שתף קטע נבחר

 

ועדה ממשלתית: "לפטור הספקיות מאחריות משפטית"

הדו"ח הסופי של הוועדה הבין משרדית שבדקה סוגיות משפטיות במסחר אלקטרוני ממליץ לא להטיל על ספקי שירותים אחריות משפטית בגין תכנים פוגענים או תכנים המפרים זכויות יוצרים שחוברו על ידי גולשים, אם יתקיימו תנאים מסוימים

ועדה בין משרדית שבחנה סוגיות משפטיות במסחר האלקטרוני קובעת בדו"ח הסופי שלה כי ראוי לפטור ספקי שירותים באינטרנט מאחריות לתכנים פוגעניים ולתכנים המפרים זכויות יוצרים, שחוברו על ידי גולשים. מסקנה דומה הופיעה כבר בדו"ח הביניים של הוועדה, שפורסם במרץ 2003, וכעת עוגנה גם בדו"ח הסופי של המלצות הוועדה.

 

על אף שהוועדה קבעה כי הפרשנות לחוק מאפשרת לראות בספקי שירותי האירוח אחראים לתכנים פוגעניים ותכנים המפרים זכויות יוצרים שחוברו בידי גורם צד שלישי, היא ממליצה לפטור אותם מאחריות זו ולעשות כך באופן מפורש, באמצעות חקיקה.

 

הספק הוא צינור

 

בכך מקבלת הוועדה את העמדה המקובלת במדינות רבות במערב, לפיה ספק האינטרנט אינו אלא צינור להעברת תכנים, בדומה לרשת הטלפון. פטור זה חל לגבי לשון הרע וגם ענייני נזיקין והפרת זכויות יוצרים.

 

"הוועדה סבורה, כי יש לאמץ את העקרונות המשותפים למשפט האירופי ולמשפט האמריקאי בסוגיית תנאי הפטור מאחריות לספקי שירותי האינטרנט בשל תוכן שחובר על ידי צד שלישי. כלומר, הספקים יזכו לפטור מאחריות אם ימלאו אחר הדרישות הבאות", נכתב בדו"ח.

 

תנאים אלה, המקובלים גם באיחוד האירופי וגם בארה"ב, קובעים כי הפטור לאחריות המשפטית יינתן אם הספק לא יזם את פרסום התוכן, לא ידע עליו מראש, ולא בחר ולא שינה את התוכן שנכלל בפרסום (כלומר, הפרסום מתבצע על ידי הגולש ישירות ומיידית, ללא התערבות של הספק) ופועל במהירות להסרת התוכן מרגע שנודע לו על הפרסום.

 

הליך הודעה והסרה

 

הוועדה מציעה לקבוע נוסח קבוע של "הודעה והסרה" לספקי שירותי אירוח, לפיו, הספק יפעל להסרת הפרסום הבעייתי מרגע שנודע לו על הפגיעה בזכויות - הגורם שרואה עצמו נפגע שולח הודעה מפורטת לספק שירותי האירוח. המפרסם יכול אף הוא לשלוח הודעה נגדית ובה הוא מודיע כי התכנים לא מפרים את החוק והוא מעוניין לברר את הסוגיה בבית המשפט. במקרה כזה הפרסום יישאר ברשת.

 

נוסף על כך, הוועדה קבעה, כי ראוי לקבוע הליך שיאפשר חיוב הספק למסור למתלונן את פרטי מחבר התוכן הפוגע. זאת, באמצעות צו משפטי, תוך מתן משקל לטיב התוכן הפוגע, מידת הנזק שנגרם, הקשר בין הפגיעה לבין הנזק, וכן היחס בין הנזק שייגרם מחשיפת שמו של מחבר התוכן, לבין הנזק שעלול להיגרם מאי חשיפת השם.

 

על פי ההגדרה הטכנית של הוועדה למונח "ספקי שירותי אינטרנט" ניתן להבין כי מדובר בספקי אינטרנט, שירותי אירוח מקוונים כמו הקמת אתר וירטואלי או שירות של אחסון קבצים אישיים, מנועי חיפוש ואתרי תוכן.

 

האם אתר חדשות הוא עיתון?

 

על פי החלטת הוועדה, נוהל של "הודעה והסרה" יחול על כל סוגי התכנים של ספקי השירותים ללא התייחסות מיוחדת לדיני זכות יוצרים.

 

הוועדה התלבטה אם לקבוע מפורשות כי הפטור בגין פרסום לשון הרע של גורם צד שלישי יכלול גם אתרי חדשות או מגזינים מקוונים או להשאיר את הסוגיה לפרשנות של בתי המשפט. חברי הוועדה החליטו שלא להתייחס לאתרי חדשות בנפרד לאתרי תוכן אחרים, עקב הקושי לקבוע מהו אתר חדשות.

