגות תסתיים סופית רק ביוני 2005. אבל העובדה שתהליך ההתארגנות לקראת המהלך הזה יוצא לדרך בימים אלה צפויה להשפיע כבר עתה הן על הבנקאים והן על הלקוחות.
חשוב להדגיש שמבחינת הפיקוח על הבנקים תופעת החריגה רעה הן לבנקים והל ללקוחות. הנזק העיקרי ללקוחות הוא העלויות הגבוהות של הריבית בעת החריגה. גם בבנקים צפויים לקבל בברכה את התערבות המפקח, שתשים קץ לתופעה שעלולה לסכן את יציבותם.
סקר שערכה חברת "גיאוקרטוגרפיה" עבור המועצה לצרכנות בינואר השנה מלמד עד כמה נפוצה תופעת האוברדראפט בישראל. מתברר כי בשנה שקדמה לעריכת הסקר היו קרוב ל-51% מהלקוחות באוברדרפט לפחות פעם אחת, וקרוב ל-19% היו באוברדרפט תמידי. כ-30% מתוך החורגים היו באופן זמני או קבוע בחריגת יתר.
מהסקר מתברר שרוב הלקוחות אינם מודעים לעלויות האוברדראפט. רק 14% מודעים לגובה הריבית שהם משלמים על האוברדראפט מאושר, ורק 10.6% מודעים לריבית שהם משלמים על חריגה מהמסגרת. רק 49% מהלקוחות מודעים לעובדה כי כאשר הם חורגים מהמסגרת הם משלמים ריבית גבוהה יותר.
לפנייה לכתב/ת 
התוכנית יוצאת לדרך
צילום: שאול גולן
מומלצים
