אימרו שלום ולא להתראות לכונן הדיסקטים
התקליטון, אותה מדיית אחסון ניידת מפלסטיק, שגרמה אכזבות לרבים מהמשתמשים שסמכו עליה לצרכי גיבוי ואחסון קבצים - נעלמת אט אט מן העולם. החלופות עדיפות כמעט מכל בחינה, והיצרנים כבר לא מציעים כוננים משולבים, כעת נותרה רק הנוסטלגיה
התקליטון (דיסקט) ששימש אותנו עד לפני מספר שנים כאמצעי העיקרי להעברת מידע וגיבוי מסמכים הולך בדרכה של הכרכרה בעקבות המצאת המכונית: הוא יישאר סביבה עוד זמן מה וייעלם בהדרגה.
וטוב שכך, יאמרו בוודאי כמה משתמשי מחשב מנוסים, שחוו תקלות לא מעטות עם המדיה הלא אמינה הזו (תקליטונים חדשים לגמרי שלפתע לא נקראים בגלל שגיאה, כישלון בהעתקת קבצים תקינים לחלוטין ועוד). היצרנים, מכל מקום, סבורים כי כונן הדיסקטים לא שווה את הטירחה. דל הפסיקה לשלב כונני דיסקטים 1.44 במחשבי שהיא מייצרת כבר באביב 2003, וכך גם Gateway. היצרניות הללו מאפשרות לרכוש כונני תקליטונים בנפרד, בעלות של 10-20 דולר נוספים.
עניין של הרגל
יש שחוששים לזנוח את הדיסקטים, מכיוון שנוח להם איתם, אמר טארון באקטה, נשיא Vision Computers, אחת מקמעונאיות המחשבים הגדולות בדרום ארה"ב. בחנות שלו, מחשב מדגם בסיסי מגיע עם כל הרכיבים הדרושים, מלבד כונן דיסקטים. "אנשים רוצים כונן 1.44, אבל כשאני שואל אותם 'מתי היתה הפעם האחרונה שהשתמשתם בדיסקט?', רבים עונים 'מעולם לא'", הוא אומר.
"לחלק מהלקוחות, זה עניין של הרגל", אמר דובר דל, לינל מנצ'קה. "כל מחשב שהיה להם, כלל כונן דיסקטים, כך שהם עדיין חשים צורך לרכוש כונן כזה".
כמה מהלקוחות אף התלוננו כשגילו שהמחשב החדש שלהם אינו כולל כונן דיסקטים, אך הם חוזרים בהם כאשר הם מגלים את היתרונות של טכנולוגיות האחסון החדשות יותר כמו זכרונות USB זעירים או צורבים, אמר מנצ'קה, שציין כי כמעט כל המחשבים הניידים החדשים אינם מצוידים בכונן 1.44.
שאיפה לפשטות
משתמשים רבים בכל זאת מעדיפים לשמור על כונן התקליטונים שלהם. "אני חושב שזה רעיון טוב. הדיסקטים משרתים את ילדי בכדי לעבוד בבית ובבית הספר על אותם המסמכים", אמר מארק אורדווי, קונה מזדמן בחנות מחשבים. "אני רק רוצה משהו פשוט, שאני ובעלי נוכל להשתמש בו", אמרה פט בלייסדל, לקוחה אחרת.
יותר ויותר אנשים מוכנים להיפרד לשלום מהדיסקט הבעייתי, אומרת דוברת Gateway, ליסה אמרד, "עם זאת, כל עוד נראה שלקוחות מעוניינים בזה - נמשיך להציע את הכוננים...נשמח לסיים את עידן התקליטונים כאשר לקוחותינו יהיו מוכנים למהלך כזה".
החלופות
במשך השנים קמו לתקליטונים חלופות רבות ואמינות יותר, בהם תקליטורים לצריבה וזכרונות USB ניידים, המציעים נפח אחסון רב יותר. אך הדיסקטים נמצאים איתנו כבר מסוף שנות ה-70. אנשים רגילים אליהם, והם צורת האחסון הנייד הוותיקה ביותר בנמצא.
"כבודה של הנוסטלגיה במקומו מונח", אמר סקוט ווילס, פרופסור להנדסת חשמל ומחשבים באוניברסיטת ג'ורג'יה טק, שעדיין מחזיק בכונן דיסקטים עתיק בטכנולוגיית שמונה אינץ'. "עם זאת, אני שמח להיפטר מהטכנולוגיה הזו. אף פעם לא טרחתי לרשום על גבי הדיסקטים מה הם כוללים, ואיני מצליח למצוא מה שדרוש לי ללא בדיקה ידנית של כל אחד מהם".
מדהים שהוא עדיין עימנו
אם חושבים על זה, מדהים שהדיסקטים בכלל הצליחו לשרוד זמן רב כל כך. ניתן לאחסן בהם רק 1.44 מגהבייט - מספיק לכמה מסמכי וורד אבל לא להרבה יותר. לשם השוואה, תקליטור יכול לאחסן 700 מגהבייט, וזכרון USB בטכנולוגיית פלאש - עד 2 גיגהבייט.
מלבד זאת, דיסקטים כבר מזמן אינם גמישים (Floppy). בעבר הגיעו התקליטונים במארז פלסטיק גמיש ברוחב 5.25 אינץ', אך בעקבות פיתוח של חברת אפל, הפכו באמצע שנות ה-80 למדיה קטנה וקשיחה יותר. אפל גם היתה היצרנית הראשונה שהחליטה לייצר ולשווק מחשבים ללא כונן תקליטונים מובנה, כשהציגה את מחשב ה-iMac הראשון שלה ב-98.
"באופן רשמי כונן הדיסקטים עוד לא מת, אבל אין ויכוח על כך שהוא הולך ונעלם", אמר טים באיארין, אנליסט בחברת המחקר Creative Strategies. "יש כמה אנשים המתרעמים על כך, אך תוך זמן קצר גם הם יתרגלו".
לפנייה לכתב/ת 