 

חברי הוועדה קבעו, כי כאשר לא מתקיימים תנאי הפטור המוצעים, אין מקום להיזקק לסעיפים 11 ו- 12 לחוק איסור לשון הרע, המתייחסים לאחריות בשל פרסום באתר, ומציעים כי אחריותם של ספקי שירותי האינטרנט תיבחן לפי הדין הכללי ובמיוחד לאור סעיף 12 לפקודת הנזיקין, הנוגעת לאחריות של מסייע, מפתה או מייעץ למעשה או למחדל.

 

שאלת הפרטיות

 

הוועדה הבין משרדית מונתה בחודש פברואר, 2001, על ידי שר המשפטים דאז, יוסי ביילין, כדי לבחון בעיות משפטיות שונות שמתעוררות באינטרנט בתחום החוזים, הנזיקין, הקניין הרוחני, המשפט הבינלאומי, הגנת הצרכן, הגנת הפרטיות, שימוש באמצעי תשלום ועוד. בוועדה לוקחים חלק נציגים של משרד האוצר, המסחר והתעשייה, המדע, התקשורת, האוצר, המשפטים וכן יועצים משפטיים וטכנולוגיים.

 

הוועדה בחנה את מידת התאמתם של החוקים השונים הנוגעים לפרטיות ביחס לאינטרנט, והגיעה למסקנה כי חוק הגנת הפרטיות, האוסר על איסוף מידע על אדם ללא הסכמתו, חל גם על האינטרנט.

 

כותבי הדו"ח מציינים, כי הצעת תיקון לחוק הגנת הפרטיות קובעת כי אדם צריך להסכים במודע לאיסוף המידע עליו, ואוסף המידע צריך למסור לו מידע ברור ובולט על מנת שיוכל להחליט אם להסכים לפגיעה בפרטיות או לא. נוסף על כך, חברי הוועדה מציעים למקם את התקנון או תנאי השימוש באתרים באופן שיחייב גולשים להבחין בהם כדי להשתמש באתר ועל מנת שההסכמה תהיה מודעות.

 

בעניין השימוש בקובצי Cookies, הוועדה סבורה כי יש צורך ליידע את מנויי ספקי שירותי הגישה בדבר קיומן ומשמעותן, ולפיכך ממליצה הוועדה שמשרד התקשורת יכלול ברשיונות ספקי שירותי האינטרנט חובה ליידע את המנויים בדבר האפשרות שקיימים אתרים השותלים Cookies, כיצד ניתן לזהות אותן, ומה ניתן לעשות על מנת לחסום אותן או להסירן.

 

הגנה על פרטיות קטינים

 

חברי הוועדה דנו גם בסוגיית איסוף מידע ברשת על קטינים, אשר מודעים פחות להשלכות שיש לגילוי הפרטים האישיים על פרטיותם ולסכנות של חשיפת מידע אישי באמצעות דואר אלקטרוני, צ'ט ופורומים. בעיה נוספת נוגעת לשאלת כשירותם המשפטית של קטינים לוותר על זכותם לפרטיות.

 

הוועדה קובעת כי אין מקום לחוקק חוק מיוחד במטרה להגן על קטינים באינטרנט עקב הבעייתיות הנוגעת לאכיפת החוק, ויש לעודד (ולא באמצעות חוק) את בעלי האתרים בישראל לקבוע כללים בעניין ההגנה על פרטיות הגולשים בכלל וקטינים בפרט – למשל, להוסיף קישור להודעה על מדיניות הפרטיות – וממליצה לבצע פעילות הסברה בקרב ההורים, על מנת להגביר את מודעותם לסכנות הכרוכות בשימוש הילדים באינטרנט.

 

כמו כן, כשמדובר באתרים המיועדים לקטינים, הוועדה סבורה כי על הכללים לכלול חיוב האתרים להציג את המידע שהם מבקשים לאסוף אודות הקטין, האם בכוונתם להעבירו לצדדים שלישיים, את זכות ההורה לתת או להימנע מלתת את הסכמתו לאיסוף המידע, ואת הדרכים בהן ניתן למוסרה. חברי הוועדה ממליצים על ביצוע פעולות הסברה בקרב ההורים, על מנת להגביר את מודעותם לסכנות הכרוכות בשימוש ילדיהם ברשת האינטרנט

 

החוק למניעת הטרדה מאיימת

 

הוועדה בחנה אם החוק למניעת הטרדה מאיימת עשוי לחול גם הוא על מעשים הנעשים באינטרנט, שתכליתם איסוף מידע אודות המשתמש, מבלי שהוא נתן את הסכמתו לאיסוף. על פי המסקנה, החוק יכול לשמש לצורך הגנה מפני איסוף מידע באינטרנט ללא הסכמה לעצם האיסוף ולא נראה שיש, לפחות בשלב זה, צורך בתיקוני חקיקה.

 

חוק האזנת סתר

 

הוועדה בחנה אם איסוף מידע באינטרנט, מבלי לבקש את הסכמת נשוא המידע, עשוי להיחשב האזנת סתר לפי חוק האזנת סתר. הוועדה הגיעה למסקנה, כי ניתן להחיל את ההוראות שבחוק האזנת סתר על איסוף מידע באינטרנט ללא הסכמת נשוא המידע, ככל שהדבר מתאים למצבים המוגדרים בחוק. נראה כי אין צורך, בשלב זה, לתקן את החוק.

