20 שנות מאסר לערבי ישראלי שהסיע מחבל

עונש מאסר חמור לערבי ישראלי שהסיע מחבל לפיגוע שלא יצא לפועל: בית המשפט המחוזי בחיפה גזר היום (יום ג') עשרים שנות מאסר בפועל ועוד שלוש שנות מאסר על תנאי על זיאד ג'בארין, תושב אום אל-פאחם בן 37, שהסיע לפני כשנתיים וחצי מחבל חגור בחגורת נפץ שהתכוון לבצע פיגוע באזור כרכור.

הפיגוע לא יצא לבסוף אל הפועל לאחר שהמחבל, בילאל וליד עלי, נמלט מהמקום כשתושב כרכור הבחין בו. עם הקראת גזר הדין, פרצו קרובי משפחתו של הנאשם בבכי ובצעקות.

לפני כשנתיים וחצי יצא בילאל, תושב סאנור שבאזור ג'נין, משכם כשהוא מצויד בחגורת נפץ במשקל של עשרה קילוגרם ומטען חבלה שהוחבא בתחתית כלוב ציפורים ואליו גם הוצמד מנגנון ההפעלה. בילאל ומפעילו, אחמד אבו עארף, הגיעו לאום אל-פחם ויצרו קשר עם ג'בארין, שהסכים להסיעם לאזור כרכור.

בית המשפט קבע כי ג'בארין ידע שבילאל עומד לבצע פיגוע ובמהלך הנסיעה, כשהבחין במחסום משטרתי, הוא עצר את הרכב בצד, ואיפשר למחבל להימלט כדי שיוכל לבצע את הפיגוע. הוא אף הדריך אותו כיצד לעקוף את מחסום המשטרה דרך הפרדסים, והנחה אותו כיצד להגיע למסעדת "קנטאקי" בכרכור, שם הציע לו להפעיל את מטען החבלה וחגורת הנפץ.

כשיצא בילאל לדרכו ניסה ג'בארין להטעות את הכוח המשטרתי שהיה במקום. הוא פתח בנסיעה לעבר המחסום המשטרתי, פרץ את המחסום, המשיך לנסוע עוד כחצי קילומטר, כשניידות המשטרה רודפות אחריו. באוזני השוטרים טען כי ניסה להימלט מפני שברכבו היו סמים אותם השליך במהלך המרדף.

למרבה המזל, הפיגוע המתוכנן לא יצא אל הפועל בעקבות עירנותו של תושב כרכור שהבחין במחבל וחשד בו. המחבל השאיר את הכלוב שבו הוטמן המטען והצליח להימלט. הוא הסתתר באחד הפרדסים באזור, ועם מעצרו, יום למחרת, מסר למשטרה גם את חגורת הנפץ אותה הטמין בעת מנוסתו. בעקבות חקירתו של בילאל נעצר גם ג'בארין.

ג'בארין נאשם והורשע במגע עם סוכן חוץ, סיוע לאויב במלחמה, וניסיון לרצח. בנוסף לאישומים אלה, הוא גם הואשם ברכישת אלף כדורי רובה וכן ברכישת רובה מאולתר ובמכירתם לשני תושבי הרשות הפלסטינית.

השופטים, חיים פיזם, אריה רזי ושושנה שטמר, קבעו כי הפרשה בה היה מעורב ג'בארין, "חמורה ומעוררת סלידה ושאט נפש. העבירה של סיוע לאויב מלחמה היא החמורה ביותר בספר החוקים", קבעו השופטים, "והיא חמורה במיוחד לנוכח המצב הביטחוני השורר בארץ בשנים האחרונות".

השופטים קבעו כי הנסיבה היחידה שבגינה היו יכולים לחשוב על להקל על הנאשם, היא העובדה שהפיגוע לא יצא בסופו של דבר לפועל, "אף שאין לזקוף עניין זה לזכותו של הנאשם".