 

חברי הוועדה סבורים, כי כדי לעמוד בדרישת ההסכמה שבחוק הגנת הפרטיות נדרשת בנוסף על הסכמה מדעת גם מודעות לקיום חוזה השימוש באתר, שבו לרוב נמצאת הדרישה לקבלת הסכמת הגולש באתר לאיסוף מידע, עיבודו ומסירתו. על פי ההמלצה, ניתן להגביר מודעות זו על ידי מיקום התקנון או תנאי השימוש כך שהגולשים יהיו מחויבים לעבור בהם על מנת להשתמש באתר.

 

הסגת גבול במיטלטלין

 

הוועדה בחנה האם ניתן לראות באיסוף מידע באינטרנט ללא הסכמת המשתמש הסגת גבול במיטלטלין כמשמעותה בפקודת הנזיקין, נושא שעלה לכותרות בעקבות התביעה שהוגשה נגד מפעיל אתר פורנו שהואשם בהסגת גבול כאשר השתמש בתוכנה לצורך ליקוט כתובות דואר אלקטרוני מאתר אחר. על פי מסקנת חברי הוועדה, קיימים ספקות של ממש האם עוולת הסגת הגבול במיטלטלין חלה על איסוף מידע. עם זאת, נראה שאין צורך בשלב זה לתקן את פקודת הנזיקין בסוגיה זו.

 

דואר זבל

 

לעניין דיוור ישיר בחנה הוועדה אם קיים צורך בתיקון ההסדר הקבוע בחוק הגנת הפרטיות לצורך התאמתו לאינטרנט. הוועדה סבורה, כי ניתן להחיל את ההוראות שבחוק הגנת הפרטיות גם על מעשים באינטרנט, ככל שהם מתאימים למצבים המוגדרים בחוק. נראה כי אין צורך בתיקון החוק.

 

על פי תיקון לחוק הגנת הפרטיות, כל פנייה בדיוור ישיר חייבת להכיל באופן ברור ובולט הודעה לפיה הפנייה היא בדיוור ישיר, בצירוף פרטיו של בעל מאגר המידע ומספר הרישיון של המאגר בפנקס מאגרי המידע, ותאפשר לנמען להסיר עצמו ממאגר הדיוור הישיר. הוועדה סבורה כי יש בתיקון זה גם כדי לפתור את בעיית הדיוור הישיר מישראל באינטרנט.

 

מסחר אלקטרוני

 

הוועדה מציעה לחייב אתרי מסחר אלקטרוני לציין גם מספרי טלפון ופקס, כתובת דואר אלקטרוני; שם העסק באמצעותו העוסק משווק את מרכולתו ואם מדובר בחברה - מקום ההתאגדות, מספר ההתאגדות וכתובת החברה, מיקום אספקת הנכס, מועד אספקתו ואופן האספקה, מרכיבי המחיר לצרכן, פרטים בדבר מנגנון הגשת תלונה, כתובת, מספרי טלפון, פקס, כתובת דואר אלקטרוני וכתובת להחזרת המוצר במקרה של ביטול, פרטי היבואן והיצרן, המחיר הכולל של העסקה, וזיהוי המתקשר האמיתי עם הצרכן.

 

חתימה אלקטרונית

 

הוועדה קובעת כי אין מניעה עקרונית שמסמך אלקטרוני יחליף את "מסמך הנייר", למעט כשמדובר בחוזי מקרקעין, חוזי נאמנות, דיני ירושה, שליחות וייפוי כוח וערבות, במקרים אלה החוק הקיים דורש חתימה בכתב. מצב חוק החתימה האלקטרונית בישראל, המכיר בחתימה אלקטרונית כאמצעי חוקי ובעל מעמד משפטי שווה ערך לחתימה בכתב-יד, ממילא בכי רע, וההמלצות החדשות לא צפויות לזרז את יישומו.

 

ביטול עסקה

 

הוועדה ממליצה לתקן את חוק הגנת הצרכן, ולקבוע זכות ביטול מיוחדת בעסקאות צרכניות אלקטרוניות. מוצע כי הצרכן יוכל לבטל עסקה אלקטרונית אם ביצע טעות בתום לב, ובלבד שהתקיימו מספר תנאים: העוסק לא נתן לו הזדמנות מספקת לזהות ולתקן את טעותו לפני כריתת החוזה, הצרכן הודיע לעוסק על הטעות מיד משנודעה לו טעותו, הצרכן לא השתמש במוצר, לא נהנה מטעותו ופעל על פי הוראות העוסק להשבת המוצר. יש לציין, כי החוק הקיים מאפשר לבטל עסקת מכר מרחוק מבלי שהצרכן ייאלץ לספק נימוקים, ולכן, המלצה כזו מרעה לכאורה את מצבו של הצרכן. 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: גטי אימג' בנק ישראל
"הספק הוא צינור"
צילום: גטי אימג' בנק ישראל
מומלצים